זהות ישראלית מורכבת – דניאל מונטרסקו בפודקאסט המעבדה
בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית.
הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה התרבותי הישראלי כמו טראואר. השיחה של השניים בפרק נוגעת גם באנתרופולוגיה עצמה, מה מחקר במסגרתה כולל ומהם האתגרים עימם אנתרופולוגים.ות מתמודדים.ות. מונטרסקו מסביר שכאנתרופולוג בן זמננו הוא לא מבקש או מכוון לייצר ידע "אובייקטיבי", מה שיכול לשמש את בעלי השררה. הוא רואה באנתרופולוגיה פעולה אקטיבסטית, גם בזמן שהיא מגולמת בשלב הכתיבה האקדמית.
בפרק השני של הסדרה משוחחים גרשון תלמי ומונטרסקו על ערים מעורבות המהוות תחום מחקר מרכזי של מונטרסקו. הוא מסביר שהרקע האישי שלו כמי שגדל ביפו תרם לבחירה שלו לחקור אותו וכן ערים הדומות לה מהבחינה הזאת. ההגדרה הכללית שהוא משרטט לערים מעורבות בישראל עבור השיחה היא של רשות מקומית בה חי מיעוט ערבי-פלסטיני שמונה בין עשרה לשלושים אחוזים מהאוכלוסייה, לצד רוב יהודי. מתוך היחסים הרוב והמיעוט נגזר מאבק על שליטה וזהות שמקבל ביטויים שונים במרחב העירוני המעורב. העירוב הלאומי בערים כמו יפו מגדיר את ההווייה העירונית, הוא טעון באלימות תמידית. לצד הקונפליקט במרחב העירוני המעורב עצמו, מונטרקסו מסביר כי גם ההקשר החברתי הרחב יותר נותן את אותותיו. כך למשל קבוצות בתוך הרוב היהודי שנוצר ביפו אחרי 48, כמו יוצאי בולגריה, חווים עזיבה מסיבית בדור השני והלאה. התפיסה לגבי מה היא יפו ומה ניתן להשיג כתושב יהודי שלה לא מפחיתה מן הקונפליקט הלאומי, אך מובילה בתהליך מקביל עזיבה חלקית של יפו.
נושאי השיחה בפרק השלישי נעו על הווח שבין תרבות קולינרית, זהות יהודית, הגירה וגם קפיטליזם. מונטרסקו מתחיל עם סיפור חייה של העמבה. העמבה הגיעה באמצעות מסחר מהודו אל קהילה היהודית בעיראק ומשם לישראל, וכיום נעשה בה שימוש גם בחברה הפלסטינית ללא מגבלת הקו הירוק. העמבה, לה היה בעבר הלא רחוק זיהוי אתני מאוד מסוים, כשגם הוא צעיר למדי, הפכה עם השנים למרכיב שגרתי במטבחים מגוונים. בהמשך השיחה השניים דנים בקהילות יהודיות עכשוויות במזרח אירופה ובאופן בו המושג התחדשות יהודית מקבל משמעות דרך חיי קהילה יהודיים במדינות באזור במציאות פוסט-סובייטית. את ההבדל בין מגמות של התחדשות יהודית בערי מזרח אירופה משרטט מונטרסקו דרך הניסיון של קבוצות יהודיות מסוימות לחזור למסורת ישנה, או בבחירה של אחרים לנסות לייצר יש מאין.