"> פרס מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית יוענק לניסן רובין – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

פרס מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית יוענק לניסן רובין

ברכות חמות לפרופ' אמריטוס ניסן רובין על קבלת פרס מפעל חיים לשנת תשפ"ג של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. הפרס יוענק לו במסגרת מושב מיוחד בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית שיתקיים ב-12 ביוני 2023 במרכז האקדמי פרס ברחובות! 

פרופ' אמריטוס ניסן רובין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום חקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של היהדות ושל הטקס היהודי והישראלי. תובנות רבות ממחקריו הפכו במשך השנים למעין נקודת מוצא החיונית לביסוסם של חידושים במחקר בתחומו. מחקריו שימשו חוליה משמעותית בשני מעברים שהתרחשו במחקר בישראל בשנות השבעים והשמונים. האחד במעבר מאנתרופולוגיה חברתית לאנתרופולוגיה תרבותית. מעבודות המושפעות מאסכולת מנצ'סטר לעבודות המושפעות מהדיון הפרשני אותו הוביל קליפורד גירץ. המעבר השני הוא בתנועה שבין אנתרופולוגיה של התרבות לבין הפרשנות והחקר של הטקסט היהודי המסורתי.

פרופ' ניסן רובין נולד בירושלים וגדל בתל אביב, למד לתואר הבוגר בכלכלה ובסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן ואף זכה להיות אחד מבוגרי המחזור השני של האוניברסיטה! את לימודי המוסמך שלו סיים באוניברסיטה העברית במגמת סוציולוגיה היסטורית בהנחייתו והדרכתו של פרופ' יעקב כ"ץ שעסק באבל בתקופת המשנה והתלמוד. עבודה זו היוותה את הבסיס למחקר מקיף בעבודת הדוקטורט, שנכתבה בהנחייתו של פול סלומון. בעבודה זאת הציע רובין ניתוח סוציולוגי של דפוסי האבל היהודיים בתקופת המשנה והתלמוד.

עבודתו האנתרופולוגית רבת השנים של פרופ' רובין, התמקדה בפענוח הסטרוקטורה של הריטואל המסורתי היהודי, אם תחת תנאי החיים של החברה המסורתית ואם תחת תנאי החברה המודרנית בישראל. בניגוד למחקרים סטרוקטורליים רבים, מה שעמד במרכז עבודתו של פרופ' רובין היא שאלת היחס החברתי הנלווה למעשה הריטואל: בין טקס לטקסט ובין יחיד לציבור. באמצעות השיחה האנתרופולוגית ובאמצעות התיאוריה העשירה אודות הריטואל המסורתי ביקש פרופ' רובין לא רק להתאים את הדיון האוניברסלי למתרחש ביהדות אלא גם ואולי בעיקר להבין את הריטואלים המסורתיים המבוצעים בידי יהודים בצורה מדויקת יותר, מדעית יותר. עוד ביקש פרופ' רובין להציג את הריטואל לא רק כמעשה תרבותי פרשני אלא גם כמרחב אנושי של אינטראקציה חברתית הרוחשת בין השותפים לה. גישה זו נשענת על שני היבטים של הריטואל, שהלכו והשתלבו לאורך עבודותיו. האחד הוא המבט בפעולה התרבותית שבו. הזירה בה בחר לעשות כן היא אחד האתרים המדומיינים החשובים בשיקום התרבות היהודית אחרי חורבן הבית השני – כתבי חז"ל. השני הוא המבט בפעולה החברתית. הזירה בה בחר לעשות כן היא אחד האתרים החשובים בשיקום הקולקטיב היהודי בן זמננו – מדינת ישראל. 

כמו כן, יחד עם עבודתו האקדמית דאג להעשיר ולטפח דור המשך של אנתרופולוגים אותם הדריך והכשיר. רובם עוסקים בצורה פעילה בחקר התרבות היהודית המסורתית והמודרנית. השילוב בין אנתרופולוג בעל שם לבין מדריך מעורר השראה ובעל אחריות לקהילת המחקר של האנתרופולוגיה הישראלית ולמוסדות המדעיים העוסקים במדעי החברה בישראל. 


עוד על עבודתו ובהשראתה