בין הגלובלי ללוקלי בבית כנסת תל אביבי
מהן הדרכים בהן גלובליזציה, צרכנות ודת נפגשים בהקשר של בתי כנסת ליברליים (לא-אורתודוכסיים) בתל אביב? כיצד מסגרות דתיות ליברליות פונות לצרכים של מגוון קהלים באמצעות גישות חדשניות לחיי בית הכנסת, זאת חרף הדומיננטיות של היהדות האורתודוכסית בישראל? בשאלות הללו עסקו ד"ר עינת ליבל-הס (פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה בבר אילן) ופרופ' אדם פרזיגר (חבר סגל במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו בבר אילן), במאמר "A Synagogue Center Grows in Tel Aviv: On Glocalization, Consumerism and Religion" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Modern Judaism .
גלובליזציה לרוב מתייחסת הן למחוברות גוברת ולתלות של אנשים, עסקים וארגונים והן לצריכה של שירותים וטובין (goods). גלובליזציה לרוב קשורה לצמיחת הקפיטליזם ולזמינות גוברת של שירותים. עולות השאלות: מה לגלובליזציה צרכנות ודת? וכיצד תהליכים אלו מתרכזים לצמיחת מסגרות דתיות ליברליות יצירתיות וחדשניות?
דת בדמיונו של הציבור הרחב נקשרת לאמונות שבלב, לפרקטיקות וריטואלים. בימינו הצרכנות בעולם המערבי ובארץ מתפשטת גם בשדה הדתי- תחרות גוברת מתקיימת בין בתי תפילה של דתות שונות ובתוך היהדות בין בתי כנסת שונים. בהקשר של בתי כנסת המשמשים גם כמרכזים קהילתיים בתל אביב, הגלובליזציה והצרכנות עיצבו את ההתפתחות ואת ההתנהלות של בתי הכנסת כמרכזים קהילתיים. כך מצאו ליבל-הס ופרזיגר שאירע במקרה של בית דניאל, מרכז היהדות הרפורמית בתל אביב. מגמות של יהדות רפורמית גלובלית ואמריקאית השתקפו בהקמתו ובתפקודו, ובפרט בניסיונו לפנות לקהל אורבני מגוון.
ראשי בית דניאל, השתמשו ברוח הצרכנות השורה בעיר, ועיצבו דפוסי צרכנות של מגוון שירותים, אירועים וטקסים שעוצבו למשוך מבקרים וחברים, וכן להגדיל את הכנסות הקהילה.
בית דניאל הפועל כמתנ"ס משמש בה בעת גם כמקום של פולחן דתי ומציע שלל חיבורים לחברים לקהילה ולמסורת היהודית. ראשי הקהילה מנסים לשמר תחושה של מסורת ואותנטיות, בעת שהם מתאימים את מגוון הפעילויות והשירותים שהקהילה מציעה לצרכים של קהלים מגוונים הפועלים בהקשר העירוני התל אביבי הגלובלי והצרכני. בית דניאל עומד בחזית של אימוץ אלמנטים של חוויה יהודית אמריקאית -כמו מודל בית הכנסת כמתנ"ס (the synagogue-center model) והמושג של הרב כמנכ"ל (Rabbi as CEO) והתאמתם לצרכי האוכלוסייה התל אביבית. כאמור האורתודוכסיה דומיננטית בישראל, אך בית דניאל כמסגרות ליברליות אחרות ענה על צרכי מגוון קהלים על ידי הצעת גישות חדשניות לחיי הדת.
המאמר גם סוקר מגמות של דת בחברה הישראלית משלהי המאה ה-20 ואת המאפיינים הייחודיים של הסביבה העירונית התל אביבית שעצבו את צמיחת בית דניאל וקהילות ליברליות נוספות. אספקט מעניין של בית דניאל הוא היותו "קהילה של קהילות", המשרתת אוכלוסיות שונות באמצעות הצעת פעילויות ושירותים דתיים, חינוכיים ותרבותיים. גישה זו אפשרה לבית כנסת זה לפעול בהתמדה ולהגדיל את פעילותו בסביבה עירונית (פוסט) חילונית עם אוריינטציה צרכנית חזקה. הנתונים נאספו בעבודת שדה אתנוגרפית ארוכת טווח בקהילות תל אביביות ליברליות, וכך מתקבל מבט מעמיק על צמיחה והשפעה של מסגרות דתיות ליברליות במרכזים עירוניים גלובליים בישראל.
עוד בנושא:
אנתרופולוגיה של היהדות – עינת ליבל-הס מתארת את חוויותה מהכנס השנתי של האגודה למדעי היהדות