ברכות

ברכות חמות לאריאל אפל על אישור עבודת הדוקטורט שלו "אורחות חיים ניאו-לקטיים: שומרי הגן ו’חיבור’ יותר-מאנושי בחברה פוסט-מתועשת". העבודה, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית בירד דוד מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, עוסקת בקבוצות ויחידים ששואפים "להתחבר לטבע" דרך תרגול מיומנויות חיים בהשראת ציידים-לקטים, בעודם מקיימים אורח חיים עכשווי בסביבה מודרנית ומתועשת.

עבודת הדוקטורט של אפל מסכמת מחקר אתנוגרפי אודות 'ניאו-לקטים'; אנשים שעוסקים בתרגול מלאכות ומיומנויות כגון גששות, ליקוט צמחי בר למאכל ולרפואה, הדלקת אש באמצעים “פרימיטיביים”, בניית מחסות מחומרים טבעיים מקומיים, קליעת סלים, סיתות כלי אבן, תנועה יחפה, ועוד. דווקא בגלל שאורח החיים העכשווי מתאפיין בתיעוש מוגבר, גלובליזציה, קצב מהיר ותשתיות טכנולוגיות ענפות – גובר בחלקים של החברה העניין בהאטה, פשטות, ומקומיות. דווקא בשל הדומיננטיות של בני אדם והשפעותיהם על הסביבה – גוברים העניין והצורך במגע עם העולם הלא-אנושי, ובקריאת תיגר על תפישות שמציבות את האדם והטבע כנפרדים או מנוגדים זה לזה.

ספציפית, העבודה מתמקדת ב"שומרי הגן", ארגון ישראלי וקהילה, שחבריה עוסקים "בחינוך ובהדרכה של ילדים ומבוגרים בדרך ייחודית המתבססת על  מיומנויות של ציידים-לקטים ככלי לחיבור האדם לעצמו, לאחר, ולתפקידו במערכת האקולוגית." ניאו-לקטים רואים תרגול מסוג זה כטומן בחובו פתרונות מפתח לבעיות עכשוויות; בעיקר לתחושות ולהוויה של "ניתוק" שלראייתם מאפיינות את החיים המודרניים. מי שמתרגלים את המלאכות והמיומנויות הללו מעידים על חוויות של "חיבור עמוק" (במילותיהם) – לטבע, ליצורים לא-אנושיים, זה לזה, לעצמם, ולמקומם ותפקידם בעולם.

בניגוד לציידים-לקטים מסורתיים, ניאו-לקטים לא בהכרח תלויים בליקוט או בציד למחייתם ועוסקים במיומנויות הקשורות בכך בעודם חיים ופועלים בסביבה רוויית תשתיות טכנולוגיות, לעתים במרכזי ערים, ובכל מקרה במרחבים שפועלים בהם אנשים אחרים ושמנוטרים ונשלטים על ידי רשויות שונות, בחסות מדינת הלאום וסדרים פוליטיים וכלכליים בינ”ל. לאורך המחקר, השאלה העיקרית בה עסק אפל נגעה לאופן בו שומרי הגן וניאו-לקטים אחרים משלבים ומטמיעים מיומנויות בהשראת ציידים-לקטים אל תוך חיים עכשוויים עם שיש להם הקשרים חברתיים-פוליטיים-כלכליים-טכנולוגיים רחבים יותר, וכיצד עיסוק זה משפיע על תפישותיהם של העוסקים בו, ועל התנהלותם היומיומית.

כעבודת דוקטורט המורכבת ממאמרים, הפרקים העיקריים בעבודה הם למעשה שלושה מאמרים שמאירים כל אחד בדרכו את העיסוק בניאו-לקטות ותובנות תיאורטיות שעלו מבחינה שלו:

המאמר הראשון פורסם בכתב העת HAU: Journal of Ethnographic Theory* ועוסק במושג "חיבור" שנמצא בשימוש שגור בשדה. המאמר מתאר את השימוש המגוון במושג – מתיאור חוויה פנימית ותחושות גופניות של מחוברוּת, דרך ‘חיבור’ כדימויים ליחסים וחברתיות בין אנשים, המשך בתפישת עולם ששמה דגש על חיבוריוּת כגורם מכריע ביחסי כוח, היררכיה, מבנה חברתי ואופן ההתנהגות של מערכות מורכבות ורואה את הקיום כמארג סבוך, ועד לחיבור ומחוברוּת כעקרונות של אתיקה. הטענה היא שניאו-לקטים עסוקים ב‘עבודת חיבור’ (connectiowork); בחינה מתמשכת של האופן בו הם מחוברים לדברים בעולם ושל אותם חיבורים, וניסיון תואם להתחבר ל’חיבורים מחברים’ ולנתק ‘חיבורים שמנתקים’.

קישור למאמר המלא

שני המאמרים הנוספים (נמצאים בביקורת עמיתים) עוסקים בהיבטים נוספים של אותה חתירה ל"חיבור": המאמר השני מתאר פרקטיקה נפוצה בקרב ניאו-לקטים של לימוד "שפת הציפורים", במהלכו המתרגלים לומדים לשמוע ולפענח את ציוצי והתנהגות ציפורים, ואת המשמעויות הרחבות יותר שהם מעבירים. המאמר השלישי מתאר את החשיבות של מרחבים טבעיים לא-מהונדסים שניאו-לקטים נמשכים אליהם ופועלים בהם, משום יכולתם לאפשר מפגשים ישירים בלתי-מתווכים; עם חיות וצמחים, עם מלקטים אחרים, עם שכנים ונציגי רשויות, ועם שרידים (לפעמים פרה-)היסטוריים שמעידים על חיים אחרים שהיו או שעודם מתקיימים במקום.

שלושת המאמרים יחד, והעבודה ככלל, מתארים איך ניאו-לקטים מתרגלים חיבור בעולם מתועש על ידי חיפוש אחר חיבורים ישירים ומיידיים יותר דרך מיומנויות לקטוּת, מונחים אתית על-ידי תחושות ורעיונות של מחוברוּת, ותופשים את העולם כמארג חי יותר-מאנושי שהחיים בו מתקיימים בחיבורים ובניתוקים. המושג "חיבור" משמש ניאו-לקטים באופן ייחודי אבל בהחלט לא אקסקלוסיבי: מדובר במושג שהוא בעצם שגור באופן נרחב בחברה המחוברת-דיגיטלית העכשווית. השימוש הניאו-לקטי ב"חיבור" והרעיונות הקשורים בו מציעים טרמינולוגיה פרקטית ודוגמאות מעוגנות-שדה להבנה משופרת של מערכות מורכבות, רשתיות ותהליכיות, ולהבנה שכל אקט קטן של חיבור או ניתוק הוא גם אקט פוליטי/אקטיביסטי, כי חיווט מחדש אל המארג שאנחנו ארוגים בו בעולם הוא למעשה מה שיוצר את העולם מחדש בכל רגע ורגע.

על על אפל ועל הנושא: