אנתרופולוגיה לשבת

מאמר של הסוציולוגית ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי (האוניברסיטה העברית) שפורסם בכתב העת Sociological Theory, והוא חלק מסדרת מאמרים של סבאע'-ח'ורי שפורסמו בחודשים האחרונים, המנתחים את משטר הקולוניאליזם התיישבותי בישראל/פלסטין. במאמר זה, פורשת סבאע'-ח'ורי את הבסיס התיאורטי לטענתה ומראה את הסתירה המבנית של אזרחות בהקשרים של קולוניאליזם התיישבותי. מצד אחד, טוענת סבאע'-ח'ורי, האזרחות הקולוניאלית מסדירה ומבטיחה זכויות מסוימות, אך מצד שני, היא כולאת את האוכלוסייה הפלסטינית במלכדות מבנית, המבוססת על נישול מנכסים ופגיעה בזכויותיהם הקולקטיביות ובזכויות אחרות נוספות.

במאמר "Citizenship as Accumulation by Dispossession" אריז' סבאע'-ח'ורי (האוניברסיטה העברית) מציגה את תועלת של השימוש בקולוניאליזם התיישבותי ככלי ניתוח סוציולוגי. היא מרחיבה את המסגרות הסוציולוגיות הקלאסיות של ניתוח אזרחות כקטגוריית חברות (membership) על ידי הצגת מקרה מחקר שבו מנגנון האזרחות משמש כמנגנון של הדרה, ובה בעת ככלי לסוכנות פוליטית וחברתית.

סבאע'-ח'ורי סוקרת במאמר את המגמות הביקורתיות בלימודי האזרחות ותיאורית הצבירה על ידי נישול (accumulation by dispossession) כדי לנסח את האופנים שבהם אזרחות קולוניאלית התיישבותית מגולמת באמצעות צבירה של קרקעות ומשאבים על ידי שימוש בכוח ובאלימות. היא דנה באופן שבו אזרחות קולוניאלית התיישבותית מבססת את הדיכוי המבני, ובו בזמן היא מראה כיצד אזרחות זו הייתה וממשיכה להיות כלי המשמש את העמים הילידיים למאבק, התנגדות וקריאת תיגר על מבנה המדינה הקולוניאלי.

סבאע'-ח'ורי מתמקדת במקרה המחקר של האזרחים הפלסטינים בישראל, ובאופן יותר ספציפי בעקורים הפלסטינים, הפלסטינים שהפכו לפליטים במולדתם, קיבלו אזרחות ישראלית אך מדינת ישראל מנעה את שיבתם לעריהם וכפריהם המקוריים. סבאע'-ח'ורי מדגישה את הסתירה המבנית של אזרחות בהקשרים של קולוניאליזם התיישבותי: מצד אחד, האזרחות הקולוניאלית מסדירה ומבטיחה זכויות מסוימות, אך מצד שני, היא כולאת את האוכלוסייה הילידית במלכדות מבנית שבה צבירות קרקעות וריבונות על ידי אזרחים קולוניאליים מתיישבים, היהודים הישראלים במקרה זה, נעשת על ידי צבירה של נכסים וריבונות מנשלת. זאת, לפי סבאע'-ח'ורי,  על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית הילידית, אובדן הזכויות החומריות שלהם ופגיעה בזכויותיהם הקולקטיביות ובזכויות אחרות נוספות.

במאמר טוענת סבאע'-ח'ורי שהדיאלקטיקה של נישול וצבירה באה לידי ביטוי בשדה הפוליטי במונחים של אזרחות. באופן זה הופכת האזרחות מעצם הלכה לסוג של רכוש העומד לרשות קבוצות קולוניאליות התיישבותית על חשבון ריקון הזכויות החומריות והסמליות של הקבוצה הילידית. תהליך זה נוצר לטענתה, על ידי קישור בין הנישול הטריטוריאלי האופייני לקולוניאליזם התיישבותי, למצב המשפטי של אזרחות כהליך ממוסד. במאמר מתארת סבאע'-ח'ורי את שני סוגי הממדים של תהליך זה: הממדים הפוליטיים והממדים החומריים.

טענתה המרכזית של סבאע'-ח'ורי במאמר- שחיוני לנתח את טיב האזרחות במקרים של קולניאליזם התיישבותי ביחס לצבירת ריבונות טריטוריאלית –  היא לא רק טענה תיאורטית, אלא היא גם קביעה היסטורית הקשובה ליחסים בין הקשר ומקרה.  הענקת האזרחות הקולוניאלית התיישבותית לפי סבאע'-ח'ורי, אינה מתקנת את האובדן הבסיסי והמכונן – האובדן של ריבונות ואדמה  שנוצר באמצעות צבירה ונישול. לכן, טוענת סבאע'-ח'ורי, אזרחות כזו היא שברירית שכן האזרחים הילידים והילידיות כפופים לגחמותיהן של מדינות קולוניאליות (העברת אוכלוסין, שלילת אזרחות, עקירה). המדינות שאליהן הן שייכות עשויים עדיין לדמיין את מחיקתם כהסדר של מימוש סדר חברתי חלופי שבו משומרות באופן מתמיד זכיויות היתר של המתיישבים.

מצד שני, מראה סבאע'-ח'ורי, הילידים.ות גם מתארגנים, מתגייסים ולעיתים קרובות מגדירים מחדש את סדרי העדיפויות של המדינה ומעצבים מחדש את האזרחות. כך למשל, המקרה של העקורים הפלסטינים בתוך ישראל  מסייע ל סבאע'-ח'ורי לחדד את התיאוריה לגבי הקשר בין צבירה, נישול וקשרים עם המדינה (בין אם באמצעות אזרחות או סיווגים אחרים): כולם מכוננים באופן הדדי. שכן , לטענתה , אזרחות היא לא רק תהליך שמתרחש מלמעלה למטה המופעל בצורה שונה בתוך המדינה, אלא היא פרקטיקה שפעולת מלמטה, המעוצבת על ידי רצונות סותרים ולעתים קרובות לא מגובשים.

על כן, טוענת סבאע'-ח'ורי, אזרחות היא דיאלקטית. היא מבוססת בעת ובעונה אחת על נישול וצבירה קולוניאלית של מתנחלים, אך גם מתעצבת באופן פעיל על ידי פרקטיקות הפעולה של  הילידים. אך חשוב לזכור, טוענת סבאע'-ח'ורי, כי אזרחות אינה מנגנון אחיד של שליטה או פשוט כלי של התנגדות ילידית, היא תלויה במשאבים, ייחוס הזדמנויות, תנאים אנדוגניים ואקסוגניים, במטרות ובאסטרטגיות. במקום זאת, לפי סבאע'-ח'ורי, אזרחות מציגה תהליכים ומבנים רבים ומגוונים המתלכדים לכדי מנגנון אסטרטגי. האזרחות מגלמת את ההיגיון של המדינה הקולוניאלית ההתיישבותית, אבל גם את השונות והאי-אחדות של הרצונות של הילידים. כך, המטרה של המעקב אחר היסטוריה זו של כינון האזרחות הקולוניאלית ההתיישבותית תורמת למענה על השאלה כיצד ניתן לעשות דה-קולניזציה  של הסדר החברתי הקולוניאלי התיישבותי.

תמונה ראשית: פעילות תיאטרון של ארגון : גבעת חביבה. צילום: גבעת חביבה. מתוך מאגר ׳שתיל סטוק׳.

לכל המאמרים של סבאע'-ח'ורי

עוד על סבאע׳-ח׳ורי

ברכות לד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי על זכייתה במלגת גוגנהיים !

ברכות לסוציולוגית אריז׳ סבאע׳-ח׳ורי על זכייתה במלגת מעוף.

אריז' סבאע'-ח'ורי ..2018 קולוניאליזם התיישבותי, נקודת המבט הילידית והסוציולוגיה של ייצור ידע בישראל/פלסטין. תיאוריה וביקרות