"> הפוליטיקה התרבותית של הפלות ומחקרי הפלות בארה"ב – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

הפוליטיקה התרבותית של הפלות ומחקרי הפלות בארה"ב

ציפי עברי (ראשת תוכנית ההתמחות למ.א. באנתרופולוגיה רפואית ופסיכולוגית בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) סוקרת את הכתיבה האתנוגרפית סביב סוגית ההפלות, מראה כיצד הסוגיה הזו בארה״ב היא סוגיה תרבותית מיוחדת ותוהה כיצד שבאנתרופולוגיה האמריקאית העכשווית מעט מחקרים איכותניים ואתנוגרפיים חוקרים סוגיה רגישה זו

ביטול זכותן החוקתית של נשים להפסיק את הריונן בארה"ב הזכירה לי מפגש חזיתי עם הפוליטיקה של ההפלות בארה"ב ב2005 . המפגש או ה"התקלות" קרתה בזמן שהותי במישיגן לצורך השתתפות בכנס גדול שבחן טכנולוגיות הולדה חדשות (New Reproductive Technologies) מנקודת מבט אנתרופולוגית.  ביום הראשון של הכנס, בעודי צועדת (ביתי התינוקת קשורה על בטני במנשא) לעבר בניין האודיטוריום שבו התעתד להתקיים אירוע הפתיחה, הבחנתי מרחוק בשני גברים רעולי פנים – חובשים כובעי גרב שחורים – העומדים משני עבריו של גרם המדרגות הרחב בקדמת הבניין.  הם אחזו בשלטים ענקיים בצבעי שחור ואדום עם כיתוב בצהוב. בתחילה, לא הבנתי מה אני רואה, תליתי את העדר היכולת לפרש את התמונות, בגשם הסתווי שטשטש את שדה הראיה. ההבנה הכתה בי כשהתקרבתי, ועמה התעוררה חלחלה. על השלטים הענקיים (כמטר וחצי רבוע כל אחד) הופיעו תמונות של עוברים וחלקי עוברים מדממים בתוך קערות מתכת. הכתובות בצהוב זעקו: Protect Life . 

התפרצותה של שפת הדימויים האלימה הזו אל הזירה הציבורית, תפסה אותי (כמו שאומרות) בבטן. הידקתי את השמיכה שעטפה את ביתי הנמה את שנתה במנשא, והמשכתי ללכת בלב הולם מפחד. שני הגברים לא זזו מעמדותיהם משני עברי גרם המדרגות כשעליתי בו כדי להיכנס לאודיטוריום. האנתרופולוגיות הפמיניסטיות שפגשתי ברחבת הכניסה נראו לי חיוורות, אך אסופות. "קראנו למשטרה", אמרו לי, "המפגינים יפונו לאלתר". מעבר לחילופי הדברים הללו, ה"תקרית" בכניסה נידונה אך מעט במושבי הכנס ובשיחות הלא פורמליות בין המושבים. החוויה הזו – על מדרגות האודיטוריום, וגם בתוכו – בעיקר השתיקה של חברותי האנתרופולוגיות – הותירה בי תהיות רבות. תהיתי על שלטי הבלהות, טרם פגשתי כאלה בספירה הציבורית בישראל בהקשר להפלות. אבל מעבר לכך לא הבנתי מדוע טרחו,  מי שטרחו, לארגן הפגנה כזו בכניסה לכנס אנתרופולוגי שרובו הגדול עסק דווקא בפריון: בחוויותיהן של נשים המבקשות להרות וללדת ילדים, עם דגש חזק על האופן שבו טכנולוגיות ההתעברות (ה"חדשות" כפי שנקראו אז) –  IVF, ICSI, וכד'  – מעצבות את התשוקה לילדים ביולוגיים.    

אני מבינה כעת, שלא הגשם הפריע לי לפרש את החוויה ההיא אלא מה שניתן לכנות "פער תרבותי". במילים אחרות, הקורים הצפופים שטוותה הפוליטיקה התרבותית האמריקאית סביב הפסקות הריון עמדו לרשותי באופן חלקי, לא מספיק כדי שאצליח "לטפס" עליהם כדי להטיל הגיון בהפגנה הקטנה ההיא, ובתגובת האנתרופולוגיות האמריקאיות. אנסה לספר, באופן בלתי מקיף, על הדינאמיקה שהתפתחה בתוך האנתרופולוגיה הפמיניסטית האמריקאית סביב חקר הפלות, ואיך קרה שבאנתרופולוגיה האמריקאית העכשווית מעט מחקרים איכותניים ואתנוגרפיים עוסקים בפרספקטיבות ובחוויות של א.נשים, ספקי שירותי בריאות, ופעילות ופעילי זכויות בריאות רפרודוקטיבית, בהקשר להפלות.

Amazon.com: Contested Lives: The Abortion Debate in an American Community, Updated  edition: 9780520217355: Ginsburg, Faye D.: Books

אפשר להתחיל את הסיפור מעבודתה המפורסמת של פיי גינסבורג  (Faye Ginsburg)"חיים במחלוקת: הוויכוח על הפלות בקהילה אמריקאית", שהתפרסמה ב-1989 ונחשבת עד היום לעבודה המרכזית ביותר בתחום. בספרה עוקבת גינסבורג אחר המאורעות שהובילו להקמת מרפאת הפלות שלא למטרות רווח בפרגו שבצפון דקוטה. היא מראה כיצד הקמת המרפאה חילקה את הנשים בפרגו לשתי קבוצות: אלו הפועלות למען זכותן של נשים להפסיק את הריונן ( מכונות pro-choice), ואלו המתנגדות להפלות ( מכונות  pro-life). בנוסף לכך, גינסבורג מתבוננת בסיפורי החיים ובמיוחד בתהליכי ההורות (procreational stories ) של האקטיביסטיות משני הצדדים. אחד הממצאים המעניינים שלה הייה שנשים משני צדי המתרס ביטאו ערכים משותפים: הבינו את עצמן כפמיניסטיות, וראו עצמן כפועלות למען שיפור מעמדן של נשים אמריקאיות (אם כי בערוצים שונים). הרוב המכריע שאבו לגיטימציה לאקטיביזם מערכים של ביתיות, וטיפוח (nurturance), וכולן עסקו בסיפורי החיים שלהן במתחים בין המשפחה ולבין עולם העבודה שאותם הן פירשו מתוך התכתבות עם הגל השני של הפמיניזם בשנות השישים בארצות הברית. ההבדלים בין הנשים היו באופן שבו הן פירשו את המתחים הללו.

הנשים שהתמקמו כ "pro-choice", נולדו ברובן בין 1942 לבין 1952 – קו העלילה של סיפוריהן התנקז אל מאבק מוקדם לכינון תחושת "עצמיות" בתוך משפחות המוצא שלהן, התפתח לתחושת סגר ומחנק אחרי לידת ילדיהן, ואז לחוויה של התעוררות בתגובה לגל השני של הפמיניזם. לעומתן רוב הנשים שהצטרפו לתנועה נגד הפלות נולדו בין 1950-1964. הן התבגרו בחברה שבה ציפו מנשים להשתתף בשוק העבודה. עלילת חייהן מקבלת מפנה של "התעוררות" לאקטיביזם  pro-life בד"כ אחרי שעזבו את שוק העבודה כדי ללדת. כאמור גם הן המשיגו את הפוזיציה שלהן כפמיניסטית. גינסבורג מראה עוד שבתקופת עבודת השדה שלה הנשים משני עברי המתרס, שהכירו זו את זו, נקטו בעמדות מתונות. גם נשים שנאבקו "בעד חיים"  סרבו להקצין חרף  ניסיונות של קבוצות מיליטנטיות יותר לקטב את פרגו. בהמשך אתייחס להתפתחויות ברמה המקומית והלאומית שהתחוללו אחרי שגינסבורג עזבה את השדה, ש"הצליחו" לקטב את פרגו, אך בשלב זה יש לשים לב שגינסבורג עשתה את המעשה האנתרופולוגי הקלאסי: היא שפכה אור על תופעה רחבה – אקטיביזם בעד/נגד הפסקות הריון בארצות הברית – דרך התבוננות אתנוגרפית באופן שבו הדרמה החברתית סביב הפלות (מונח שהשאילה מויקטור טרנר) מתעצבת בשדה מקומי. ומשם היא הראתה כיצד המחלוקת הבלתי פתורה היא קוד שדרכו א.נשים מנהלות.ים משא ומתן על הארגון החברתי והסימבולי רווי המתחים והכוח של מגדר מניות ורביה בחברה זו.

Birth in Four Cultures : A Crosscultural Investigation of Childbirth in  Yucatan, Holland, Sweden, and the United States: Brigitte Jordan, Robbie  Davis-Floyd: 9780881337174: Amazon.com: Books

בשנים הבאות לפעילותה ביקשה גינסבורג, יחד עם ריינה ראפ Rayna Rapp)), לדחוף את "הפוליטיקה של ההולדה, כשמו של מאמרן מ-1995, למרכז העיסוק באנתרופולוגיה פמיניסטית ובאנתרופולוגיה תרבותית בכלל. בדגש על "פוליטיקה" ביקשו גינסבורג וראפ להציב יחסי כוח מורכבים ברמה המקומית והגלובלית כנקודת המוצא בחקר תהליכים הקשורים להולדת ילדים. קריאתן נענתה, במעבר אל האלף השלישי, בגל אדיר של  מחקרים אנתרופולוגיים העוסקים בדינמיקות הכוח סביב תהליכי פריון/אי פריון, התעברות, לידה, יחסי שארות, גידול ילדים תפקידי ויחסי מגדר וגוף. אבל למרות שמושג הכוח שהן דיברו עליו כיוון להתבוננות בכל תחומי החיים, בפועל, הזירה המדיקלית קיבלה בולטות מיוחדת מעל ומעבר לזירות חיים אחרות.

המדיקליזציה של הלידה התייצבה במרכז האנתרופולוגיה הפמיניסטית עוד בשנות השמונים בזכות האתנוגרפיה המפורסמת של ברידג'יט גו'רדן (Brigitte Jordan): "לידה בארבע תרבויות״. אבל בשנות התשעים חל מפנה בעקבות הופעה של מספר הולך וגובר של טכנולוגיות פריון והולדה "חדשות". הפריות חוץ גופיות, תרומת גמטות, טכנולוגיות אבחון מומים עובריים ועוד, הפכו לאופציות במערכות הבריאות במערב המתועש ומעבר לו. למעשה, הטכנולוגיות הללו הפכו, באנתרופולוגיה פמיניסטית, להיות הפרספקטיבה האולטימטיבית להבין דרכה את הפוליטיקה של ההולדה. ההעדפה הגורפת על הטכנולוגיות כפרספקטיבות התבוננות "פירקה לגורמים" את המחקר על הפוליטיקה של ההפלות.

נפח עצום של כתיבה על האנתרופולוגיה של ההולדה, בהובלתן של מרסיה אינהורן  Marcia Inhorn)) ושרה פרנקלין Sarah Franklin) ) החל להתבונן בפוליטיקה של ההולדה מן הפרספקטיבה של  התפשטות ההפריות החוץ גופיות ברחבי העולם, בעוד חוקרות אחרות התמקדו בטכנולוגיות אבחון טרום לידתיות של מומים עובריים. מתוך עבודות רבות אלו, עבודתה של ריינה ראפ, שותפתה של גינסבורג, על דיקורי מי שפיר בארצות הברית , היא הבולטת ביותר. עבודות על אבחון טרום לידתי עוסקות בהחלטות סביב הפלות ספציפיות, בעקבות אבחון של מום בעובר (כחלק מהפוליטיקה הרחבה יותר סביב הפלות).

תרומה משמעותית להבנת פוליטיקת ההפלות הרימו עבודות שעסקו בעלייתו של מדע האמבריולוגיה (התפתחות העובר), כדוגמת עבודתה של לין מורגן Lynn Morgan)), ובהשלכותיו של השימוש הנרחב באולטרסאונד על חוויות ההיריון של נשים וגברים, כמו למשל עבודותיה של ג'נל טיילור (Janelle Taylor). עבודות אלו חושפות את המנגנונים הרטוריים והחזותיים שבאמצעותם מיוצג העובר באמריקה כבעל סובייקטיביות עצמאית נפרדת, תוך מחיקת גוף האם, שבו חייו תלויים.

בעוד שדמותו האולטרסונית של העובר מוצגת כאילו היא מדברת בעד עצמה, עבודות השוואתיות שנעשו מחוץ לארה"ב (למשל מחקרי על מעקבי הריון ביפן וישראל), מראות עד כמה העובר האמריקאי הוא אפקט של פרשנות תרבותית ספציפית. למי שלא מצויים בנבכי הפוליטיקה היומיומית של הפלות בארצות הברית יהיה אולי קשה לתאר עד היכן מגיעים השימושים בידע מדעי/טכנולוגי כפדגוגיה מוסרית. במדינות רבות במרכז ארצות הברית נחקקו חוקים המחייבים נשים לצפות באולטרסאונד לפני חתימה על טופס הסכמה מדעת להפלה (בהנחה שצפיה בעוברים תניא אותן מהחלטתן). באותה רוח יש מדינות המחייבות ספקי שירותי בריאות להקריא לנשים פרוטוקולים על התפתחות העובר כיידע דרוש לקראת קבלת החלטה על הפלה.

כלומר, מאז שגינסבורג פרסמה את "חיים במחלוקת", עוד בתקופה שבה פסיקת רו נגד וייד עדיין היתה בתוקף, חלה שחיקה מתמדת בזכויות הפסקת הריון בארה"ב. במדינות רבות גיל ההיריון המאפשר הפלה חוקית הלך והתקצר (עד לכדי התרת הפלות רק כל עוד לא נצפה דופק עוברי . ניתן היה, וכעת ביתר שאת, להוציא צו מעצר נשים על סירוב לניתוח קיסרי, בטענה שהן מסכנות את חיי העובר בלידה וגינאלית, או לדון נשים על רצח אחרי לידת תינוק מת . כמו כן, נחקקו חוקים המגבילים את פעילותן של קליניקות להפסקות הריון מה שהביא לריקון של אזורים נרחבים, במיוחד אזורים כפריים, משירותי הפלות. לכך זה יש להוסיף מצור הפגנות מתמשך סביב קליניקות, עם אותם שלטים מדממים כמו אלו שפגשתי ב2005 על מדרגות האודיטוריום, ורצח רופאים.ות. אין ספק שמסוכן לספק שירותי הפלות בארה"ב.

ארה"ב מייצאת את פוליטיקת ההפלות שלה ברחבי העולם בדרכים פחות או יותר גלויות. לדוגמא ה-  Gag Rule אוסר על ארגונים לקידום בריאות רפרודוקטיבית בעולם, המקבלים סיוע כלכלי מארצות הברית, להפנות נשים לשירותי הפלות חוקיות, אפילו על חשבונן. חומרי תעמולה נגד הפלות מתורגמים לשפות רבות, בין השאר תורגמו גם לעברית ובישראל נעשה בהם שימוש ע"י ארגון אפרת. ייצוגים מניפולטיביים של עוברים כמו למשל "יומנו של תינוק" (המתחנן בקול ילדותי לאמו לרחם, או הסרט האימה "הזעקה האילמת" מ-1984הן שתי דוגמאות. ב"זעקה אילמת" נראה לכאורה עובר בן 12 שבועות דרך אולטרסאונד נע במהירות עוויתית וזועק בכאב כאשר מתקרבים אליו מכשירי הגרידה ש"יפרקו אותו לגזרים". כך עפ"י הקריינות של הרופא בסרט, ד"ר נתנזון. אבל עפ"י האמבריולוגיה העדכנית מערכת העצבים בגיל 12 שבועות אינה מאפשרת להרגיש כאב, וניתוח מדיה הראה כי אפקט המהירות העוויתית הושג באמצעות הרצת הסרטון במהירות כפולה. בינתיים לא נראה שהתרגומים לעברית נקשרים להחמרת ההגבלות על הפלות בישראל. המודעות של אפר"ת בזירה הציבורית נמנעות מלנקוט בשפת המקור המדממת. משהו אבד בתרגום?

בישראל, מדינה שבה ההפרדה בין דת למדינה ממשיכה להיות סוגיה לא פתורה, אין גבול עליון לגיל ההיריון בהפלה חוקית, ובפועל מתבצעות הפסקות הריון חוקיות גם לקראת סופו של השליש האחרון להריון (לדוגמא, מחקר משותף שלי ושל אלי תימן, מתעדים תהליכי הפסקות הריון כאלה בליווי הלכתי של רבנים). בעבר כלל החוק 'סעיף סוציאלי' המתיר הפסקת הריון כאשר המשכו עלול לגרום נזק חמור לאישה או לילדיה בגלל התנאים החברתיים הקשים והסביבה שבהם האישה חיה לרבות מספר רב של ילדים. ב-1980 בעקבות הסכם קואליציוני בין הליכוד לאגודת ישראל בוטל הסעיף הסוציאלי. ניסיונות להשיבו על כנו לא צלחו.

יחד עם זאת, בוועדות להפסקת הריון, שדלילה אמיר ז"ל זיהתה כמסגרת מפקחת ומחנכת, מתרחש לעיתים בפועל הרבה מעבר למה שניתן לראות מבחוץ. עובדות סוציאליות, במיוחד אלו שהוכשרו לאתר נשים במערכות יחסים אלימות, לוקחות על עצמן "להשתמש" בוועדות כדי לאתר בין הפונות נשים במצבי סיכון ומצוקה ולסייע להן. יש לעשות עבודת שטח כדי לגלות שימושים פחות צפויים שכאלה במנגנוני פיקוח, לא כדי להצדיק פיקוח, אלא כדי לתרום להבנה של מה מתחולל בפועל בלב המיקרו פוליטיקה של ההפלות. כאן חוזרת לתמונה תרומתה הסגולית של עבודה איכותנית ואתנוגרפית.

במאמר מ-2016 קובלות אליז אנדיה וגו'אנה מישתל (Andaya and Mishtal) על מחסור במחקרים אתנוגרפיים עדכניים על הפלות בארצות הברית. בהעדרם של מחקרים אתנוגרפיים, הן כותבות, "גם אם מתקיים דיון ער על מדיניות…הבנתנו תיוותר דלה בנוגע לחוויות ולפרספקטיבות של נשים, ספקי שירותי הבריאות שלהן, ואקטיביסטיות.ים למען בריאות רפרודוקטיבית". אנדיה ומשטל קוראות לאנתרופולוגיות להגביר את מעורבותן המחקרית בשדה ההפלות.

כשאני חושבת על השלטים המבעיתים על מדרגות האודיטוריום ובאנתרופולוגיות החיוורות שקראו למשטרה, אני נזכרת שלפעמים דרוש אומץ כדי לעשות עבודות אתנוגרפיות.

מקרות

Andaya, Elise, and Joanna Mishtal. "The erosion of rights to abortion care in the United States: A call for a renewed anthropological engagement with the politics of abortion." Medical Anthropology Quarterly 31.1 (2017): 40-59.

Ginsburg, Faye D. Contested lives: The abortion debate in an American community. Univ of California Press, 1998.

Ginsburg, Faye, and Rayna Rapp. "The politics of reproduction." Annual review of Anthropology (1991): 311-343.

Ivry, Tsipy. Embodying culture: pregnancy in Japan and Israel. Rutgers University Press, 2009.

Ivry, Tsipy, and Elly Teman. "Shouldering moral responsibility: the division of moral labor among pregnant women, rabbis, and doctors." American Anthropologist 121.4 (2019): 857-869.

Morgan, Lynn. Icons of life: A cultural history of human embryos. Univ of California Press, 2009.

Rapp, Rayna. Testing women, testing the fetus: The social impact of amniocentesis in America. Routledge, 2004.

Taylor, Janelle S. The public life of the fetal sonogram: Technology, consumption, and the politics of reproduction. Rutgers University Press, 2008.

עוד בנושא: