ברכות

אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו, בהנחיית קאושיק סונדר-רג׳אן ושטפן פלמיה. עבודת הדוקטורט של מעוז היא אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy) כתחליף למושג ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי, אם לא הבלבדי, של אלימות מאורגנת; ובוחנת את השחקנים, ההגיונות והפרקטיקות המעצבים ויוצרים את מה שהיא מכנה אלימות מנוכרת.

העבודה זכתה בפרס ליכטשטיין של אוניברסיטת שיקגו לדוקטורט המצטיין באנתרופולוגיה בשנת 2021. מאמר ראשון מתוכה, Black Police Power: The Political Moment of the Jamaica Constabulary עתיד להתפרסם בכתב העת Comparative Studies in Society and History.

הנה פירוט על עבודתה:  

ב-7 במאי 2003, בשעה חמש אחר הצהריים, עצרה ניידת משטרה מול בית קטן בכפר קראל במרכז ג׳מייקה. השוטרים, שהשתייכו ליחידת ״עילית״ לניהול הפשע, ירדו מהרכב ופתחו באש לעבר תושבי הבית וחבריהם – כולל ילדה בת שבע המכונה פינקי – שישבו במרפסת. לדברי השוטרים, הם הגיעו לבית כדי לעצור גנגסטר ידוע בשם צ׳ן צ׳ן, שהגיע לאחרונה לאיזור והחל לגבות דמי חסות ממכרה זהב שהקים תאגיד אוסטרלי עלום בשם אוסג׳ם. אבל כמה דקות אחרי חמש השוטרים כבר הודיעו בקשר שבמהלך ״חילופי אש״ נהרגו ארבעה מיושבי הבית (צ׳ן צ׳ן לא היה ביניהם).

הגרסה שמסרו השוטרים היתה קונבנציונאלית ביותר. הם טענו שירו על התושבים רק כדי להתגונן. השכנים, ששמעו את הכל מבעד לגדר טענו בדיוק את ההפך: שהמשטרה ירתה בשתי נשים ושני גברים בדם קר, בעודם מתחננים על חייהם. מה שלא היה ידוע באותה שעה, אבל החל להתברר בהמשך, זה שזמן קצר אחרי הרצח התקשר מפקד היחידה לגנגסטר ידוע אחר וביקש לקנות ממנו אקדחים כדי לטמון בזירה – דבר שהפך זה מכבר לפרקטיקה מקובלת.

במדינה שבה שיעור הרצח על ידי המשטרה הוא השני הגבוה בעולם, רצח כמו זה שהתרחש בקראל היה יכול בקלות להצטרף לסטטיסטיקה מכוערת (250 מקרי מוות בידי המשטרה מידי שנה בממוצע, במדינה של פחות משלושה מיליון נפש). אבל, מסיבות שלא כאן המקום לפרט, אירוע קראל הניע תגובת שרשרת שהביאה חמישה קציני משטרה בריטיים לתפוס עמדות פיקוד בכירות – כולל את תפקיד סגן המפכ״ל – במשטרת ג׳מייקה. אירוע שתושבי האי הקריבי, ובעיקר השוטרים, כינו באירוניה מובנת ״שובם של הקצינים הקולוניאליים״ או אפילו ״שובו של המאסטר״. להזכירנו כי משטרת ג׳מייקה הוקמה עם סיום משטר עבדות בן יותר משלוש מאות שנה והמשיכה לשמש כלי דיכוי מרכזי של המדינה הקולוניאלית עד העצמאות ב-1962 – ובעצם, כפי שמתברר, אולי גם הרבה אחרי.

עבודת הדוקטורט ״הספר ואחוזת המטעים: כלכלת המשטרה של ג׳מייקה״ (The Frontier and the Plantation: A Police Economy of Post-Slavery Jamaica), היא אתנוגרפיה היסטורית שחוקרת את סדר חברתי גלובלי, מרובד ומתעתע באמצעות שימוש במשטרה – כמושג, כמוסד, וכרעיון – כעדשה אנליטית מושחזת. העבודה מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy) כתחליף מתבקש למושג של ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי, אם לא הבלבדי, של אלימות מאורגנת ומראה כיצד ארגונים פורמליים ולא-פורמליים, גלובליים ולאומיים, הפועלים במשרדים ממוזגים ובשטח, מתלכדים יחד ליצירת אלימות שנתפסת – יותר ויותר – כאבסטרקטית, בלתי נשלטת, או במונחים מרקסיסטיים ״מנוכרת״.

העבודה מבוססת על 18 חודשים של עבודת שדה אתנוגרפית בכמה מוקדים מרכזיים: המשטרה הג׳מייקנית, מחלקת חקירות השוטרים שהוקמה ב-2011 ומנוהלת ״במשותף״ על ידי בריטניה וג׳מייקה וארגון חברה אזרחית שעוסק ביצירת הסכמי שלום בין כנופיות, במניעת נקמת דם ובסיוע לצעירים. נוסף על כך, העבודה נשענת על מחקר ארכיוני באנגליה ובג׳מייקה ועל ראיונות עומק עם שוטרים בדרגות שונות, יועצי רפורמה וביטחון מקומיים וזרים, חברי כנופיות, ופעילים/ות חברתיים ופוליטיים. העבודה מבקשת להבין ולתאר את התצורה של אלימות מאורגנת, ואת האופן שבו אלימות זו מקבלת משמעות ונתפסת, בחברת פוסט-עבדות פוסט-קולוניאלית שבה מושגים כמו ״שחרור״ (1838) ו״עצמאות״ (1962) כמעט ואיבדו כל פשר.

החלק הראשון של הדוקטורט עוסק בעלייתה ונפילתה של המדינה הפוסט-קולוניאלית בג׳מייקה – סיפור שמסופר דרך המשטרה, כך שהמשטרה היא אמצעי להבנת המדינה ולא להפך. בין היתר, חלק זה עוסק בהתפתחות של תודעה שחורה רדיקלית בשורות המשטרה בשנות השבעים ומראה איך ״שיבתם של האדונים הקולוניאליים״ בראשית המילניום היא תוצר מתבקש של הרס הפרויקט הפוליטי השמאלי בשנות השבעים וכפיית הדוגמה הניאו-ליברלית על המדינה (כפי שהתרחש בכל בדרום אמריקה). חלק זה גם עוסק בתפקיד של שיחים ליברליים (בפרט , שיח ״הביטול״ או האבולישן, זה של המאה ה-19 ולהבדיל זה של ימינו) בביטול האוטונומיה הפוליטית של קבוצות ועמים המבקשים להשתחרר.

חלקו השני של הדוקטורט עוסק באופן ישיר בסוגיות של רצח על המשטרה, על ידי בחינה אתנוגרפית של שני קייסים – רצח של ״עבריינים״ כפי שהוא נתפס על ידי מנהיג כנופיה מכהן ורצח שיטתי של גובי פרוטקשן. בשני המקרים, העבודה מתארת את הכלכלה הפוליטית של הרצח, אשר במקרה הראשון משמש כאמצעי משמוע ובמקרה השני כאמצעי ניהול של סקטור בכלכלה הגלובלית של הפשע. בחלק האחרון של הדוקטורט אני עוסקת במימדים מרכזיים של הרפורמה המשטרתית המקודמת בג׳מייקה, ועומדת על הפיכתה של קהילת העוני, או הסלאם, למעין נכס.

מעבר לתיאור של מבנה שליטה גלובלי, שהמדינה בו היא רק גורם אחד, ולא המרכזי ביותר, העבודה טוענת, בעקבות פאנון, שדה-קולוניזציה דורשת מאיתנו להתעמת עם הצורך לארגן מחדש את מבני האלימות – על מנת להשתלט על אלימות קולוניאלית מנוכרת. במובן זה, העבודה מבקרת את הנטייה של השמאל והתיאוריה הביקורתית בת זמננו להתכחש, להיפרע, או ליחס אלימות במיוחד למדינה ובכלל ״לאחר״. נטייה שיש בה יסודות מוסרניים וגזעניים, שחותרת תחת תפקיד הפוליטיקה ומצמיחה פופוליזם ימני של ״חוק וסדר״.

עוד על מעוז: