פרסומים חדשים

ספרו החדש של פרופ׳ גד יאיר ״זו היא אמריקה: דיוקנה של אומה״ אפיון תרבותי של ארצות הברית. כתיבת הספר נעשתה בתום שלושה עשורים של ליקוט תצפיות וניתוח מאות ראיונות עם אמריקאים ועם ישראלים המתגוררים בארצות הברית, והניתוח המוצג בו שופך אור על הקודים התרבותיים המייחדים את אמריקה ועושים אותה למה שהיא. כך, לכבוד שנת ה־250 לעצמאותה של ארצות הברית מציע יאיר (המחלקה לסוציולוגיה בעברית) תוספת חדשה ז'אנר המסעות המחקריים לאמריקה, אשר מציג ומנתח את הקודים התרבותיים העמוקים של המדינה.  הטקסט המובא הוא מתוך המבוא.

ספר זה מספר את סיפור המרכז האמריקאי. קרי, את הסיפור התרבותי המשותף לאמריקאים. כי מתחת לכל הצבעים ומגוון הדתות והאמונות, ומעבר לכל הביטויים הסגוליים של המקומיות – של לבוש, אוכל וצורת בילוי, למשל – אמריקה היא בכל זאת אמריקה. יש לה חוקה ויש לה זהות קולקטיבית משותפת, אמונות משותפות, סמלים משותפים, חגים משותפים ותפיסת עולם משותפת. למעשה, אחדות זו חקוקה בסמל של ארצות הברית בביטוי הלטיני E Pluribus Unum – "מתוך רבים, אחד". ולכן, גם כשהאמריקאים מתקוטטים על דרכה הראויה של אמריקה או על זהותה, הם עושים כן ממקום מאוד אמריקאי ובכלים מאוד אמריקאים. כפי שאמר הנשיא ג'ון קנדי, "איננו מחקים מדינות אחרות; אנחנו המודל להן".

לתפסתי, הפרקים הבאים ייתנו לכם את הכלים ואת הידע להבין את אמריקה ואת מורכבותה. הם יסייעו לכם להבין את ההיגיון שעומד מאחורי דברים שנדמים מוזרים באמריקה ובאמריקאׅיוּת, והם גם יאפשרו לאמריקאים להבין שמתחת לדברים שנדמים להם חסרי קשר נחבאים קודים תרבותיים משותפים. אלו הם הקודים שהופכים את אמריקה לאמריקה, ואת האמריקאים לאמריקאים. 

במהלך פרשני סגולי, ספר זה מנצל מסורת אנתרופולוגית מפוארת שהתמחתה בניתוח והבנה של הקודים העמוקים המארגנים חברות ומעצבים את זהותן. היו אלו ניסיונות להציג הכללות על "כל החברה". חוקרים חשפו היגיון תרבותי נסתר ומשותף, אם זה לאנגלים או ליפנים, לרוסים או לגרמנים. ובין שכתבו על ערכים, נורמות, אידיאלים, אידיאולוגיות, או אתוסים – היתה זו מסורת של ניתוח של תרבות לאומית. של אותן הנחות תרבותיות נסתרות מן העין, שכמו שלד של גוף, הן הנותנות את הצורה לחברה והן שמבטיחות את המשכיות זהותה לאורך ההיסטוריה.

ספר זה בונה על מסורת זו ומציע לקוראים להצטרף למסע היכרות ייחודי עם אמריקה. הוא גם מצטרף למסורת של כתיבת רשמי מסע מאמריקה. הקלאסי והמוכר מכולם הוא ספרו של אלכסיס דה טוקוויל, "הדמוקרטיה באמריקה", משנת 1835. בשנת 1903 ביקר בארצות הברית  הסוציולוג הגרמני הנודע מקס וֶבֶּר וכתב את אחד הספרים החשובים אודותיה: "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם". דור אחר כך חיבר יוהאן האוזינחה ההולנדי את "יומן אמריקה" וחמישים שנים נוספות חלפו עד שז'אן בודריאר חיבר את ספרו הפוסט-מודרני "אמריקה". הוגים זרים אלו נעו לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית, וכתבו במהלך מסעותיהם את הגיגיהם על העולם הישן ממנו הגיעו, מאירופה, והשוו אותו לעולם החדש שהציעה ארצות הברית. מחברי ספרי המסע הללו ציפו שארצותיהם יאמצו עם השנים את תרבותה של אמריקה ושאירופה תדמה בסוף לארץ החדשה. אך כמו שאירופה נשארה אירופה, כך נותרה הארץ בה ביקרו יחידת סגולה. למרות חילופי העיתים והחידושים הרבים, שורשיה התרבותיים של אמריקה המשיכו להזין את החידושים והשינויים הרבים, ובה בעת גם שימרו את זהותה של אמריקה. הגלובליזציה אולי ממשיכה לכבוש את העולם, אבל ארצות הברית של אמריקה נותרה מקור ללא העתק. חד-פעמית. כעיר בוהקת על גבעה. בעוצמתה ובערכיה.

בחרתי להצטרף לז'אנר המסעות לאמריקה. כקודמַי, גם אני מזהה בה דברים שאפילו אמריקאים אינם מודעים לעומקם התרבותי. כמו דה טוקוויל, ובר, האוזינחה ובודריאר לפני, גם אני ערכתי מסע בארץ כדי להבין את התרבות האמריקאית. גם אני חיפשתי אחר המפתח לעוצמה ולקסם האמריקאיים. בעומדי על כתפי הענקים שקדמו לי, חיפשתי את הקודים התרבותיים העמוקים של אמריקה שהם חשפו. בספר אני חושף את אלו שהוספתי וזיהיתי. אלו הם קודים עמוקים שמכוננים את זהותה התרבותית של ארצות הברית, והם שמניעים את יושביה. כך, פרקי הספר חושפים את עיקשותם של כמה מאפיינים תרבותיים, שאנתרופולוגים וסוציולוגים זיהו באמריקה שנים רבות לפני; אך במהלכם ימצא הקורא המלומד גם היבטים חדשים וייחודיים. 

נהוג לומר שאנשים תמיד רואים את העולם מעמדתם הסגולית בו. גם אני עושה כן. אני סוציולוג של תרבות, והמבט שאני מביא למסע להבנת אמריקה מתבסס על חומרים שצברתי בשנות מחקר באקדמיה. אני מבסס את דברי על שיחות וראיונות עם אמריקאים וישראלים בארצות הברית, על יצירות תרבות ועל מסמכים קנוניים, על אמצעי התקשורת ביומיום ועל החברה והתרבות בעבר ובהווה. ומתוך שלל המשאבים הללו אני מתאר את מה שאני מכנה במאמרים אקדמיים "קודים תרבותיים עמוקים". מדובר בערכים ובתפיסות עולם, הטבועים עמוק בהוויה התרבותית של עם וארץ ומכוננים בה מגוון רמות, החל בהסדרים מוסדיים וכלה בחוויות סובייקטיביות, לפעמים גם טרום-מודעות או בלתי-מודעות. בשבעה ספרים קודמים ובמאמרים רבים, פענחתי קודים תרבותיים בארבע ארצות: ישראל, גרמניה, צרפת וארצות הברית, וניתחתי כיצד התרבות מעצבת את מחשבותיהם של הוגים חשובים וכיצד מעוצבים חיי היומיום בהן בצילן של טראומות תרבותיות והיסטוריות.

ספר זה ממשיך אפוא מסע תיאורטי הולך ומתפתח. התחלתי במסע לאמריקה בשנות התשעים של המאה ה-20 ואני מסיים אותו ב-2025, בסמוך לשנת ה-250 להכרזת העצמאות של ארצות הברית. לצורך העבודה עליו ערכתי עשרות שיחות עם סטודנטים אמריקאים, ויותר מ-160 ראיונות עם מדענים ומדעניות ישראלים החיים בארצות הברית. במהלך השנים ביקרתי בעשרות קמפוסים שם, נהגתי עשרות אלפי קילומטרים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ואגב שיטוטַי נאלצתי לפתור חידות אמריקאיות רבות. ספר זה משתף אתכם עם הפתרונות שמצאתי. כמו שכתב פרנסואה רנה דה שַטוֹבּריאַן במסעו מפריז לירושלים בראשית המאה ה-19, "הנוסע הוא סוג של היסטוריון: חובתו לדווח בנאמנות על מה שראה ושמע. אל לו להמציא דבר, אל לו להשמיט דבר". כך השתדלתי לעשות במסע זה אל אמריקה.

הספר נכתב כייצור כלאיים. מצד אחד, כתבתי אותו עבור ציבור רחב, שמבקש להבין את החיים באמריקה, אך ללא המאמבו-ג'מבו של השפה האקדמית וללא טרחה עם מקורות והפניות. מצד שני, כתבתיו גם עבור אנשי אקדמיה. אלו ימצאו בו גרסה עדכנית למסורת קלאסית שחקרה את הזיקה שבין תרבות ואישיות, או לחלופין מה שכונה בעבר "אופי לאומי". במובן הזה, הספר משמש מקפצה נוחה לניתוח היבטים תרבותיים העומדים בבסיס האחדות והמגוון במציאות האמריקאית. הניסוח הנגיש וההפניות בסוף הספר מיועדים לספק את שני הקהלים.