רק היום

הימים האחרונים של השנה הם זמן בו רבים עוצרים להתבונן אחורה, על מה שהיה. בבחברת האדם, אנחנו חוזרים אל הטקסטים האהובים עלינו, שהשאירו אותנו עם מחשבות וליוו בשנה החולפת. אנחנו שמחים להציג לפניכם את בחירות העורכות והעורכים לשנת 2025! מוזמנים להיכנס לקרוא, ולהנות גם משאר הטקסטים המצוינים שהתפרסמו אצלנו ולא נכנסו מפאת המקום. 

סינדרום הדמות הראשית 

האנתרופולוגיה התחילה את דרכה בבחינה של תרבויות ומקומות רחוקים- אבל כיום היא מאפשרת לנו לבחון גם את התרבות שלנו ואת מה שנדמה לנו מובן מאליו. טקסט זה, שכתבה רותם קליגר-חליוא, מאפשר לנו לעשות את הפעולה הזו בדיוק. בטקסט, בוחנת קליגר-חליוא טרנד ברשתות החברתיות ושואלת מה ניתן ללמוד ממנו על החברה עצמה?

*

ראיון עם ג'קי פלדמן

לרוב, הטקסטים שעולים ב"בחברת האדם" בוחנים תופעות חברתיות שונות. לעומת זאת, במדור ראיון עומק אנחנו בוחנים דווקא את האנתרופולוגים עצמם, ושואלים איך הם הגיעו לחקור את הנושאים בהם בחרו ואת הגורמים המשנים המעצבים את התפיסות שלהם. השנה פרסמנו במדור ראיון עם פרופ' ג'קי פלדמן, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. הראיון מספק הצצה לדרך של אנתרופולוג שמרצה באקדמיה כבר כמעט שלושה עשורים ומספק תובנותמרתקות על אנתרופולוגיה בכלל. 

*

שלמה גוזמן כרמלי כותב על מנהיגות רעילה

1955, אינדיאנפוליס. הפרדה גזעית נהוגה כמעט בכל מוסד ציבורי ופרטי. דווקא אז – ג'ים ג'ונס, מטיף צעיר וכריזמטי מקים כנסייה רב תרבותית, שוויונית עם מחויבות עמוקה לצדק חברתי וקורא לה – "מקדש העם". איך יכול להיות שהאוטופיה הזאת נגמרה בכך שחברי הקהילה השקו את ילדיהם ברעל והתאבדו? שלמה גוזמן כרמלי מסביר.

*

תמי פרידמן כותבת על ברית מילה ואתאיזם

מדוע יהודים ישראלים שאינם מאמינים באלוהים בוחרים לעשות לבניהם ברית מילה? תמי פרידמן מסבירה כיצד מסורת מתבטאת לא רק באמונה דתית אלא גם דרך הגוף. היא משתמשת במושג ״קונבנציונליות עמוקה״ כדי לתאר את המורכבות בין בחירה אישית לבין המבנה החברתי-תרבותי. 

*

מדור עבודת שדה. 

בשנתיים האחרונות, במסגרת מדור "עבודת שדה" עקבנו אחרי עבודתם של אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים – משלב המחקר הראשוני, דרך תצפיות משמעותיות, אנשי מפתח וכתיבה. לאורך המדורים השונים כתבו לנו חוקרות וחוקרים על סיפורים אישיים מעבודת השדה שלהם ומהחוויות האישיות. לרגל הכתבה האחרונה של המדור שהתפרסמה בתחילת החודש אנחנו חוזרים להיזכר בכל המדורים והסיפורים. 

*

הפוליטיקה של השתיקה

כיצד מנגנוני הפיקוח, ההשתקה והציות באקדמיה הישראלית פועלים בזמן המלחמה? בחודשים הראשונים של המלחמה שהחלה באוקטובר 2023, חקרו ד"ר מהא כרכבי סבאח ופרופסור סראב אבו-רביעה קווידר מאוניברסיטת בן-גוריון את הפוליטיקה של השתיקה באקדמיה הישראלית. כרכבי סבאח ואבו-רביעה קווידר בחנו את ההתמודדות של הסגל הפלסטיני במאבק על קול באקדמיה הישראלית בזמן המלחמה.

*

פינת "צו השעה"

לציון שנתיים ל7 באוקטובר, הוצאנו קול קורא לטקסטים אנתרופולוגים אודות המצב החברתי המורכב בו אנו נמצאים. מדור זה מרכז עשרה טקסטים שמהדהדים, מנתחים ומציגים מבטים שונים על התקופה העכשווית, בהשתתפות בין השאר של עמליה סער, מאירה וויס, מוטי גיגי, אלעזר בן לולו, הגר חג׳ג ברגר ועוד. למדור כולו. וכתבה נבחרת מתוכו:

ואולי כולם טועים? על חיים ומוות

ההלוויה היא רגע שמסמן את סוף החיים – אולם מה מתרחש במקרה בו המוות מדווח, אך אין הלוויה משום שהגופה חטופה? עוד לפני שרוב גופות החטופים המתים הוחזרו, אורי כץ כתב על השיח הציבורי והתקשורתי סביב חיילים ואזרחים שגופותיהם נחטפו, מנתח את אי הוודאות ובכוחה של השפה והשיח בהקשר לכך.

כיצד הופכים אתנוגרפיה לספר קומיקס

איך אפשר להפוך את הכתיבה האנתרופולוגית ליותר נגישה ולהגיע לעוד קהלים שיקראו את התובנות והנושאים עליהם כותבים? איך הדרכים היצרתיות לכך היא יצירת קומיקס. ספר הקומיקס שיצרו האנתרופולוגיות אלי תימן וז'וזה ברנד יוצא מתוך התובנות המחקריות של שתיהן ונשען על המחקר האתנוגרפי שביצעו על פונדקאות בישראל ובארצות הברית. בטקסט מרתק כתובת תימן על התהליך, המטרות, הקשיים ותוהה האם הן הצליחו במשימה.

שלוכים, שלוחים, ערסים, שוורצע – איך כינויי גנאי מייצרים היררכיות חברתיות?
כינויי גנאי הם מנגנון סימבולי שמשרטט גבולות חברתיים ומבהיר מי הדומיננטי ומי השולי. מוטי גיגי וגיא שני כתבו על מחקרם בנושא ומתמקדים בכינוי "שלוך" היידי ו"שלוח" המרוקאי, שהפכו למילים מרכזיות בשדות חברתיים שונים בישראל ויוצאים מתוך כך לכמה מחשבות ואמירות על השפה והחברה הישראלית.