"> טיילור הקדושה: שגעת הסוויפטיז ועליה לרגל להופעה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

טיילור הקדושה: שגעת הסוויפטיז ועליה לרגל להופעה

מי זו בכלל טיילור סוויפט , הא? עינב קוצר (סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על חווית העליה לרגל להופעה של טיילור סוויפט.

שתיים בלילה, אני ועוד חברה יוצאות לשדה התעופה לטוס להופעה של טיילור סוויפט בגרמניה. להופעה שלה קנינו כרטיסים אחרי הרבה דם, יזע, ודמעות לפני יותר משנה. כשנכנסנו למטוס הערנו למישהי שהתיישבה במושב שלנו, היא הגיבה בצורה מעט עויינת אבל מיד אחרי שהיא ראתה את צמידי החברות שלנו (מסורת סוויפטית שאתאר בהמשך) היא מיד התחילה לשאול לאיזה אחת מההופעות אנחנו הולכות, מה אנחנו לובשות, איפה אנחנו ישנות ועוד, כלומר בין רגע הפכנו לחלק מאותו קומוניטס, קבוצת שווים החולקת חוויה משותפת, בעלייה לרגל, טקס או התרחשות משמעותית אחרת. בכתבה אנסה לפרש חלק ממה שעברתי בעזרת תיאוריות אנתרופולוגיות המנתחות טקסים ועליות לרגל. טיילור סויפט היא אמנם לא הר מקודש או כוהנת דת אבל יש בתיאוריות האנתרופולוגיות הותיקות המון כלים שמסייעים לי לפענח את החוויה של המעריצות שפגשתי וגם את החוויה שלי, מסבירות לי למה גם אני שכבר רחוקה מהגיל בו האזנתי לה באובססיביות "נכנעתי לקסם".

הסיפור שלי עם טיילור סוויפט מתחיל לפני יותר מחמש עשרה שנה, עוד לפני שידעתי מה זה אנתרופולוגיה, כשהייתי נערה מתבגרת שרוצה לשמוע שירים על חלומות, חברויות ואהבות נכזבות. אני, ומסתבר שעוד מיליוני מעריצות ברחבי העולם, הרגשנו שהיא מדברת בדיוק עלינו ואלינו. שבאותה מידה כל אחת מאיתנו יכולנו לשיר את השיר הזה ואם רק היינו פוגשות את טיילור ברחוב היינו נהפכות לחברות הכי טובות. סיבוב ההופעות יצר הזדמנות למיליוני מעריצות ומעריצים (קיים רוב בולט לנשים) לטוס ו"לפגוש" את הזמרת האהובה עליהם ולגעת קצת ב"הילת הכוכבות" ב"קדושה שלה". כמו כל עלייה רצינית לרגל ההכנות הן חלק חשוב מהתהליך הטקסי. 

המסע אל עבר ההופעה מתחיל כשנה מראש. כדי להצליח לקנות כרטיס להופעה באירופה היה צריך להירשם באתר של טיילור סוויפט בבקשה לקבל קוד שיאפשר לנסות לקנות כרטיס לפי מקומות, להיכנס להגרלה לקבלת קוד (כדי למנוע קריסה של אתרי הכרטיסים), להיכנס בזמן ספציפי ולנסות לקנות כרטיסים למדינה שקיבלת אליה קוד, לנסות להצליח לקנות עד ארבעה כרטיסים (כדי למנוע ספסרות) וכמובן לשלם סכום לא מבוטל של בין 50 יורו במושב רחוק מאוד ל1,000 יורו לחבילות VIP. וזה כמובן ללא טיסה, לינה ועוד ועוד שהמעריצה הישראלית תצטרך לשלם כדי להגיע להופעה.

עינב קוצר בחיוך של אחרי ההופעה

אז מה יש בהופעה שגורם לכל כך הרבה אנשים להשתגע ולהשקיע כל כך הרבה מאמץ וכסף בניסיון להגיע אליה?

לפני כל ההסברים האנתרופולוגיים, מדובר בהופעה מושקעת וארוכה, כמעט שלוש וחצי שעות של הופעה ויותר מעשר תלבושות שונות, להקה, זמרות ליווי, רקדנים ועוד. בנוסף בכל הופעה סוויפט מבצעת שני שירים שונים שלא נמצאים בסט ליסט של ההופעה, כלומר כל הופעה דומה אבל במקביל כל הופעה היא אחרת ומיוחדת.

אבל זה ממש לא רק ההשקעה בהופעה שגורמת לאנשים לטוס מהקצה השני של העולם. בהופעה יש היבטים של עליה לרגל, תחושות של שותפות, יציאה חריפה מהשגרה, תחושה של מסע אל מקום שהחוויה בו מעוררת שינוי. זה נשמע מרחיק לכת לכתוב דברים כאלו על הופעה של טיילור סוויפט אבל כמו שאנתרופולוגים נוהגים לכתוב, זה לגמרי עולה מהשדה. הסוויפטיות מרבות להשתמש בתיאורים שלהם במונחים דתיים כמו קדושה, והן מתארות חוויות כל כך חזקות שאי אפשר לשכוח, ובמקביל יש מעריצות המתארות עומס רגשי רב כל כך הגורם לחלק מהצופות דווקא לשכוח מה קרה בדיוק בהופעה.

בשנה האחרונה, סביב סיבוב ההופעות של סוויפט בעולם, גדלו מאוד הקהילות הוירטואליות של הסוויפטיות. קבוצות אלו, שרבים נכנסו אליהם כדי להבין כיצד קונים כרטיסים להופעה, משמשות גורם חשוב ביצירת הסטדרט החברתי לדרך שבה צריך להגיע להופעה. זה בעצם השלב הראשון ביצירת קבוצת שווים, מרכיב חשוב באותה חוויה של קומוניטס, השיתופיות החזקה שאתאר. כך נגיד נוצרה הנורמה שאל ההופעה צריך להגיע לבושות בתלבושות מיוחדות, לרוב מנצנצות ובהשראת הלבוש של סוויפט בהופעה או מתקופות שונות בחייה. את הנורמה הזו מחזק חשבון האינסטגרם הרשמי של סוויפט שמעלה את מעריצים שונים עם התלבושות הכי מושקעות ומיוחדות.

סוויפט עצמה מתייחסת במהלך ההופעה להשקעה של המעריצות לקראת ההופעה: "אתם קהל נפלא, כל הבחירות שעשיתן כדי להיות כאן איתנו בהופעה, כל ההשקעה שעשיתן בתכנון ההגעה לכאן, לפני חודשים, אני יודעת שהשקעתן בתלבושות כי אתן נראות מדהים, אני יודעת ששיננתן את המילים של השירים כי אתן שרות אותן בעל פה, אז מה שאני רוצה להגיד לכם זה לומר תודה שבאתן להיות איתנו כאן בהופעה…". 

צמידי חברות לזכר רוני אשל

נורמה נוספת שנוצרה היא יצירת צמידי חברות והחלפתן בהופעה עצמה. לפני מספר שנים, התחילה מסורת של הכנת צמידי חברות,ככל הנראה בעקבות פרסום של צמיד חברות באינסטגרם של הזמרת או בגלל הופעת השורה "תעשה צמיד חברות" באחד השירים היותר אהובים של הזמרת: "You're On Your Own, Kid". צמידי החברות, צמידים עם אותיות שמרכיבות שירים או מילים משירים של סוויפט, לוקחים חלק חשוב בקהילתיות של הסוויפטיות. לקראת ההופעה נהוג להכין את הצמידים (וזה גורר שיחות בקבוצות השונות על איפה כדאי לקנות חרוזים, איך כדאי להכין את הצמיד וקביעת מפגשים שונים להכנת צמידים). בנוסף, הצמידים משמשים סממן זיהוי בין הסוויפטיות השונות. כמו החברה מהטיסה שזיהתה אותי כשייכת לקהילה שלה רק בזכות זה שהלכתי עם צמידים שהכנתי. לבסוף, חלק משמעותי מחווית ההופעה עצמה היא בהחלפת צמידים בין המעריצות השונות שמגיעות להופעה. כדי להחליף צמידי חברות צריך לדבר עם מי שסביבך, לשאול אותה מאיפה היא, איזה אלבום היא הכי אוהבת, וכמובן להציע לה את ידך שתבחר צמיד מועדף. 

ההחלפות האלו יוצרות קשר בין המגיעות להופעה ומחזקות את תחושת הקהילה גם כשמדובר על מעריצות מהצד השני של העולם. כך לדוגמה התחילה השיחה שלי עם אישה גרמניה בת 30 שהגיע להופעה ביחד עם בעלה, התחלנו לדבר כי בזמן שחיכינו בתור הארוך לשירותים, אבל אם לא היינו מגיעות עם מטרת החלפת הצמידים ככל הנראה היינו נשארות עם הראש בתוך הנייד. השיחה אגב התחילה בלדבר על השירים של סוויפט אבל המשיכה גם בשיח על המלחמה בארץ, על יוזמת הצמידים לזכר התצפיתנית רוני אשל ז"ל (שגם אני לקחתי חלק בה), על המצב הבריאותי של אמא שלה, ובתחושת ההזדהות שההופעה מאפשרת לנו לברוח מחיי היום יום לשלוש וחצי שעות של חוויה אחרת. כך ההופעה והפרקטיקה התרבותית של החלפת הצמידים (טבעת הקולה מישהו?) יוצרת חיבור וקהילתיות שמתחילים מנושא משותף מצומצם, אבל עם המפגש, וההזדמנות לראות מישהו מעבר למסך הנייד, נוצרת הדדיות הפועלת גם מעבר.

בהופעות גם התעצבו מנהגים שונים של צ'נטים (Chants), קריאות או התנהגויות שונות של הקהל במהלך ההופעה שהפכו לחלק מהקאנון שלה. לדוגמה לצעוק שורה שמופיעה רק בקליפ או לשאול "לאן את הולכת טיילור?" לפני שהיא שרה שהיא יוצאת הערב. מנהגים אלו מחזקים עוד יותר את תחושת הביחד של המעריצות, אנחנו לא יחידות שצועקות משהו לבמה, אנחנו ביחד יוצרות הד גדול עד שגם סוויפט עצמה מתייחסת אליו במהלך ההופעה. בהופעה שלי, בחלק שבו סוויפט עושה לב עם הידיים לקהל וכולנו מחזירות לה באותה צורה, הסתכלתי סביבי וקלטתי את התופעה הזו, שבה אצטדיון שלם של 60,000 איש עושה את אותה התנועה ביחד איתי ושר את אותם השירים ביחד איתי. 

ההכנה לפני, ההשקעה, וההכרות עם התרבות שהתפתחה סביב מסע ההופעות, יחד עם תחושות של התרוממות רוח במפגש עם קהל ענק, המוזיקה המוכרת המנוגנת בהופעה חיה, חזרתיות, ההתמקדות של הקהל בחוויה, וברצון לעבור אותה, ועוד מרכיבים רבים יוצרים הופעה\טקס משמעותית עבור המעריצות. 

זו הייתה באמת רק נגיעה על קצה המזלג של תופעת הסוויפטיות. יש עוד הרבה רבדים שונים שמעניין לחשוב ולכתוב עליהם על הקשרים החברתיים שנוצרים מסביב לזמרת, על הסיבות בגללן היא כול כך מצליחה, על ההיבטים הכלכליים של ההצלחה שלה והשפעתן על המדינות בהן היא מופיעה, ועל הקפיטליזם שהיא מקדמת במעטפת נוצצת, וגם על ההשפעות הפוליטיות שיש לה

עוד בנושא: