אנתרופולוגיה לשבת

בחזרה לשדה: משה שוקד חוזר לשדות המחקר שלו ותוהה לגבי מעגל החיים של הדיווח האתנוגרפי . מאמר חדש למשה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, אשר פורסם בכתב העת Anthropology and Humanism.

אנתרופולוגים מעטים ניתנה להם הזדמנות לחזור ולתעד כעבור שנים את שדות המחקר המוקדמים והמאוחרים יותר בקריירת עבודתם, עליהם דיווחו בזמנו בספרים ומאמרים. מוכרים לנו המקרים המפורסמים, כאשר חוקרים צעירים יצאו לבחון את עבודות קודמיהם שנים מאוחרות יותר ופירסמו ביקורת נוקבת אודות מהימנות דיווחיהם האתנוגרפיים (כגון, דרק פרימן כנגד מרגרט מיד). במאמר The Lifespan of Ethnographic Reports: The Predicament of Returns to the Field, מציג שוקד את קורותיו בזיהוי השינויים הדרמטיים אותם עברו נחקריו ועולמם החברתי בשלשה שדות מחקר מרכזיים במהלך עבודותיו, ואשר עקב אחריהם בפער של עשרים-שלשים שנה מעת פירסום תצפיותיו לראשונה.

שוקד מתאר במאמר את החזרה שלו לשלוש זירות מרכזיות במחקריו: מחקר יוצאי הרי האטלס במושב חקלאים בנגב, ישראלים מהגרים ("יורדים") ברובע קוינס בניו יורק, ובית -הכנסת ההומו-לסבי בניו יורק. לפי שוקד, האתנוגרף אינו נשאר אדיש מול תמורות אלו המרחיקות את כתביו ממציאות ההווה על השגיה ומחדליה.

המושב המשגשג של שנות ה-60 וה-70 ושממנו אימץ שוקד את שם משפחתו, איבד את הדור הצעיר, את הרוח היזמית והפיתוח הכלכלי שהבחינו בינו לעיירות "הפיתוח" הסמוכות. ההגירה מישראל של שנות ה-80 שינתה פניה: לא עוד "יורדים" סטיגמטיים המתנצלים על ש"נתקעו" שלא ביוזמתם בניו יורק. ובית הכנסת הרדיקלי וצביונו הוולונטרי משנות ה-90, של רוב גברים ומיעוט נשים, ששכן במבנה שכור בקצות העיר, שינה לחלוטין את פניו הפיזיים, החברתיים והאירגוניים: במעבר למבנה מפואר בבעלות הקהילה בלב מנהטן, בשוויון מגדרי, במינוי רבה כריזמטית וצוות עוזרים שכירים, והעלמות מרבית חברי דור המייסדים שרבים מהם נפטרו במגיפת האיידס. 

שוקד מצביע על כך ששינויים אבולוציוניים אלו הצפויים במרבית אתרי התצפיות אינם עולים בדעתנו בעת "עבודת השדה" ואינם תופסים חלק במערך ההוראה — בהצגת אתנוגרפיות "קפואות" בזמן תקופת המחקר המקורי. אך לדבריו, השינויים המתוארים במאמר, אין בהם כדי להעיד על מופרכות העבודה האתנוגרפית המייצגת אבני דרך בהיסטוריה החברתית של הנחקרים.

לפי שוקד, דווקא הרחבת הפרספקטיבה האתנוגרפית במחקר וההוראה תצא נשכרת מפיתוח מודעות בהתיחסות לדיווחי השדה לאור המימד הדינמי של חיי הנחקרים, הסביבה הקיומית שלהם, והמסקנות הנלוות. שוקד משקף במאמרו את הגישות התאורטיות והמחקריות לנושא ה׳חזרה לשדה׳.

לפי שוקד, ומניסיונם של נציגים אחרים בספרות האנתרופולוגית, החזרה המאוחרת לשדות האתנוגרפיים מהווה חוויה ייחודית רבת רבדים מקצועיים ואישיים.

ספרו החדש של שוקד,  "Can Academics Change The World?" בהוצאת Berghahn, פורסם לאחרונה
https://behevrat-haadam.org/%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%93-%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9c/