מאמרי אורח

בחודשים האחרונים עולות הצעות חוק שונות ברחבי ארצות הברית שמערערות על המשך קיום החופש האקדמי במדינה. שרי אהרוני מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת לבחברת האדם על ההצעות החוק ועל התוצאות שלהן באוניברסיטאות שפוגעות בחופש האקדמי וביכולת ללמד רעיונות הקשורים ללימודי מגדר, להטב"ק או גזע.

ב-21 פברואר 2023 הונחה בארה"ב הצעת החוק Public Postsecondary Educational Institutions. הנוסח המקורי של הצעת החוק העניק למועצת המנהלים סמכות להורות לאוניברסיטה להסיר מתוכנית הלימודים כל תואר שמלמד "תיאורית גזע ביקורתית" (CRT), "לימודי מגדר" או "הצטלבות". במהלך חודש מרץ ואפריל עברה ההצעה מספר קריאות ותיקונים שריככו אותה באופן משמעותי. השינויים נעשו בעקבות מאמץ מרוכז של מחוקקים, נשות אקדמיה, אגודות מקצועיות, וסטודנטיות/ים שחשפו את ההשלכות הקשות של ההצעה. כתוצאה מתהליך זה הוצאו מהצעת החוק סעיפי הצנזורה והאיסורים המפורשים על הוראת תכנים הנוגעים למגדר וגזע באוניברסיטאות ציבוריות. עם זאת, חשוב לציין כי גם לאחר ריכוך החוק, הוא מעניק כוח רב בידי חבר הנאמנים של כל אוניברסיטה בתהליכי מינויים ובחינה של תוכניות אקדמיות ופותח פתח לערעור עקרונות החופש האקדמי.

מקרה זה מהווה חלק ממגמה של שינוי ביחס של מוסדות ממשל בארה"ב כלפי האקדמיה ומערכת החינוך הציבורית בכלל שבאה לידי ביטוי בעלייה ברמת העוינות כלפי תוכניות לימודים שמלמדות קורסים על פמיניזם, מגדר, מגוון, הצטלבות או גזע. לתהליך זה שמסתמן כ"תגובת נגד" יש מספר מאפיינים שהולכים ומתבססים לאורך זמן ומתפשטים בעיקר במדינות שמזוהות עם המפלגה הרפובליקנית ושיש בהן השפעה של תנועות ניאו-שמרניות וימין קיצוני. שרי אהרוני מתארת את המודל האמריקאי לצמצום החופש האקדמי ואת "בליץ החקיקה" הנוכחי שהצעת החוק שהוזכרה לעיל היא חלק ממנו. יש לציין שבחלק מהמדינות שבהם תועדו חוקים המגבילים את החופש האקדמי גם נרשמו רפורמות חוקיות בנושאים אחרים אשר ישפיעו לרעה על מעמדן וחייהן של נשים: חוקים למניעת הפלות וחוקים המקילים על נשיאת נשק. נכון לאפריל 2023, הוצגו כ-57 חוקים ב-23 מדינות (כגון אלבמה, אריזונה, ארקנסו, פלורידה, ג'ורג'יה, אילינוי ועוד) שמתייחסים בצורה כזו אחרת לארבעת הסוגיות הבאות:

1. הגבלות על הוראת תכנים "מעוררי מחלוקת" (Divisive Concepts) הנוגעים לגזע, מגדר ונטייה מינית – הצעות החוק הללו משתמשות במה שאפשר לכנות רטוריקה הפוכה. כלומר, הן מסמנות ידע שצומח מהשוליים ואשר נועד לתעד היסטוריה או חוויות של אפליה ואלימות מנקודת המבט השולית, כתוכן מסוכן אשר מעודד ומבצר אפליה. הצעות חוק שהונחו בטקסס (S.B. 16, 17,18) כוללות סעיפים המאפשרים הליכי משמעתיים, כולל ביטול קביעות של מרצות/ים שילמדו תכנים מסוג זה. להלן קטעים מהצעות החוק (התרגום שלי):

חבר סגל במוסד להשכלה גבוהה לא יכריח או ינסה להכריח סטודנט רשום לאמץ דעה לפיה גזע מסוים, מין, קבוצה אתנית, או אמונה חברתית, פוליטית או דתית— הנם עליונים באופן מהותי על פני גזע, מין, קבוצה אתנית או אמונה אחרות.

• תביעה לקיים סקרי הוראה לבחינת "מגוון אינטלקטואלי" (Viewpoint diversity). גם כאן יש לשים לב לצורת המסגור של המושג "מגוון אינטלקטואלי". למרות שאין כל מחלוקת סביב החשיבות של מגוון דעות באקדמיה, מנסחי החוקים מקדמים את ההנחה שקיימת השתקה של רעיונות שמרניים בקמפוסים (כתיבה ביקורתית על כלכלה תאגידית מהווה דוגמא לתחום שבו מושמעות טענות מסוג זה).
• ביטול המימון לפעילות לקידום גיוון, שוויון והכללה (גיש"ה) באקדמיה – נכון לחודש אפריל 2023 הונחו 10 חוקים (בשמונה מדינות) הכוללים איסורים על פעילות של יחידות אקדמיות לקידום גיש"ה (DEI-Diversity, Equity and Inclusion). חלק מההצעות גם כוללות הגבלות על פרסום פניה מתקנת לאוכלוסיות לא מיוצגות במודעות לגיוס של סגל אקדמי. הרטוריקה המשמשת להצדיק את יוזמות החקיקה הללו מתמקדת בעיקר בסוגיות שנוגעות לגזע תוך שימוש מעומעם ושלילי במושג  Critical Race Theory (CRT).
• ביטול קביעות של מרצות/ים באוניברסיטאות– נכון לחודש אפריל 2023 הונחו 9 חוקים (בשש מדינות) אשר, במידה ויעברו, יאפשרו ליחידות בירוקרטיות לסיים העסקה של מרצות/ים עם קביעות באמצעות שימוש בנוהל של "ביקורת לאחר-קביעות" (Post-Tenure Review) במידה ויתקבלו פניות על הטיות בהוראה או הפרות של האיסורים שתוארו למעלה (הוראת "תכנים אסורים", "העדר איזון", קידום גיש"ה). בפלורידה, שם כבר הועברו חוקים המבטלים קביעות, נתקלים לאחרונה בקושי לגייס חוקרות/ים לאוניברסיטאות ציבוריות ומצביעים על הפגיעה באיכות המחקר וההוראה.

בליץ החקיקה השמרנית הזו לא הגיע יש מאין. הוא צמח על קרקע פורייה ועל רקע מאמצים מכוונים להעצים חרדות חברתיות סביב המושגים "מגדר" ו"גזע". בעיקר על ידי עיסוק תקשורתי אובססיבי בנושאים הנוגעים ללהט"ב ולקהילה הטרנסית ושימוש פופוליסטי במונח woke כדרך לאחד את הימין ולעמעם את ההשלכות הרחבות של הרפורמות הללו (בישראל, אגב, השתרש הביטוי "טרלול פרוגרסיבי" כתרגום מקומי לסנטימנטים שמזוהים בארה"ב כ- anti-wokeism).

במקביל, החלו להופיע במדינות שמרניות קבוצות הורים וועדי הורים בבתי ספר מקומיים שפועלות לגייס תמיכה עממית בדרישות להוצאת ילדות/ים טרנסים מבתי ספר ורדיפת מורות שמלמדות על מגדר ומיניות. את המאמצים הללו מובילים תאים מקומיים שמופעלים על ידי ארגוני "אמהות" כמו למשל Moms for Liberty- "אמהות למען חירות" (גם בישראל, מתגברת הפעילות של קבוצות הורים בתחום זה- למשל, באוגוסט 2022 בחודש אוגוסט חשפה קבוצת הורים את זהותו של תלמיד טרנסג'נדר בבית ספר יסודי בגבעת שמואל, וארגנה הפגנות נגד לימודיו בבית הספר).

חלק מההתארגנויות המקומיות האלו בארה״ב מפעילות צנזורה שקטה שכוללת דרישות לאסור הכנסת ספרים ספציפיים לספריות של בתי ספר ולתכנית הלימודים ופיקוח על התנהלות של ספרניות/ים (למשל, המקרה של איסור לימוד הספר MAUS שעוסק בשואה בבית ספר בטנסי). מרבית הספרים האסורים מתייחסים ללהט"ב ולמיניות. בשנת 2022, הספר Gender Queer  מאת Maia Kobabe היה בראש רשימת הספרים שספרנים התבקשו להוציא מספריות.

אחד התקדימים הבולטים לחקיקה הנוכחית התרחש בשנת 2022 כאשר מדינת פלורידה העבירה את חוק HB1557 "זכויות הורים בחינוך" (“Don’t Say Gay” Act) המחייב את בתי הספר ליידע הורים על פעילויות חינוכיות, וקובע את זכותם של הורים לקבל מידע ולהחליט על חינוך ילדיהם, במיוחד בנושאים שעלולים "לפגוע בשלמות הנפשית, הרגשית או הפיסית של ילדים". החוק אוסר באופן ספציפי לקיים דיונים בכיתה על נטייה מינית וזהות מגדרית בגילאים מסוימים (עד כתה ג') ודורש שמפקחים ידווחו על שירותי בריאות שניתנים בבית הספר.

הצעת חוק ברוח כמעט זהה הונחה בראשית 2023 על שולחן הכנסת על ידי ח"כ אבי מעוז (תיקון ל"חוק זכויות התלמיד"-  מניעת פגיעה פרוגרסיבית בחינוך, בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים). ניכר כי הצעת החוק הישראלית עוקבת אחר המתרחש בארה"ב שכן היא מאמצת את הרטוריקה ההפוכה שמאפיינת את הימין הקיצוני בארה"ב ומשתמשת בשיח מגונן שמבליט את ה"השלכות הנפשיות והרגשיות" של חשיפה לתכנים שעוסקים בגזע ואפליה או נטייה מינית.

תהליכים של הסרת שומרי סף וצמצום הכוח של מנגנונים מתערבים

הצעות החוק הנוכחיות מובאות לדיון בפלורידה לאחר מספר שנים של צעדים מבניים שהביאו באופן הדרגתי לצמצום כוחם של מנגנונים מפקחים. תהליכים אלו מזכירים חלק ממטרות הרפורמה המשפטית המוצעת בישראל. כתוצאה מכך, למחוקקים שמרנים המקושרים עם המפלגה הרפובליקאית יש כוח מוסדי רב. בין הצעדים הללו ניתן למנות: החלפה ומינוי של שופטים שמרנים בבית המשפט בפלורידה; מינוי של נציגים שמרנים למועצת המנהלים האוניברסיטאית (Board of Governors of the Florida State University System) המורכבת מ-17 חברים, 14 מתוכם ממונים על ידי המושל; מינויים פוליטיים של נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות; מינויים פוליטיים של חברי הנאמנים; החלשת מוסד הקביעות והחלת ביקורת (Post Tenure Review) כל חמש שנים; וצמצום כוחם של ארגוני הסגל כחלק ממגמה כללית של צמצום הכוח של איגודים מקצועיים.

סיכום

הדמיון הרב בין הרטוריקה והשפה המופיעה בבליץ החקיקה האנטי-אקדמי בארה"ב לבין חוקים ורפורמות שמקודמות בישראל בתחומים הנוגעים להגבלת תכני לימוד, מינויים פוליטיים בגופים אקדמיים, צמצום הקביעות ופגיעה בהתאגדות, צריך לעורר נורות אדומות. מה שניתן ללמוד מהמודל האמריקאי הוא שההיתפסות של גורמים שמרנים ודתיים לחרדות מגדר הינה בגדר הסחת דעת מסוכנת. לא רק שהיא מסמנת קבוצות של חוקרות/ים וגופי ידע כבלתי לגיטימיים, אלא היא גם מסתירה מגמה של פגיעה חמורה בחופש האקדמי וביכולת לקיים מחקר מדעי באיכות גבוהה. היכן שמתחילים באיסור על לימודי מגדר או גזע, מסיימים באיסור על לימוד ביולוגיה והיסטוריה.

עוד בנושא: