מאמרי אורח

ברכות לד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי על זכייתה בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת Current Sociology. לרגל הזכייה היא כותבת לבחברת האדם על חשיבותו של המפנה הארכיוני בחקר פלסטין, הפלסטינים והתנועה הציונית וכן על המונח אותו טבעה ארכיוני המידע והחשש  (archives of apprehension) שעומדים במרכז מאמרה Settler colonialism and the archives of apprehension.

ה"מפנה הארכיוני" הביא לכך שלהערכה מחודשת של גישה הפוזיטיביסטית למקורות ייצור הידע (Positivist sourcing), במיוחד בהקשרים קונפליקטואליים במחקר ההיסטורי, האנתרופולוגי והסוציולוגי. ארגון חלקי הארכיון, המנגנון הנלווה של סיווג, איסוף הידע והחשש המתמיד המלווה באיסוף זה, משקפים את הממשול הקולוניאלי וגם את ההיסטוריות החקוקות בארכיונים אלו. הספרות המחקרית שעסקה בתנועה הציונית בפלסטין בשנים המוקדמות של המאה ה-20, הייתה ועודנה יחסית איטית ביישום המפנה הארכיוני, שלא הסתפק עוד בשימוש בארכיון כמקור לדליית מידע בלבד והחל לבחון את הארכיון כסובייקט מחקרי בפני עצמו.

מאמר זה בוחן את תהליך הארכביזציה (כינון הארכיון עצמו), אופני המיון בתוך הארכיון, ואת ארגון של ההיסטוריה קולוניאלית-התיישבותית המגולמת בתוכו, בהקשר של הפלג "השמאלי-הסוציאליסטי" של התנועה הציונית. באמצעות שימוש בדוגמאות מעבודת השדה שלי בשמונה ארכיונים, אני מציעה מונח חדש לניתוח ארכיונים והוא "ארכיוני המידע והחשש" ("archives of apprehension"). המשמעות מאחורי שמו של מונח זה הוא פרקטיקות איסוף המידע ורישומי העבר מצד אחד. ומהצד השני, החששות המלווים את המתיישבים באיסוף המידע בתוך הארכיון, שעלולים לייצר Territorial Reversibility, קרי, הדאגה המתמדת בקרב המתיישבים לניכוס המחודש של הילידים לאדמתם ולמולדתם. שכן, הארכיונים הקולוניאליים-התיישבותיים למעשה משמרים באופן פרדוקסאלי הן את הנוכחות הילידית הקולקטיבית והן את האלימות הכרוכה בפרויקט הקולוניאלי ההתיישבותי, ואת הפרקטיקות שהמתיישבים הקולוניאליים עמלים למחוק ולהעלים באופן עקבי. על כן, המאמר בוחן האופנים שבהם סוציולוגיה היסטורית ופוליטית יכולות לעשות שימוש אפקטיבי בארכיונים אלה, במטרה ללמוד על מקורותיהן של חברות קולוניאליות-התיישבותיות ושל החברות הילידיות והתנגדותם, שעל פי רוב  שזורים אלו באלה.

הציונות לעתים קרובות נתפסת כפרויקט קוהרנטי בעל אידיאולוגיה ופרקטיקה סדורות. בחינת ארכיוני המידע והחשש עושה בעצם בנייה מחדש לתפיסה זו. שכן, קווי המתאר של התנועה הציונית התעצבו על ידי תהליך קולוניזציה טריטוריאלית לא קוהרנטי של שליטה על אדמות; תוך הסתמכות על שיתוף פעולה אדוק בין ארגוני המתיישבים ולבין האימפריה הבריטית. וכן, ההתיישבות הציונית התעצבה תוך אינטראקציות של התנועה הציונית עם בעלי האדמות והפלאחים הפלסטינים, ומול ההתנגדותם העיקשית של האחרונים והישרדותם במשך שנים רבות מול פרקטיקות ההשתלטות והגירוש.

המחקר האקדמי כמעט לא ניתח ארכיוני המידע והחשש ואת הסדקים שבהם על מנת לשחזר את אופני האלימות שכוננו את השליטה ההדרגתית על הכפרים הפלסטיניים. כמו כן, הוא לא עסק בטכניקות ניהול האוכלוסייה ששימשו להכנעת הילידים לאורך זמן והמרחב. אולם, ניתוח מעמיק של האלימות האצורה בארכיונים אלו הופך אותם לאתרים פרודוקטיביים לכתיבת ההיסטוריה של האלימות הקולוניאלית ושל ההיסטוריה של פלסטין והפלסטינים. במיוחד בסְפר הקולוניאלי ובכפרים, שמקורות הידע הארכיוני אודותיהם נחשבים לנדירים מאוד.

באופן אירוני, בחינתם של הארכיונים הקולוניאליים-התיישבותיים יכולה לחקוק מחדש (reinscribe) את הפלאחים הפלסטינים בהיסטוריה כסוכנים חברתיים ופוליטיים, ולא רק כאובייקטים או קורבנות פסיביים של התנועה הציונית, של המנדט הבריטי, או של הפרקטיקות של מדינת ישראל.  יתרה על כן, המסמכים ושאר התיעוד בארכיונים חושפים אלמנטים עלומים מהנכבה הפלסטינית וזורים אור אודות הנסיבות, שהובילו את הפלסטינים לברוח ברמות המקרו והמיקרו. ומעבר לכך, חושף את הפרקטיקות שהובילו לגירושם.

הבחינה של ארכיוני המידע והחשש משפיעה על אג'נדת המחקר של חוקרי וחוקרות פלסטין והפלסטינים, כמו על הקשרים קולוניאליים-התיישבותיים אחרים. דרך אחת לבחון את ההיסטוריה של הקולוניזציה הציונית היא על ידי התמקדות בפרקטיקות הנישול, בהתנגדותה של החברה הפלסטינית לנישול, ובאלימות הבריטית אימפריאלית.  אולם הסְפר (Frontier) הקולוניאלי לא היווה רק אתר של התנגדות פלסטינית לפרויקט הקולוניאלי ההתיישבותי הציוני,  היווה גם מרחב בו התקיימו אינטראקציות חברתיות וכלכליות מורכבות יותר. מיעוט מבין המחקרים המבוססים על ארכיוני המידע והחשש בחנו את האינטראקציות בין הפלסטינים לבין המתיישבים היהודים בסְפר לפני הנכבה של 1948. מכאן שהבנת השפעתו של העבר על ההווה הקולוניאלי צריכה להיות מכוונת להיבטים החומריים והסמליים של חיי היום-יום, כפי שהם מתגלים באינטראקציות אלה.

ארכיוני המידע והחשש מציעים כלים לאתגר המציאות הבלתי נמנעת של אלימות הנישול שהקולוניזציה מביאה עימה. עבודתם של המתיישבים באיסוף המידע כדי להקים, לכונן ולהנציח את הריבונות הקולוניאלית, משמרת באופן פרדוקסלי ודיאלקטי את הנוכחות והפרקטיקות הילידיות והקולקטיביות. שכן, בכוחם של ארכיוני המידע והחשש לחתור תחת האופי הטוטאלי של הקולוניאליזם ההתיישבותי ובכך הם מהווים ספרה חשובה להבנייה החומרית ואפיסטימולוגית המחודשת של הקולוניאליזם.

הראיון המלא עם סבאע'-ח'ורי לרגל זכייתה בכתב העת Current Sociology

מאמרה המלא בכתב העת Current Sociology

עוד על סבאע'-ח'ורי
https://behevrat-haadam.org/areej-sabbagh-khoury