אנתרופולוגיה לשבת

בימים אלו יצא לאור בכתב העת Current Anthropology מאמר משותף של נורית שטדלר מהאוניברסיטה העברית, ואליסה פרינצ'י, מאוניברסיטת בולוניה באיטליה (תלמידת דוקטורט לשעבר של נורית). המאמר מבוסס על עבודת שדה של שתי החוקרות בשני צידי גדר הבטחון, במתחם המכונה קבר רחל. על מנת להבין את הקשר בין קדושה וגבול פיזי החוקרות העלו את השאלה: כיצד אזור גבול עובר שינוי תרבותי, דתי וחומרי? ובאופן ספיציפי, מי הם הסוכנים ומהם הכלים התרבותיים והחומריים המאפשרים המרה של מקום קדוש? המחקר מראה כי אסטרטגיות אומנותיות, אסתטיות ואדריכליות המושפעות מההקשר הדתי, ההיסטורי והמיתולוגי של המקום, הן חלק מהעיצוב מחדש והמרת המרחב מזירה המתאפיינת בצבאיות, פיקוח, ואמצעים בטחוניים, לזירה של יצירתיות דתית ושינוי תרבותי.

^{קרדיט לצילומים לאורך הכתבה: גיא רייביץ.}

על קבורתה של רחל אנחנו לומדים מהמקרא, המתאר את הארוע ומקום הקבורה (בראשית, ל"ה:ט"ז-כ'). בהמשך, כתבי צליינים נוצריים כבר מהמאה הרביעית סימנו את המקום הקדוש, ולצד דיונים ומחלוקות הוא עדיין מקובל עד היום כקברה של רחל. לאורך הזמן המתחם עבר שינויים רבים באמצעות פעילותם של סוכנים נוצריים, יהודים ומוסלמים. האירוע המשמעותי ביותר מבחינת המרחב הוא הקמתה של מדינת ישראל, אשר יצרה שינויים רדיקליים במרחב ובנוף. המקום הפך מוקד מחודש לעלייה לרגל ועבר תהליכי מיסוד, התארגנות מחדש ושליטה של סוכני מדינה שונים. ככל שגבר המתח הביטחוני באזור כך התעצמו גם הכוחות הפוליטיים, הצבאיים והביטחוניים המעורבים במקום, עד ההחלטה לבנות גדר הפרדה, להציב מתקני שיטור ואמצעי שליטה במרחב. 

המחקר מתבסס על תצפיות, ראיונות, ניתוח של תמונות, קטעי וידאו וטקסים שהתקיימו  במקום משנת 2013. ממצאי המחקר מלמדים כי תהליכי ההמרה של המקום הקדוש הם רוויי מתחים ומרובי פרדוכסים. 

על בסיס אתנוגרפיה ארוכה החוקרות מראות במאמר שמתחם קבר רחל הופך בו זמנית למפקח ומאפשר, לזירה של יצירתיות ומיסוד, של שילוב העתיק והחדש, הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הנשלט והספונטני. מחד גיסא, הזירה מנוהלת ומפוקחת על ידי המדינה והצבא הישראלי, ומאידך גיסא, למרות הפיקוח המרחב מהווה קרקע פורייה ליצירתיות דתית, לחופש ביטוי ריטואלי וזירת מאבק על מניפת פרשנויות דתיות ופוליטיות. בתהליך זה, מרחבים שתוכננו על ידי סוכני מדינה כמתחם מוגן צבאי, מעוצבים מחדש על ידי סוכנים דתיים, צליינים, אמנים וארכיטקטים. סוכנים אלו מפרשים מחדש את הקדושה, מגדירים מחדש את המראה של המקום, את השטח הבנוי, החוויה המתעצבת בחלליו והיחסים הנרקמים בין האדם למקום הקדוש.  

מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, ההגבלות הביטחוניות במתחם קבר רחל הלכו והחמירו בהדרגה. מצב זה הגביר עוד יותר את מגבלות התנועה במקום. בניית הגדר בתחילת שנות ה-2000 היא חלק מהצעדים שננקטו על ידי מדינת ישראל בתגובה לקריאות שעלו "להגביר את הביטחון מפני התקפות טרור" במקום. כמו כן, המחסום ענה על הצורך בגבול מוגדר היטב בין שטח ישראל הרישמי לבין מה שמעבר לו, בהרחבת השליטה הישראלית על אזורים שנויים במחלוקת, ובהסדרתו של קבר רחל. 

בעוד הצד הפלסטיני התנגד להחלטה זו בטענה שהאזור צריך להיות חלק ממה שהוא מכנה פלסטין, (כפי שנקבע בהסכמי אוסלו), תחת לחץ אדיר של המפלגות הדתיות בישראל, המחלוקת הוכרעה בקבינט הישראלי כהחלטה חד-צדדית. תוצאת ההחלטה הייתה בניית החומה שמפרידה כיום בין בית ג'אלה ובית לחם לירושלים. כתוצאה מכך, האזור המכונה קבר רחל סופח לצד הישראלי. מאז, פלסטינים, נוצרים, ישראלים, יהודים, מבקרים, תיירים וצליינים שהיו נוהגים לבקר באזורים אלו בחופשיות, הוגבלו משמעותית. בהקשר זה, פלסטינים אינם מורשים עוד לבקר במתחם סביב קבר רחל, ולפי החוק הישראלי, אזרחים ישראלים אינם יכולים לחצות את המחסום ולבקר בבית לחם. 

ההחלטות הפוליטיות והבטחוניות השפיעו גם על הבחירה באדריכלים שיעצבו מחדש את המתחם לפי דרישות הביטחון החדשות. בשנת 1995 האדריכל הישראלי ירון כץ ומשרדו החלו בעיצוב מחודש של המתחם, בהתאם לדרישות והנחיות ביטחון חדשות שניתנו על ידי משרד הביטחון. בהתאם לכך, תוכנן ונבנה קיר אבן ארוך המלווה בקשתות אטומות. אלו, לדברי האדריכל, יפתחו כאשר יבוא שלום על האזור. הארכיטקטורה החדשה והחומה הסובבת העניקו למתחם אווירה של בונקר צבאי, ומבקרים רבים תיארו אותו כך. 

מבקרים ומבקרות בקבר רחל תארו בראיונות את תפקידה של רחל כאם האומה והזכירו את נבואת ירמיהו (פרק ל"א) המתארת את רחל המבכה על בניה. המרואיינים והמרואיינות תארו את מסירותה לילדיה, תחושת ההגנה שהיא מקנה ומקומה בחזרתם של יהודים מהגלות למולדתם ואדמתם. מהראיונות בקבר ניתן להבין כי הקישור למקום ולטריטוריה נארזו במיתולוגיה המקראית של האם המיטיבה, המחכה לבניה שישובו לגבולם, והיא האחראית לחייהם וביטחונם האישי. במובן זה עיצוב המרחב מחדש הטעין גם פרשנויות דתיות הממזגות את סיפורי המקרא, הפרשנות והמיתולוגיה של רחל עם הרגשות הלאומיים-יהודיים ותביעות גיאופוליטיות. 

בצד הפלסטיני, החוקרות ערכו תצפיות וראיונות בצידה של גדר ההפרדה, בו צויר ציור קיר של מרים הבתולה המכונה "גבירתנו של הגדר" (“Our Lady of the Wall”). ציור הקיר הוא יוזמה של הנזירות ממנזר עמנואל הצמוד לגדר, שפנו לאומן והאיקונוגרף הבריטי איאן קנול. איאן צייר על הגדר מה שהוא מכנה "מדונה של שלום". האיקונה מושכת מתפללים ומתפללות מכל הזרמים הנוצריים. לצידה מתקיימות מספר תפילות שבועיות המתמקדות בבקשות מהבתולה לחולל ניסים הקשורים בעיקר לשאיפה לשלום אזורי ולהפסקת המלחמה. ציור האיקונה ויצירת הסביבה הטקסית משלבת יוזמות שכולן יחד מאפשרות את ההמרה של המתחם לאתר נוצרי קדוש חדש, אתר המושך מתפללים רבים לאורך כל ימות השבוע. 

כבר בשלבים הראשונים של בניית החומה, כאשר הונחו היסודות והוצבו לוחות הבטון, נקטו הנזירות האיטלקיות האליזבתניות המנהלות את בית החולים "קאריטאס בייבי" (בית החולים לילדים היחיד באזור) בפעולות שונות של מחאה נגד בניית החומה. התוכנית שלהן הייתה להביע את התנגדותן בצורה שלווה ושקטה. לטענתן, התפילה היא הכלי החשוב ביותר המאפשר להן להשמיע את קולן באזור. הנזירות מארגנות ימי תפילה וטקסי קריאת הרוזרי מול האיקונה של הבתולה, המלווים בתחינות ובקשות לנס. בכל יום שישי, הנזירות מתכנסות לקרוא את הרוזרי לאורך נתיב החומה המוביל מכניסת הרכב למנזר עמנואל היווני-קתולי (בקרבת "מחסום 300"). במהלך השנים, טקס תפילה זה משך את תשומת הלב של כמרים, עובדים ומתנדבים זרים בתחום הסיוע, נזירות ממסדרים שונים ונוצרים פלסטינים מקומיים. 

מהתצפיות שקיימו החוקרות מול האיקונה של מרים ומהראיונות עם הנזירות האליזבתניות, עולה התייחסות לחשיבות של הציור של הבתולה ההרה. בניגוד לדימוי הקלאסי יותר של מרים האם האוחזת בבנה צמוד אליה, על הגדר של בית ג'אלה מתחדד דווקא הדימוי הניסי, האפוקליפטי והאלוהי של מרים, אם ישו. מתחת לדמות הבתולה, האומן הוסיף דלת פתוחה המשקיפה על חורשת זיתים; דימוי זה, בנוסף לזוג המגפיים התלויים על החומה, מסמל את רצונם של של נוצרים לבקר בירושלים ללא הגבלות. הביטוי הדתי-אמנותי מושך את תשומת הלב של עולי רגל שמתחילים לכלול בביקור בארץ הקודש ביקור באתר גבירתנו של החומה. המתחם הנוצרי החדש נכנס למפת אתרי הקדושה של הנצרות בארץ הקודש ומקדם תפילות נוצריות חדשות ותסיסה דתית. 

התגובה לגדר ולמתרחש בקבר רחל, כמו גם באתר גבירתנו של החומה, גררה גם תגובה מוסלמית למתחם. בעבר היו גם מוסלמים מבקרים את קבר רחל וכינו אותו "קובת רחיל" (QUBBAT RAHIL), היינו "כיפת רחל". הצבת החומה ובידודו של מתחם הקבר הקדוש יצרו מתח רב באזור. אחת האסטרטגיות לאיסלום המרחב היא המרת האתר מאתר הקבורה של רחל, לאתר המוקדש לדמותו של בלאל בן רבאח, מי שנחשב המואזין הראשון באסלאם, בן לעבדים חבשים, אשר נבחר לתפקיד זה על ידי מוחמד עצמו ופעל באל-מדינה. כך, החל משנות התשעים מוסלמים מקומיים ואחרים החלו לייחס את המקום לקבר בלאל בן רבאח (ראו פרסומיו של תלמיד נוסף של נורית – חן ראובני). מראיונות וקריאת עיתונות פלסטינית עולה כי דמות העבד, תפקידו כמואזין ופועלו משמשים מיתולוגיה חדשה במתחם. החוקרות בחנו גם מיתולוגיה זאת, והן מראות כי למרות שעדיין אין לדבר ביטוי מהותי במרחב, הנרטיב מתחזק ומשנה את התפילה והטקסיות סביב החומה. 

לסיכום, ממצאי המחקר מגלים כי מקום רוויי קונפליקט, שאין בו סימון ברור (ובוודאי לא סימון מוסכם) של גבולות מדינתיים או של אתרי פולחן דתי, יכול להפוך לקנבס של יצירתיות, טקסים דתיים חדשים, אומנות, איקונוגרפיה, גלריית קדושים וקדושות וחיבור מיתולוגיות למקום. קולות ושינויים אלו באים בעיקר ממיעוטים שאינם בעלי השפעה במוסדות הפוליטיים, הכלכליים והתקשורתיים הממוסדים השולטים פיזית במרחב. באמצעות יצירתיות דתית המאמינים יוצרים קול חדש וכך משנים את המרחב ומוסיפים לו מימדים חדשים.  

המאמר מלווה בתגובות של מומחים מכל העולם העוסקים בתיאוריות שונות להסבר של מקומות קדושים וכן תגובה נוספת של החוקרות. אתם.ן מוזמנים.ות לקרוא.

למאמר המלא.

לקריאה נוספת בתחום: 

Farinacci, Elisa. 2017. Beyond a Technology of Security and Segregation: An Ethnographic Study on the Impact of the Israeli-Palestinians Wall on the Christian Communities of Bethlehem and Beit Jala, Journal of Ethnology and Folkloristics 11(1): 83-64. 

Latour, Bruno. 2005. Reassembling the Social: An Introduction to Actor-Network-Theory. New York: Oxford University Press. 

Lefebvre, Henry. 1991. The Production of Space. Oxford: Blackwell Publishing. 

Tilley, Christopher. 1994. A Phenomenology of Landscape: Places, Paths, and Monuments. Oxford: Berg Publishers.

Sered, Susan S..  1986. "Rachel's Tomb and the Milk Grotto of the Virgin Mary: Two Women's Shrines in Bethlehem." Journal of Feminist Studies in Religion, 2(2): 7-22.

Stadler, Nurit. 2020. Voices of the Ritual. Oxford University Press.

חן, ליאור, עומר הקר ונורית שטדלר. 2021. מקומות קדושים בארץ הקודש. האוניברסיטה הפתוחה.

ראובני, חן. 2021. מקבר רחל למסגד בלאל בן רבאח : תהליך התפתחותו של מקום קדוש פלסטיני.

בתוך: מקומות קדושים בארץ הקודש: מבט אתנוגרפי. ליאור חן, עומר הקר, נורית שטדלר (עורכים). רעננה: למדא עיון – הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, תשפב, עמודים 231-258.