סיבולת ומהגרות עבודה בישראל
נורית ברקן- בוקרסלי כותבת על סיבולת, שעבור מהגרות עבודה בישראל לא מהווה רק תחושה פיזית, אלא גם מצב רגשי, בעל נדבך מוסרי מרכזי. ברקן- בוקרסלי גרה בירושלים עם בן זוגה, כותבת תזה לתואר שני במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופסור שטדלר בנושא מריה מגואדלופה בישראל.
Endurance: The ability to keep doing something difficult, unpleasant, or painful for a long time.
סיבולת – “Endurance” הוא מושג המציין יכולת להמשיך לבצע לאורך זמן דבר קשה ולעיתים לא נעים, או אפילו כואב.
בערך הבא אתאר את המושג “Endurance”, בהקשר של תופעת מהגרות עבודה בישראל. לטענתי, מהגרות עבודה בישראל מייצרות ומבנות 'סיבולת' במובן הרגשי, בעל נדבך מוסרי, כדי לשרוד בתנאי העבודה שלהן והמעמד החברתי במרחבים הזרים בהם הן פועלות. לפי האנתרופולוג טרופ (Throop, 2018) רגשות מוסריים מושפעים ממימדים פוליטיים, כלכליים, היסטוריים, לשוניים ותרבותיים. לפיכך, תיאור מיקומה, תפקידה והאינטראקציות של מהגרת העבודה עם סביבתה, יוכל לסייע להבין את הרגש המוסרי שהיא חווה ביחס למציאות.
במבוא לספרן "האישה הגלובלית" מתארות ארנרייך והוכשצילד (2006) את תופעת מהגרות העבודה במרחב הגלובלי: "ההגירה הגוברת של מיליוני נשים מארצות עניות לארצות עשירות, כדי לשמש כמטפלות, עוזרות ולעיתים כעובדות מין (sex workers)." הן מסבירות כי התופעה מתאפשרת הודות לשני תהליכים מקבילים. הראשון הוא הגלובליזציה בעולם המודרני ואפשרויות המעבר בין מדינות. השני הוא יציאתן של נשים לעבודה. נשים במדינות עשירות אשר פיתחו קריירה, יצאו מהספרה הביתית לציבורית. לשם ניהול משק הבית ומילוי תפקידים "נשיים" כמו טיפול בחלשים, הובאו נשים ממדינות עניות. נשים שממלאות את התפקידים הללו מגיעות עם הסכמים בין מדינתיים, בהם מדינה ענייה מעודדת את אזרחיה לצאת לעבוד במדינה בה ירוויחו יותר כסף וישלחו אותו לארץ המוצא, שם הוא ישמש עבור גידול ילדיהם. כסף זה יאיץ את הכלכלה במדינה הענייה. מהגרות עבודה רבות מגיעות למדינה הזרה כאשר הן בגילאי עבודה וילדיהן הצעירים נשארים להשגחה אצל דמות נשית אחרת ממשפחתן. כך למעשה, מהגרות העבודה מגשרות על שני פערים במציאות הקפיטליסטית הגלובלית: האחד בכך שהן שולחות את שכרן אל מדינותיהן; והשני, בהיותן כח עבודה שמוכן לעסוק בתחומים בהם קיים מחסור במדינה העשירה. הן מגשרות על הפערים הללו בגופן, בעבודתן ובכך הן סופגות מרחק מביתן, זרות ועבודה פיזית קשה.
כדי לעמוד בקשיים אלו מהגרות העבודה צריכות לסגל לעצמן endurance, היכולת לשאת במעמסה לאורך שנים. גם המציאות הקפיטליסטית הגלובלית מסתמכת על היכולת הרגשית והתפיסה המוסרית הנלווית, של מהגרות העבודה בעמלן. הרגש בו אני דנה עשוי לבוא לידי ביטוי גם אצל מהגרי עבודה גברים, אולם בשל הצטלבות מיקומי השוליים של נשים ומהגרות עבודה, לנשים מהגרות עבודה הן בעלות זהות שולית ייחודית. נוסף על כך, מקצועות הטיפול בחלשים שממלאות מהגרות העבודה נתפסים כעבודות שבעיקר נשים ממלאות ("עבודות נשים"). סיבה שלישית היא שמרבית מהגרי העבודה בעולם הן נשים.
מתחילת האינתיפאדה הראשונה עד שנת אלפיים, מדינת ישראל אישרה את הגעתם של מאות אלפי מהגרי עבודה לישראל. למהגרי העבודה שהגיעו לישראל היו מאפיינים ייחודיים: ראשית, מאפייני זרות של שפה: מרבית מהגרי העבודה הגיעו לישראל מסרי לנקה, הודו, נפאל, מולדובה והפיליפינים. שנית, מדינת ישראל לא מאפשרת למהגרי עבודה להתאזרח, ולכן הגירת העבודה היא הסדר זמני. מי שקיבלה ויזת עבודה בישראל צפויה להיות מגורשת לאחר תקופת זמן בה פגה הוויזה, או אם מי שטיפלה בו נפטר. בכך מהגרות העבודה בישראל נכנסות למרחבים של שוליות ומסתכנות באי חוקיות, הפללה, ביטול, וגירוש. ובכן, אותן נשים לא רק מצמצמות את הפערים הכלכליים בארצות המוצא שלהן, ואת הפערים בכח אדם שמוכן לעבוד בעבודות אלו בישראל, אלא גם מסתכנות מעצם הגעתן בסיום הוויזה ובצורך לשוב, או להישאר באופן בלתי חוקי בארץ היעד ולהסתכן.
תפקידן של מהגרות העבודה כמטפלות מצריך מצדן גם הענקת אמפטיה: טרופ (Throop, 2018) מסביר כי תפיסות מוסריות ודאגות חברתיות משפיעות על החוויות והרגשות של הפרט. לפיכך באופן מוסרי, אותן מהגרות עשויות להרגיש רגש מוסרי של אמפטיה כשהן מעניקות טיפול לחלשים במדינות העשירות, שכן רגש זה מובנה גם הוא באופן חברתי. הן גם עשויות להרגיש רגש מוסרי של אימהות עבור ילדיהן הרחוקים ולפיכך להמשיך ולשלוח להם כסף. שני הרגשות הללו, אמפתיה למושא הטיפול, ואימהות למי שנשלח אליו הכסף קשורות יחד ברגש הסיבולת. אימהות וחמלה "מייבאות" ממרחב אחר, ממדינה זרה שאליה יוחזר הכסף.
כדי להבין את המציאות הכללית שמזינה ומעודדת את ההתנהלות הזו ומבנה בדרכה את רגש הסיבולת, אשתמש בטענתה של הוכשילד בספרה “The Managed Heart” (2012). שם היא בוחנת את האופן בו המציאות הכלכלית מכתיבה את "ניהול הרגש" של דיילות, נותנות השירות במטוס כדי שיעמדו בתפקידן והשירות יניב רווחים לחברת התעופה. ארנרייך והוכשצילד מסיקות כי כדי לנהל את הרגש כך שיראה שאכפת לדיילות מהנוסעים, עליהן להתנהג בצורה מסוימת כלפי חוץ, ולהתחיל להרגיש כך מבפנים. ניתן להבין מדבריה איך מופעל הרגש של הסיבולת ואיך הוא מובנה בצורתו הכלכלית והמוסרית עבור מהגרת העבודה; היחס כלפיה הוא אינסטורמנטלי אך התפקיד שלה כורך התנהגות אנושית וביטויים של אמפתיה שאינם אינסטרומנטליים. למילוי תפקידה נדרשת סיבולת: היא צריכה לתת אמפתיה ולקבל זרות, כדי למלא את תפקידה במהלך הגלובלי שמתמצה מבחינתה ביכולת להיות עמידה ונחושה ולשלוח כסף הביתה.
וילן במאמרה “Plotting a Moral Trajectory, sans Papiers…” (2014) מגוללת את סיפורה של מרלין ואת האופן בו למרות מעמדה הלא חוקי לאחר שהייתה מהגרת עבודה בישראל היא מצליחה לייצר לעצמה מציאות מוחזקת. לטענת וילן (2014), בשל הצורך לחיות חיים בעלי משמעות במרחב של זרות והצטלבות מיקומי שוליים, מרלין המתמודדת גם עם אי חוקיות, מצליחה לעמוד בקשיים וחיה את חייה על פי ציוויים קיומיים: לשמר את עצמנו ולא להתמסר כליל, להתייצב במציאות, להרחיב את האושר שלנו, ״לתפוס את עצמנו בידיים״ להמיר נתינה בבחירה ולחיות כאילו העולם שייך לנו. ציווים אלו מתארים את הסוכנות של אותן מהגרות עבודה בהתמודדות עם המציאות והאופן בו אותה סיבולת משרתת אותן מציאות בלתי אפשרית זו ומעניקה להן משמעות ומסוגלות.
הקשיים של מרלין אינם נדירים בקרב מהגרות עבודה בישראל: הם מרכיבים את המציאות הארעית של מעמדן יחד עם זהותן כנשים המעניקות טיפול במדינה זרה ושולחות כסף הביתה. הרגש המתואר על ידי ווילן הוא תוצאה של הצורך לשרוד במרחב של זרות. זהו רגש של סיבולת, שלטענתי נבנה אצל אותן נשים ביציאתן מביתן אל ישראל וחיוני כדי שיוכלו להתקיים ולשלוח כסף הביתה. רגש זה עשוי להוות עבור אותן נשים צו קיומי שהן חיות לפיו. אותו הרגש חיוני גם בכלכלות של מדינות שונות וכן בכלכלה הגלובלית, שלמעשה תלויות בהן.
ביבליוגרפיה:
ארנרייך, ברברה, וארלי ראסל הוכשילד, עורכות. האישה הגלובלית מטפלות, עוזרות ועובדות מין בכלכלה החדשה. תרגום: מיכל פורת. בבל, 2006.
“English Dictionary, Translations & Thesaurus.” Cambridge Dictionary. Accessed 2022. https://dictionary.cambridge.org/.
Hochschild, Arlie Russell. The Managed Heart: Commercialization of Human Feeling: Updated with a New Preface. Berkeley: University of California press, 2012.
Throop, Jason C. “Moral Sentiments.” Essay. In Companion to the Anthropology of Death; Ed. by Antonius C.G.M. Robben, edited by Didier Fassin, 1st ed., 150–67. HOBOKEN: WILEY-BLACKWELL, 2018.
Willen, Sarah S. “Plotting a Moral Trajectory, sans Papiers : Outlaw Motherhood as Inhabitable Space of Welcome.” Ethos 42, no. 1 (2014): 84–100. https://doi.org/10.1111/etho.12040.