להבין את הסביבה ולהבין את עצמנו – סדרת שיחות על אנתרופולוגיה וסביבה
מה הקשר בין אנתרופולוגיה לסביבה? איך טבע, בעלי חיים וחקלאות משתלבים בחיים החברתיים והפוליטיים שלנו? מדוע סוגיות של משבר אקלים, מינים פולשים, ומגון ביולוגי הם סוגיות חברתיות ופוליטיות לא פחות מאקולוגיות או סביבתיות? ומה חשוב להבין שהסביבתי הוא לא נפרד מהחברתי? ד״ר לירון שני, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (ומצוות בחברת האדם) וגיל מרקוביץ בסדרה של ארבעה שיחות בפודקאסט המעבדה מבית ׳כאן׳.
.
השיחה הראשונה נפתחה בדיון על מה זה אנתרופולוגיה של הסביבה ובפרט על פרשנויות שונות לטבע וכיצד יש לשמור עליו. השיחה התפתחה לדיון על הבדל בין תפיסות אנמיסטיות של קשר בין האנושי והלא אנושי, אל עבר תפיסות בתרבות המערבית. שני הראה כיצד בעזרת האנתרופולוגיה ניתן לחשוף את ההנחות היסוד העומדות מאחורי תפיסות שונות, להראות כיצד הן נתפסות כ׳מובנות מאליו׳ או ׳טבעיות׳, ואת יחסי הכוח השזורים בהם. לאחר מכן שני הציג את מחקריו על המאבק בין ארגוני הסביבה למתיישבים על הקמת ישוב חדש במזרח לכיש, ועל תפיסות הטבע (והמציאות) השונות המתגלות בו, וכיצד התפיסות שלנו את הטבע שזורות בתפיסות נוספות, מודעות ולא מודעות. בסיום השיחה הראשונה עסקו שני ומרקוביץ בפרויקט בחברת האדם ומשמעותו.
השיחה השניה התמקדה במחקר הדוקטורט של שני, על היחסים בין אנשים וטבע בערבה ועל המשא ומתן המתקיים בערבה על הגבולות בין הטבע לתרבות. השיחה התמקדה בפרשנויות לטבע של תושבי הערבה התיכונה, אשר מתפרנסים לרוב מחקלאות אינטנסיבית. שני תיאר כיצד המאבקים סביב עצי השיטה במרחב, בין הנסיון להרחיב את שטחי החקלאות לבין הרצון לשמר את הסביבה, חושף התפיסות המגונות בין מה שנתפס בין הטבע לבין התרבות, בין שטחי החקלאות לשמורות הטבע. שני ומרקוביץ שוחחו גם על השפעות של גורמים נוספים, כגון הדברה ביולוגיות או כימית, השפעת הגלובליזציה ושווקים בינלאומיים, ועל התפיסות הלאומיות של כיבוש השממה והפרחת המדבר. בסיום שני תיאר גם כיצד התפיסות של טבע ותרבות משפיעות על עיצוב המרחב גם מחוץ לערבה.
השיחה השלישית עסקה במחקר הנוכחי של שני – היחס למינים זרים, פולשים ומקומיים. שני ומרקוביץ שוחחו על הפרשנויות השונות להגדרות ליליד, זר ופולש,, על השאלה מתי מבחינה תרבותית מין זר הופך ליליד, ועל כיצד התפיסות שלנו כלפי המינים האלו תלויות בתרבות, בהיסטוריה וביחסי כוח. שני הדגים את הסוגיות האלו דרך שני מקרים שונים: הראשון היה הויכוחים סביב האקליפטוס והתגובות הרגשיות לנסיונות העקירה שלו, ואילו השני היה סביב הסברס וסמליות שלו, אך בעיקר בויכוח המדעי בעקבות פלישה של חרק שהורג את הסברסים ועל הדרך הטובה ביותר להציל אותם. לסיום שני הסביר את המושג ״דאגה אנתרופוקנית״ המתאר את החשש והפחד של מדענים והציבור הרחב מפני העלמות הטבע והנוף שהם מכירים ואוהבים.
בשיחה הרביעית והאחרונה בסדרה, שני ומרקוביץ הבחינו בין המושגים "משבר סביבתי" ו"משבר אקלים", ובין המושגים "אקלימיזציה אסטרטגית" ו"אקלימיזציה טקטית" וכיצד שימוש נכון במושגים האלו מסייע לנו להיערך להתמודדות עם משברי הסביבה המגוונים. בהמשך הם דנו בהשלכות החברתיות של משבר האקלים ובחשש מ׳האקלימזציה׳ – כלומר הפיכת האקלים לסוגיה הסביבתית הכי חשובה על חשבון בעיות סביבתיות אחרות.לסיום דנו שני ומרקוביץ בתהליכי ההסתגלות החוסן הסביבתי וחברתי שניתן לפתח כדרך להתמודות.
ארבעת השיחות מהוות הצצה לעבודתיו של שני ומאפשרות הבנה מעמיקה יותר על כיצד החברתי והסביבתי שלובים זה בזה.
את השיחות ניתן למצוא כאן.
עוד בנושא: