"> על הספר "Laboratory Life" של ברונו לאטור וסטיב וולגאר – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

על הספר "Laboratory Life" של ברונו לאטור וסטיב וולגאר

בספר ״חיי המעבדה״ ערכו וולגאר ולאטור אתנוגרפיה במעבדת מחקר ביולוגית במכון סלאק ומתארים, בגדול, כיצד התהליך המדעי הוא תהליך חברתי המורכב ממערכת של אמונות, מסורות בעל פה ופרקטיקות ספציפיות מבחינה תרבותית. הספר ומסקנותיו, שאחר כך הורחבו בעבודות נוספות של וולגאר ולאטור בנפרד, מהווה את אחד היסודות של תחום לימודי מדע וטכנולוגיה (STS)ֿ, כמו גם באנתרופולוגיה וסוציולוגיה של המדע ובתחומים נוספים.

בישראל ערכה האנתרופולוגית אפרת (אפי) נוני וייס (כיום באוניברסיטה הפתוחה) מחקר אנתרופולוגי במעבדה לנויורוביולוגיה בבר אילן במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. מחקרה פורסם גם במסגרת מאמר בשם ״תהליכי בנייה של האוביקט מדעי במעבדת המחקר״ בכתב העת 'מגמות' בשנת 2014.

מתוך תרגום הפרק שבדף הפייסבוק של מסלול הלימוד "המחשבה הביולוגית" באוניברסיטה הפתוחה:

"…בניגוד לשכיחות של המסעות האנתרופולוגיים הללו, נערכו רק מעט ניסיונות לחדור לאינטימיות החיים של שבטים נגישים הרבה יותר. זה אולי מפתיע נוכח התקבלות התוצר שלהם והחשיבות שמיוחסת לו בחברות של הציביליזציה המודרנית: אנו מתייחסים כמובן לשבטים של המדענים ולייצור של המדע. בעוד שכיום יש בידינו מידע מפורט למדי על המיתוסים ועל טקסי המילה של שבטים אקזוטיים, אנו עדיין בורים, באופן יחסי, בנוגע לפרטים של פעילויות שקולות לאלה בקרב שבטים של מדענים, אשר על עבודתם נהוג להכריז כי השפעתה על הציביליזציה שלנו היא מדהימה, או לפחות משמעותית ביותר…לסיכום, אם כן, הדיון שלנו נסמך על השכנוע העמוק, כי גוף של פרקטיקות אשר מקובל לראותו מבחוץ כמאורגן היטב, הגיוני ולכיד, מכיל בפועל מרחב לא סדור של תצפיות שעימן נאבקים המדענים כדי לייצר סדר. כפי שציינו, לאימוץ האמונה שהמדע סדור היטב נספחת התפיסה, כי כל לימוד של פעילותו הוא יחסית פשוט וישיר וכי תוכנו של המדע הוא מחוץ לתחום של המחקר הסוציולוגי. אולם אנו טוענים שהן המדענים והן הצופים ניצבים בשגרת עבודתם נוכח המון סוער של פרשנויות חלופיות. למרות השחזורים והרציונאליזציות הסדורים היטב של המשתתפים, הפרקטיקה המדעית בפועל מביאה עימה עימות ומשא ומתן עם בלבול גמור. הפיתרון שאימצו המדענים הוא כפיה של מגוון מסגרות שבאמצעותן ניתן להמעיט מהיקפו של רעש הרקע ובתוכן ניתן להציג משהו שנראה כאיתות לכיד. התהליך שבו נבנות ונכפות מסגרות כאלה הוא נושא המחקר שלנו…"

תרגום הפרק של של הספר בהוצאה בעברית של האוניברסיטה הפתוחה

מאמרה של וייס