אדם קלין-אורון על תיאוריות קונספירציה
מה משותף למי שמאמין באילומינטי, בקסם, בצ'יפים שמושתלים דרך חיסונים, בכך שהעולם שטוח או ברעיון שביבי ממשיך לכהן כראש ממשלה רק כדי לחמוק מהאשמות משפטיות? – ניחשתם נכון –כולם אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה.
השבוע התראיין ד"ר אדם קלין-אורון (מכון ון ליר) בפודקסט ב"רדיו עם קלצ'קין" לשיחה של כמעט שלוש שעות במהלכה ניתח את האמונות הקונספירטיביות מנקודת מבט אנתרופולוגית. אמיר פרייברג ורותם קליגר האזינו לראיון ומסכמים.
קלין-אורון מגדיר עצמו כעוסק באנתרופולוגיה של מערכות אמונה (הגדרה רחבה ומכילה יותר מאנתרופולוגיה של דת). לפיו, תיאוריית קונספירציה היא אמונה כי קיימת חבורה קטנה של אנשים אשר פועלת מאחורי הקלעים כדי לקדם את האינטרסים שלה, לרוב בניגוד להצהרות הפומביות שלה ולאינטרסים של הקהל הרחב. במילים אחרות, תיאוריית קונספירציה נולדת ברגע שאנשים לא מוכנים לקבל את הגרסה הרשמית שנמסרת בפומבי על ידי גורמים מייצגים ובוחרים להאמין בפרשנות אלטרנטיבית של הסיטואציה. אם נקבל את ההגדרה הזאת, נמצא את המשותף בין ההנחה שחבורת מדענים המציאה נתונים על כך שהעולם עגול; לבין ההנחה שמפלגה הטוענת לפעול למען העם למעשה פועלת רק למען המשך כהונתו של העומד בראשה.
לצד המשותף לתיאוריות קונספירציה, כמובן שישנם גם הבדלים רבים ועמוקים ביניהן. יש תיאוריות המבוססות על נתונים אמפיריים מסוימים ויש כאלה נטולות כל בסיס מדעי או עובדתי. ומעל כל זה, יש הבדל בין בחירה של אדם להאמין בקונספירציה אחת, לבין אימוץ השקפת עולם קונספירטיבית. לפי קלין-אורון, אנשים שמאמצים השקפת עולם קונספירטיבית מתחילים להביט על העולם כולו דרך הפילטר הקונספירטיבי והוא מגדיר עבורם מחדש את כל מערכת הרציונליזציה. במקרים כאלה, מוטיבים של אמון, אמת ולפעמים אפילו חיוביות פשוט מתמוססים, כאשר את מקומם תופסים ספקות וספקולציות בנוגע לכמעט כל פרט ופרט בחיי היומיום.
בהתאמה, ניתן לזהות דמיון בין מערכות אמונה שונות בקונספירציות לבין דתות ממוסדות. רוב הדתות הללו קמו ככתות או כקבוצות שוליות, אך עברו מיסוד לאורך שנים ארוכות שהפך אותן כמו את השיטה המדעית לבסיס אונטולוגי לגיטימי עבור תפיסות ודרכי פעולה של רבים. כך למשל הוא מזכיר את הדת המורמונית, שנחשבה בעבר ככת לא לגיטימית בארצות הברית, והיום מהווה זרם דתי לגיטימי וגדול.
בדומה לשיח האנתרופולוגי הכללי, גם במהלך הפודקסט לא הוצעו תשובות לשאלות קונספירטיביות ובוודאי לא הכרעה בין גרסאות רשמיות כלשהן כצודקות ואמינות יותר לבין אלו הקונספירטיביות. ברוח זו, השיחה מציעה נקודת מבט פחות שיפוטית ויותר ביקורתית סביב הדיון על תיאוריות קונספירציה בשיח בישראל ובכלל.
אנחנו מאוד ממליצים להאזין לפרק המלא!