אל החלל המעמדי הפנוי
רחל ורצברגר ודנה קפלן בטקסט אישי על שיתוף הפעולה בין אנתרופולוגית לסוציולוגית במחקר על המימדים המעמדיים בעידן החדש, לרגל פרסום המאמר השלישי בטרילוגיית דת ומעמד שלהן
לפני מספר שבועות התפרסם בכתב העת מגמות גיליון מיוחד בנושא דת ומעמד בעריכתם של שלמה פישר ונסים ליאון. הגיליון כולל גם מאמר משותף שלנו, שכותרתו "קוסמופוליטיות רוחנית ואותנטיות יהודית: התחדשות רוחנית ומעמד הביניים בישראל". מאמר זה הוא השלישי בסדרת המאמרים המשותפת שלנו העוסקת בהיבטים המעמדיים של העידן החדש היהודי בישראל. פרסום המאמר בגיליון המיוחד הזה לא רק סיים את העבודה שלנו על הטרילוגיה, אלא גם סגר מעגל שהתחיל לפני עשר שנים בקבוצת המחקר שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים בנושא דת ומעמד. כך, כשלירון הזמין אותנו לכתוב לבחברת האדם כמה מילים על סדרת המאמרים שלנו על אודות ההיבט המעמדי של תופעת העידן החדש היהודי, שמחנו על ההזדמנות לעשות סיכום ביניים של השת"פ המחקרי שלנו שנמשך – לא ייאמן – כבר עשור.
תחילתו של הרומן בינינו הוא בהצעה של רחל, אז דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית רגע לפני הגשת עבודת הדוקטורט, לדנה, אז דוקטורנטית באותה מחלקה רגע אחרי אישור הצעת המחקר, להצטרף אליה לכתיבת מאמר על ההיבט המעמדי של העידן החדש היהודי. כאמור, רחל הייתה שקועה אז עמוק בכתיבת האתנוגרפיה שלה על אודות קהילות של עידן חדש יהודי, שלימים הפכה לספר בשם Jews in the age of authenticity:Jewish spiritual renewal שיצא לאור בשנת 2016 בהוצאת Peter Lang. דנה התחילה בדיוק לראיין נשים וגברים ממעמד הביניים על חיי המין שלהם. ואף על פי כן, שתינו התלהבנו מהאפשרות שנפלה בחיקנו לחרוג לרגע מאזורי הנוחות האינטלקטואליים שלנו, ולהפגיש בין תחומי המחקר ומתודולוגיות העבודה השונות-לא שונות שלנו.
כל מי שהתנסתה במחקר ובכתיבה משותפת, יכולה בוודאי להעיד כי מדובר בתהליך לא פשוט. ההומו-אקדמיקוס היא יצור דעתני ואינידיבידואליסטי והכתיבה האקדמאית, במיוחד זו במדעי החברה והרוח, היא תהליך אישי מאוד. כתיבה משותפת, לעומת זאת, מחייבת שיתוף פעולה, ליבון ואוורור של הרגלי חשיבה ולא מעט התפשרות על אגו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בכתיבה משותפת של חוקרות המגיעות מדיספלינות משיקות, אך נפרדות. לשמחתנו התברר לשתינו שאנחנו דווקא מחבבות את האתגר הזה. העבודה המשותפת על הפרויקט גם חייבה אותנו לשאול את עצמנו את השאלה השגורה בפי מי שלומד לראשונה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה – מה בעצם מה ההבדל בין שני התחומים – אבל מהכיוון ההפוך: נאלצנו לברר מה משותף לסוציולוגית של תרבות החוקרת מיניות מועמדת, ולאנתרופולוגית של דת שחוקרת קהילות של התחדשות יהודית? רחל כאנתרופולוגית מורגלת בניתוח אתנוגרפי באופן שמתייחס לדקויות של המציאות העולה מהשדה, ואילו דנה כסוציולוגי, נוטה לחשוב תאורטית ולעבוד דדוקטיבית. העבודה המשותפת שלנו על העידן החדש היהודי אילצה את שתינו לא רק למצוא דרך לגשר על ההבדלים האפיסטמולוגיים האלה אלא גם לחלוק את הידע שלנו, תוך מתן אמון זו בזו.
כמה מילים על התופעה: בשיאה, בתחילת שנות ה-2000, פעלו בישראל שלוש קהילות שחרטו על דגלן את מהפכת הרוחניות ביהדות העכשווית וגאולתה מהאיבון והנוקשות שגזרה עליו היהדות הרבנית ההלכתית. באופן מעשי, הדבר נעשה על ידי פנייה לזרמים המיסטיים של היהדות (קבלה וחסידות) ותוך החדרת רפרטוארים של תרבות העידן החדש (כדוגמת מוזיקה ושיטות תנועה השאובות מהמזרח) שנועדו להפוך את הפולחן היהודי לחווייתי, גופני וריגושי יותר.
נקודת המוצא לניסיון שלנו "לפצח" את השדה הזה הייתה, כאמור, שאלת המעמד. השתיקה הרועמת של ספרות המחקר בתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הרוחניות בכל מה שקשור למעמד הפתיעה אותנו, ולו רק בשל האזכור החוזר של זהויות מעמדיות ברבים מהמחקרים על אודות הרוחניות העכשווית, אך זאת ללא כל ביסוס אמפירי או העמקה תאורטית. נשאבנו אל תוך החלל הפנוי התיאורטי והאמפירי הזה, ובכל אחד משלושת המאמרים שלנו ניסינו למלא אותו באופן קצת שונה. המטרה הייתה להאיר את התפקיד של המיקום המעמדי של המשתתפים בכינונו של שדה העידן החדש היהודי, בהתמסדותו, ובפרקטיקות המגוונות של חידוש ריטואלי שהמנהיגים הכריזמטיים שלו קידמו. בנוסף שאפנו להציע הסבר סוציולוגי מקיף שיקשר בין עבודת חידוש היהדות המתרחשת בשדה בפועל לבין תהליכים חברתיים רחבים יותר המצביעים על עליית ערכה הסמלי של היהדות בישראל בעת הזו, ובין שני אלה – למתח שבין זהות ומעמד.
למעשה, השאלה שעליה ניסינו לענות בכל שלושת המאמרים, כל פעם מזווית מעט שונה, הייתה מה מביא ישראלים חילונים להיות מעורבים ביהדות בגרסתה הרוחנית, בניגוד למשל לאפשרות המקובלת של לחזור בתשובה ליהדות האורתודוקסית? ומה מאפיין את המעורבות שלהם? רחל הביאה לפרויקט את הזווית של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הדת, ובאופן ספציפי יותר את העניין בהתגבשותן של תצורות יהודיות רוחניות היבירידיות חדשות ואת משמעויותיהן החברתיות. דנה הביאה את היכולות של הסוציולוגיה של התרבות לזהות היבדלויות מעמדיות גם בשדות שאינם השדות קלאסיים של חקר האמנות, הצרכנות ודפוסי הפנאי. ואכן, התובנה העיקרית הראשונה שלנו הייתה שגם דת היא, במובנים רבים, פעילות פנאי. יתרה מזאת, תובנות אלה אפשרו לנו להתבונן בפרקטיקות הדתיות-תרבותיות של העידן החדש היהודי במונחים של היבדלות מעמדית ולראות את החלוקות, הגבולות וההיררכיות החברתיות של החברה הישראלית באופן דינמי, המדגיש תהליכי התמקמות מעמדית והמזהה במעמד מערך דינמי ומגופן של הזדהויות, ולא כזהות קולקטיבית ומנוסחת במפורש.
שאלת ההזדהות של משתתפי ההתחדשות ביהודית בכלל והעידן החדש יהודי בפרט חשובה לאור ההיקסמות הברורה של אשכנזים חילונים לתצורה דתית-תרבותית זו. ההיקסמות הזו, והסגנון ההיברידי שמאפיין את מה שקורה בשדה, נראו לנו כנקודת פתיחה טובה לניתוח מעמדי מהסוג שעניין אותנו. מובן כי אנחנו לא הראשונות ששמות לב לתופעת ההתחדשות היהודית, ולמשיכה ליהדות של אלה המזוהים כחילונים. יש לציין במיוחד את מחקרן החלוצי של שגיב ולומסקי-פדר מ-2007, שהתמקד בבתי המדרש החילוניים שפרחו באותה תקופה והסביר אותם דרך השינויים החברתיים שהתרחשו בעשורים האחרונים בחברה הישראלית ובעיקר בערעור ההגמוניה הפוליטית האחוס"לית, בלשונו של ברוך קימרלינג. שגיב ולומסקי-פדר היו הראשונות להראות שניתן לראות בהתעניינות של חילונים ביהדות ניסיון של קבוצה מאויימת לצבור הון סמלי בדרכים חדשות. העבודה שלנו מרחיבה ומדייקת טיעון ראשוני זה ומוסיפה לו את הממד המעמדי החסר, לטעמנו. זאת כאמור מתוך ההנחה התיאורטית שמעמד הוא לא רק עמדה סטטית ביחסי הייצור, עושר כלכלי או טעם תרבותי מובחן אלא גם מצב של התמקמות מתמדת. המטרה שלנו היתה להראות איך זה קורה באמצעות ניתוח הפרקטיקות התרבותיות של העידן החדש היהודי.
אימוץ הרפרטואר הרוחני נשל אנשי העידן החדש היהודי, כך טענו במאמרינו, נועד לייצר יהדות קלילה, פתוחה וקוסמופוליטית יותר התואמת בצורה טובה יותר את טעמו של מעמד הביניים. בשלושת המאמרים ניסינו להבין מה חילונים ישראלים ממעמד הביניים "עושים" ליהדות כאשר הם מנכסים אותה מחדש, ואיזה "קופון" מעמדי הם גוזרים כשהם מערבבים בין ההון התרבותי שלהם לאופי הרוחני והאקלקטי של השדה. באופן תיאורטי יותר, השאלה שלנו הייתה איך אפשר להמיר הון תרבותי להון רוחני – ולהפך?
המאמר הראשון התפרסם בכתב העת Sociology וזכה בשנה שעברה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה של הדת (ISSR). למאמר זה שתי אמירות עיקריות. ראשית, אנו מגדירות בו בהרחבה את השאלה הבסיסית של הפרויקט כולו: מה לישראלים חילונים ממעמד הביניים ולדתיות היהודית, בצורתה הרוחנית, ולמה דווקא עכשיו? כתשובה לשאלה זו טענו שכניסתן של קבוצות חדשות למעמד הביניים בישראל, כדוגמת חרדים ומזרחים, העלתה את ערכה של היהדות כמו גם הרחיבה את התחרות התוך-מעמדית על משאבי היבדלות זמינים. ומכאן הדרך להתעניינות של מעמד הביניים ביהדות בגרסה הרוחנית והעכשווית – קצרה. מבחינה תיאורטית אנו מציעות שלמעמד הביניים (הגבוה) יש יכולות עדיפה לנכס את התוצרים של מאבקי זהות ולבסס עליהם בעלות. המאמר השני שלנו פורסם בסוציולוגיה ישראלית. מאמר זה עוסק בפרקטיקות ההיבדלות המעמדית עצמן, המומשגות כ"פתיחות רוחנית". באמצעות חומרים אתנוגרפיים אנו מזהות את ההיגיון האומניוורי העומד בבסיס העידן החדש היהודי, ואת הלקטנות הסלקטיבית של השפעות רוחניות לא-יהודיות ותוך-יהודיות לשם חידוש ריטואלי. המאמר השלישי והאחרון, שהתפרסם כאמור במגמות, התמקד ביכולת של המעמד הבינוני לתרגם הון משדה אחד לשדה אחר וחדש – זה הדתי-רוחני. כאן אנו מדגישות את עבודת הליקוט האקלקטית עצמה, שאותה אנו מכנות "קוסמופוליטיות רוחנית", ואת הזיקה בינה לבין "ההון התרבותי העולה" של הפעילים בשדה.
נכון לעכשיו נראה שמיצינו את עבודתנו על ההיבטים המעמדיים של העידן החדש, אבל שיתוף הפעולה המוצלח שלנו ממשיך (ואפילו החברות בינינו לא רק שרדה אלא גם העמיקה!). הפרויקט החדש שלנו מתמקד בתהליכי המיסוד הארגוני של "יהדות ישראלית" בעשור האחרון, ובמיוחד עכשיו. הפעם אנו משלבות מחקר איכותני וכמותני ואין לנו הנחות מוקדמות בדבר שיוכם המעמדי של המשתתפים (אם כי כמובן שהעניין ממשיך להעסיק אותנו). במקביל, כל אחת מאתנו חזרה ל-day job שלה: דנה עובדת על מחקר במימון ISF על יופי ומעמד בישראל וממשיכה לחקור היבטים מעמדיים של מיניות בישראל, אשר בהשפעת המחקר המשותף הולך גם למחוזות אתנוגרפיים, ורחל מתחילה ממש עכשיו פרויקט ISF ביחד עם שלמה גוזמן כרמלי מאוניברסיטת בר-אילן על אודות דתיות ורוחניות של יום-יום של ישראלים יהודים – פרויקט אשר משלב בתוכו כמה מהתובנות התיאורטיות שמקורן בעבודה המשותפת שתוארה כאן.
לשלושת מאמרי הטרילוגיה:
פתיחות רוחנית בניו אייג' היהודי: היבדלות מעמדית בעידן פוסט־חילוני – סוציולוגיה ישראלית גיליון כ' מס' 1, יוני 2019
קוסמופוליטיות רוחנית ואותנטיות יהודית: התחדשות רוחנית ומעמד הביניים בישראל, מגמות. גיליון 1, יולי 2020
עוד על דנה קפלן
- דנה קפלן על "הטעם הפשוט" בחתונות כסמן מעמדי
- כרטיסי זנות, עירוניות ואווירה סקסית – הרצאה מתוך ערב העיון זרקור על תעשיה אפלה: הזנות והמדיה
- מעבר לעונג – הרצאה על המעמד היצירתי ומיניות פנאי בישראל
עוד על רחל ורצבורגר
- רחל ורצברגר בהרצאה על יהודים בעידן של אותנטיות: שאלת קיומה של רוחניות יהודית בעת הנוכחית
- רחל ורצברגר בהרצאה על רוחניות, היברידיזציה והמצאת מסורת: התפילה של התחדשות הרוחנית היהודית בישראל
- שיחה עם רחל ורצברגר על צורות חדשות של רוחניות בחברה הישראלית על רקע הניאו-ליברליזם והעידן החדש מתוך הפודקאסט The Tel Aviv Review
- גליון מיוחד של Israel Studies Review המוקדש לתרבות העידן חדשה בישראל, כולל מבוא נרחב על העידן החדש בישראל מאת העורכים רחל ורצברגר ובועז הוס
- בין כתות לתנועות חדשות