ברכות

בחברת האדם מברכת את האנתרופולוגיות שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תומכת בחוקרות וחוקרים מישראל במימון ופיתוח מחקר בסיסי ועקרוני – לצמיחת גוף ידע אינטלקטואלי של רעיונות, תובנות ושיטות בישראל. אנחנו שמחים על התמיכה במחקר האנתרופולוגי מתוך הכרה בחשיבותו במציאות הישראלית, וגאים בחוקרות ובמחקריהן. בין המחקרים שנתמכים על ידי הISF  השנה ניתן למצוא את ד"ר אילת מעוז החוקרת את צמיחתה של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית פלסטינית וד"ר גילי המר שמחקרה עוסק באוטופיות של מוגבלות במזרח הגלובאלי: פרפורמנס של מגוון חושי במזרח אירופה, מזרח אסיה, והמזרח התיכון. ברכות גם לד"ר אינה לייקין על זכייתה במענק לפרסום ספרה "המדינה הנדיבה: הפוליטיקה של המשבר הדמוגרפי ברוסיה". 

ובזמן שנחכה לפרסומים שיגיעו בעוד זמן מה – איגדנו טקסטים מכלל החוקרות המסבירים על המחקרים.

בהצלחה לכולן!

ד"ר אילת מעוז (בית הספר לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה): חשיבה מחודשת על תיווך אלים: צמיחתה של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית פלסטינית  

מחקר זה בוחן את צמיחתה והתפתחותה של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית פלסטינית בישראל כמופע של תיווך אלים (violent brokerage). מושג זה, שמקורו בעבודתו הקלאסית של אנטון בלוק על המאפיה בסיציליה, מספק כלי אנליטי ייחודי להבנת צמיחת הפשיעה בעשורים האחרונים. בניגוד לגישות תרבותיות מהותניות, לגישות כלכליות חד-מימדיות, ולגישות הרואות בפשיעה זרועה ישירה של דיכוי מדינתי, אנו מציעים להבין את הפשיעה המאורגנת כתופעה פוליטית-כלכלית המתקיימת בתווך בין המדינה, השוק והחברה המקומית. גישה זו לא רק ממקמת את הפשיעה בהקשר השוואתי ומבני, אלא גם מאפשרת להסביר מימדים של התופעה שנראים תמוהים, למשל, מדוע צמחה הפשיעה דווקא בתקופה של פיתוח כלכלי ואף מאמצים ממוסדים ל״שילוב״ החברה הערבית, ואף למקם את הפשיעה במסגרת גניאולוגיה ארוכה יותר של שלטון מתווך בחברה הערבית. המחקר האמפירי ישלב מספר כלים: מיפוי מרחבי של מקרי אלימות ורצח, לאורך זמן ובפילוח על-פי יישובים, מחקרי מקרה (case studies) בארבעה יישובים, וראיונות עם בעלי עניין שונים. המחקר צפוי לתרום להבנת התפתחותם והיטמעותם החברתית של משטרי משילות פלילית (criminal governance), כמו גם לפיתוח ידע מקומי רלוונטי ועדכני. 

ד"ר גילי המר (התכנית ללימודי תרבות, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האונ' העברית): אוטופיות של מוגבלות במזרח הגלובאלי: פרפורמנס של מגוון חושי במזרח אירופה, מזרח אסיה, והמזרח התיכון.

המחקר יבחן כיצד מגוון חושי מנוהל ונחווה בפרויקטים באמנויות הבמה המפגישים עיוורים, חירשים, עיוורים-חירשים ורואים/שומעים ואת התנאים החומריים, המרחביים, החברתיים והפוליטיים שמאפשרים לאנשים עם יכולות חושיות שונות, ולעיתים אף מנוגדות, "להיות שונים יחד". באמצעות חיבור ייחודי בין Crip theory, אתנוגרפיה חושית ו"המזרח הגלובלי," המחקר יתבסס על אתנוגרפיה של אמנות-נכות בישראל, קרואטיה ויפן, לצד עבודה עם אמנים מקוריאה, סינגפור, סין, פולין ואוקראינה. נבקש להבין כיצד מקיימים הלכה למעשה אוטופיות של נכות בעולם אייבליסטי – וכיצד נוצרים עולמות אוטופיים בכלל.המפגש בין גוף, אסתטיקה ופוליטיקה, והצורך במרחבים המזמינים מגוון גוף-נפש, זועק על רקע השנתיים האחרונות. אמנות-נכות, והתהליכים שבאמצעותם היא נוצרת, מציעים לנו הזמנה לחשוב על מה שיכולנו להיות. על מה שעדיין נוכל להיות.

לביקור באתר האינטרנט של גילי: https://www.gilihammer.com/

ד"ר אינה לייקין, (המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה). זכתה במענק להוצאת ספרה: “Caring Like a State: The Politics of Russia’s Demographic Crisis.” הספר, שייצא לאור בספטמבר 2025 בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה,  בוחן את סוגיית "המשבר הדמוגרפי" המטרידה את רוסיה הפוסט-סובייטית מאז התפרקות ברית המועצות .ברוסיה, מדיניות פרונטליסטית וקמפיינים ציבוריים מתוקשרים לעידוד הילודה מתקיימים לצד המשך ירידה בשיעורי הילודה ועלייה בתמותה. מצב זה מעלה ספקות לגבי יכולתה של המדינה להתמודד ביעילות עם האתגר, איך חשוב מכך, הוא חושף את הנטל הקיומי של הפרונטליזם ואת האופן שבו השיח הדמוגרפי הפך למרכזי בעיצוב תפיסות חברתיות נפוצות בנוגע לפוריות, משפחה והיחסים ראויים עם המדינה. בספרה, לייקין מנתחת את פעילותם של דמוגרפים, פקידי ממשל וגורמים לא-ממשלתיים, לצד חוויותיהם של אזרחים רוסים מן השורה, כדי להבין כיצד יחסי הגומלין ביניהם השפיעו על כינון התפיסות הרווחות בנוגע למהות הבעיה הדמוגרפית והפתרונות המומלצים.