"> ברכות לאורית הירש-מציאולס וענת בן-יונתן, וקצת על מחקריהן – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ברכות לאורית הירש-מציאולס וענת בן-יונתן, וקצת על מחקריהן

ברכות לד״ר אורית הירש-מציאולס ולד״ר ענת בן-יונתן על התקבלותן לפוסט דוקטורט במסגרת התוכנית ״קולר-מנמון לזכויות ורווחת בעל"ח והקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעל"ח (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב).. הזדמנות מצוינת גם לברך אותן על עבודות הדוקטורט שלהן ולפרט קצת עליהן.  

תכנית קולר-מנמון לזכויות ורווחת בעלי-חיים הוקמה בשנת 2020, כהרחבה וכהמשך ישיר לפעילות הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי-חיים, הפועלת בפקולטה למשפטים מזה שלוש שנים. זוהי תכנית ייחודית, שמבקשת לצמוח בשנים הבאות, ולהתמקד בתחום האינטרדיסציפלינרי של יחסי אדם-חיה. בתור שכזו, מדובר בתכנית הראשונה מסוגה בישראל, השואפת לקדם מחקר והוראה בתחום זה.

בהמשך לכך, עבודותיהן של בן יונתן והירש-מציאולס הן כשלעצמן בין הראשונות בישראל בשדות האנתרופולוגיה והסוציולוגיה, העוסקות ביחסי אדם-חיה, שהוא אחד התחומים המתפתחים היום מאוד בעולם.

עבודת הדוקטורט של אורית הירש-מציאולס נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית פרופ' ניצה ברקוביץ', פרופ' ניר אביאלי ופרופ' חיים חזן (אוניברסיטת תל-אביב), והיא עסקה בקשרי אדם-כלב ופוליטיקה של שייכות באי פארוס שביוון. באמצעות עבודת שדה באי, בין השנים 2013-2010, המחקר בחן את האופנים שבהם קשרי אדם-כלב נוטלים חלק בבניית הקטגוריות החברתיות "שייכות למקום", "זרות" ו"אחרות" בפארוס.

אורית הירש-מציאולס

המחקר העלה כי הכלבים בפארוס הם לא רק סמלים בעלי משמעות, אלא גם ישויות ממשיות שפועלות בדרכים שונות, ויחסי הגומלין עימם משפיעים על קונפליקטים חברתיים ועל שינוי תרבותי באי. טענה זו מתכתבת עם מושג ה"אנימלסקייפ" (animalscape): מקרה ייחודי של "אתנוסקייפ", שבו חיות מסוימות שותפות ליצירה של מקום ומשמעויותיו. את פרקטיקות יחסי הכוח בפארוס הירש-מציאולס המשיגה כ"פוליטי-קאניס" (politi-canis): פעולות, שנעשות עם כלבים ובשמם, המשמשות להתמקמות במערך החברתי באי ומייצרות תנועה בין שייכות מקומית, הדרה של "זרים", והוקעה של "אחרים" בפארוס. מהלכים אלה אף הציפו מתחים אזוריים, כגון יחסי יוון-גרמניה, יוון-האיחוד האירופי ועוד.

במימד המתודולוגי, הירש-מציאולס טוותה במהלך המחקר טכניקות חקירה במסגרת האתנוגרפיה הרב-מינית (multi-species ethnography). מתודולוגיה זו מתרחקת מנקודת המוצא האנתרופוצנטרית, תוך הכללה של מושאי מחקר אחרים מהאדם. במהלך המחקר, אורית נעזרה בכלבה כעוזרת מחקר, ראיונות נערכו בנוכחות כלבים והיא עקבה אחרי כלבים בולטים באי - פרקטיקת מחקר השאובה מאתולוגיה (התנהגות בעלי-חיים).

מחקר הבתר-דוקטורט נערך כעת, בהנחיית פרופ' דפנה הקר, במסגרת תוכנית קולר-מנמון לזכויות ורווחת בעל"ח והקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעל"ח, מתמקד ביחסי זקן-חיית מחמד, בדיור המוגן הציבורי בישראל. רבים מבני הגיל השלישי והרביעי חשים בדידות בשל הצטמצמות הקשרים החברתיים (ובייחוד כעת, בשל הקורונה). אולם יש מביניהם.ן שמוצאים.ות נחמה בזכות יחסים משמעותיים עם חיית המחמד בבית, אשר תורמים לבריאות נפשית ופיסית. עם זאת, המעוניינים לעבור לדיור מוגן, לרוב יתקלו באיסור להכניס חיות מחמד למקום ופרידה כפויה זו פוגעת בזכויות וברווחה – הן של הזקן.ה והן של חיית הלוויה.

המחקר הנוכחי מבקש להוסיף נדבך לספרות המצומצמת אודות קשרי זקן-חיית מחמד בדיור המוגן, תוך שילוב בין הכתיבה האנתרופולוגית, המשפטית (משפט זקנה ודיני בעלי-חיים), הטיפולית והאתולוגית. במרכז המחקר פיילוט ניסיוני לשילוב חיות מחמד בבתי גיל הזהב - דיור מוגן ציבורי של משרד הבינוי והשיכון. הפיילוט מעורר מתחים שונים ועולה השאלה כיצד ניתן לשלב חיות מחמד בבתי גיל הזהב, באופן שייטיב עם כל הדיירים  - האנושיים ושמעבר לאנושי?  על בסיס אתנוגרפיה רב-מינית וראיונות עומק, שיערכו במספר בתי גיל הזהב בישראל, המחקר ימפה את הקולות השונים ביחס לקשרי זקן-חיית לוויה ואת השפעת החיות על המתרחש. לאחר ניתוח הממצאים תבנה תוכנית הוליסטית, מבוססת ידע אקדמי רב-תחומי, להפחתת הקונפליקטים בבתים ולשינוי המדיניות הציבורית בנוגע לזכויות א.נשים בזקנה ובעל"ח.   

_____________________________________________________________________________ 

עבודת הדוקטורט של ענת בן-יונתן, שהונחתה ע״י פרופ׳ אורי שוורץ וד״ר דוד רייר מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, עסקה בעולמם של שוחטים ביהדות, וכללה ראיונות עם שוחטים ובעלי תפקיד מרכזיים אחרים בענף השחיטה הכשרה, וכן אתנוגרפיה באתרי שחיטה בישראל. מחקר זה התחקה אחר המנגנונים התרבותיים סביבם מתארגנת השחיטה הכשרה, והשוחט היהודי כדמות מרכזית דרכה ובאמצעותה היא יוצאת לפועל.

ענת בן יונתן

דרך אידיאולוגיות של יחסי אדם-חיה, השתקפו במחקר זה הבניות חברתיות של מוסר ורגשות, וכן אופני התמודדות עם הפן האלים של השחיטה.

המחקר התמקד בסוגים שונים של עבודת גבול שהשוחטים מבצעים, לאורך היבטים רגשיים, מוסריים ואתניים, ביניהם הגבול התוך-אישי, הרואה את הרגש כמהות חייתית, ואת השכל כמהות אנושית; הגבול האתני, התופס את האחר האתני – וביתר שאת, את הפועלים הערבים באתר השחיטה - במונחים חייתיים; הגבול המוסרי, הרואה את החייתי או את המיזוג הבלתי ראוי עם החייתי, כמסוכן ומגונה; והגבול בין סוגים שונים של אלימות, והרצון להיבחן מאלימות חייתית- כל אלו מהווים גבולות סימבוליים, שהתכנסו לסימון גבול חברתי מול החיה הממשית.

מחקרה הנוכחי של בן יונתן, במסגרת השתלמות הבתר-דוקטורט ובהנחייתם של פרופ' עמרי ידלין מהפקולטה למשפטים ואריקה וייס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב, מלווה פרויקט המפגיש בין בני נוער מהחברה הבדואית לבין בעלי-חיים המשתכנים בחוות שיקום והצלה בקהילה החינוכית-התיישבותית בניצנה. הפרויקט נשען על עקרונותיו של מודל ״בריאות אחת״ (one health), לפיו בריאות האדם, בריאותם של בעלי-חיים אחרים, ובריאותה של המערכת האקולוגית בכללותה, קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. מודל זה מקדם שיתוף פעולה אינטר-דיסציפלינרי להבטחת הבריאות והרווחה של כל המינים, תוך תפיסה הוליסטית של המערכת האקולוגית - כמכלול שבני-אדם ובעלי-חיים הם חלק ממנו, ותוך העצמה ותשומת לב לצרכים של אנשים מקבוצות פגיעות ומוחלשות.

מחקר זה עתיד להעשיר את הקורפוס המחקרי המצטבר אודות השפעת הקשר בין אוכלוסיות בסיכון לבין בעלי-חיים, בהיבטים של רווחה חברתית ואישית; הוא יתמקד בפיתוח המתודולוגי של סוגיות ביחסי אדם-חיה דרך אתנוגרפיה רב-מינית אינטר-דיסציפלינרית (אנתרופולוגיה וזואולוגיה); ומבחינה מעשית, תוצאותיו עתידות לקחת חלק בקידום מדיניות ציבורית, תוך שיתוף פעולה עם הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי-חיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.