מאמרי אורח

נייר עמדה שחיברו חוקרות ההגירה האנתרופולוגית רוית תלמי-כהן והסוציולוגית סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, עם ניתוח ראשוני על מצב אלפי האנשים שנאלצו לעקור מביתם בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. תלמי-כהן (הקריה האקדמית אונו – ברכות על המנוי החדש!) וצ'אצ'אשווילי-בולוטין (ראשת המכון להגירה ושילוב חברתי, במרכז האקדמי רופין) משלבות את הספרות המחקרית העדכנית ביותר בתחום, יחד עם נסיונן ומחקריהן על הגירה בחברה הישראלית ומציעות תשתית ראשונית להתמודדות עם מצב החירום: 

״..כמעט שנתיים עברו מאז שנסענו לפולין בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה כדי לחבר בין האקדמיה לשטח ולתרום מהידע האקדמי והיישומי לקליטה מיטבית של אלו שנאלצו לברוח מאוקראינה לפולין. 

במרכז חירום לפליטים ניגשה אלינו צעירה פולניה ושאלה "מה אתן צריכות: מקום ללון בו? אוכל? תרגום?" הבנו שהיא חשבה שהגענו משם – מהתופת. תחושת מהפך התפקידים, העובדה שאחת הכותבות (צ'אצ'אשווילי-בולוטין) ילידת אוקראינה בעיר שהופצצה ומופצצת רבות (חרקיב) מדגישה שוב ושוב את שבריריות החיים שבה ניתן להפוך בשנייה לפליט. 

ואחרי שנתיים התעוררנו לזוועה ומצאנו את עצמנו כחלק ממלחמה שבה חברינו, משפחתנו, שכנינו הם פליטים בארצם – עקורים.

אנחנו מאמינות שלאקדמיה ובפרט – לחוקרי הגירה ופליטות יש תפקיד חשוב במיוחד בימים אלו. החברה הישראלית נמצאת בעיצומה של טראומה לאומית. גם מי שלא הושפע באופן ישיר מהמלחמה ולא נעקר בעצמו חווה אותה באופן משני ושלישוני. תפקודה של "כיפת הברזל החברתית" הוכיח את החשיבות של החוסן החברתי אך מנגד אנו עדות לליקוים רבים בתפקודה של המדינה. 

במסמך אנו מבקשות להציג תובנות ועקרונות ראשוניים להתמודדות חירום הנדרשת מגופי הממשלה והמדינה, בהסתמך על ספרות מחקר אקדמית ועל דו"חות של ארגונים בינלאומיים וישראליים העוסקים בפליטים, בעקורים ובפינוי של תושבים בזמן מלחמה. המסמך מתמקד בסוגיית פליטים בארצם (עקורים) ולא במלחמה. הוא נכתב בשבוע השני ללחימה, ואף על פי שעדיין קיימת אי-ודאות רבה, הוא מציע תשתית ראשונית להתמודדות עם מצב החירום כדי להיטיב בהקדם האפשרי את מצבם של אלו שנאלצו לעזוב את ביתם בעל כורחם ואת מצבה של החברה הישראלית כולה. 

המסמך משלב בין תיאורטיזציה של מושגים בתחום העקורים, הצגת תופעת העקורים בעולם והבנת הדפוסים הראשונים של פליטים בארצם – עקורים בישראל על רקע התהליכים החברתיים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל". לאחר מכן מוצגות תובנות והמלצות להתמודדות עם עקירה – בתקופה הראשונה (זמן חירום).  

על המדינה לתת מעטפת רב תחומית, מקצועית, מהירה, יעילה ונגישה לפליטים בארצם ולהשקיע בחיזוק חוסנה של החברה הישראלית כולה״

ציור – יבגניה בורדה, סדרת איורים ל ״עיר ההריגה״, של ח.נ. ביאליק, נייר גואש 1991

לקריאת המסמך המלא