פרסומים חדשים

ספר חדש לאנתרופולוג אלעד בן אלול, בהוצאת Routledge, סדרת Materializing Culture, מתוך עבודת השדה שביצע בגאנה. הספר בוחן את הפרטיות מהקשרים תרבותיים שונים, כך שדרך שינויים תרבותיים והיסטוריים מייצרות צורך הולך וגובר של הפרטי מול הציבורי, תוך סקירה של עולמם ה'פיזי' והדיגיטלי גם כן.

כפי שראינו ביתר שאת בתקופת הקורונה, כניסתה של האנושות למרחבים טכנולוגיים חדשים כמו הרשתות החברתיות מערערת את הגבולות בין הפרטי לציבורי והופכת את עניין הפרטיות לתחום עיסוק בוער בקרב פסיכולוגים, משפטנים, אקטיביסטים וחוקרי אינטרנט. עם זאת, השיח סביב פרטיות כפוף למסגרות פילוסופיות ומשפטיות שמקורן בתרבות המערב בכלל ובארה״ב בפרט. דבר זה משפיע על אופי הפרשנות ומייצר מגמה ברורה בספרות המקצועית שממסגרת את הפרטיות כ״זכות״ אזרחית תחת משבר.

מתוך הצורך לבחון את מעמדה של הפרטיות בהקשרים תרבותיים שונים, הספר Urban Ghana and Privacy in the Digital Age: An Ethnographic Exploration" מתחקה אחר פרקטיקות ואסטרטגיות של פרטיות בקרב גנאים אורבניים בני המעמד הבינוני. הספר מתאר כיצד הגנאים משתמשים בשפה, חומריות ותרבות בכדי לחזק ולהרחיב את הגבולות החדים בין הפרטי והציבורי. תוך התמקדות בעיר הנמל טמה, הספר פורש בפנינו פורטרטים אתנוגרפיים עשירים העוסקים בנושאים מגוונים כמו חיי לילה והתמודדות עם חשכה עירונית, אדריכלות וחומריות בחלל הביתי, כנסיות ודתות המשנות את הגדרת ה״אני״ התרבותי ואימוץ נלהב של טכנולוגיות דיגיטליות. 

הספר מראה כיצד תהליכים שונים העוברים על בני מעמד הביניים באפריקה, כמו התפשטות הכנסייה הפנטקוסטית, רפורמות נאו-ליברליות ודיגיטיזציה מואצת למעשה מערערים את המוסכמות המוכרות להם ומייצרים צורך חזק בפרטיות כאסטרטגיה להתמודדות עם אותם שינויים. גנאים אורבניים משלבים בין אסטרטגיות חדשות ומסורתיות כדי לחזק את הדימוי הכלכלי והדתי שלהם במרחבים העירוניים והדיגיטליים אך לא מתוך שיח של זכויות אזרחיות אלא קריאה קולקטיבית לקחת אחריות אישית ולדאוג לבטיחות הרוחנית והחברתית של הפרט ושל בני משפחתו ע״י שמירה על פרטיות ברשת.

הספר ״גאנה האורבנית ופרטיות בעידן הדיגיטלי: מסע אתנוגרפי״ מדגיש וממחיש את האופן שבו טכנולוגיות דיגיטליות נשזרות בתרבות וההיסטוריה המקומית של התושבים. אנתרופולוגיה דיגיטלית, תת-הדיסציפלינה העומדת במרכז הספר, מצטיירת באתנוגרפיה זו כדרך מעמיקה ויסודית להבין את העולם האנלוגי והפיזי של הנחקרים, לא פחות מאת עולמם המקוון והדיגיטלי. הספר מהווה תרומה משמעותית לשיח האקדמי על ״הזכות לפרטיות״ ועל פיקוח ומשטור בעידן הדיגיטלי. קהל הקוראים המרכזי של הספר הוא חוקרים וסטודנטים באנתרופולוגיה, לימודי אפריקה ולימודי תקשורת.

ד״ר אלעד בן אלול הוא בוגר החוג לאנתרופולוגיה דיגיטלית ב- UCL והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו, אותה כתב בהנחייתן של פרופ׳ גליה צבר ופרופ׳ עופרה גודלשטין גדעוני זכתה בפרס מקס גלקמן לעבודת הדוקטורט המצטיינת של האגודה האנתרופולוגית בשנת 2020. הספר, המבוסס על העבודה, ראה אור בהוצאת Routledge (מקבוצת Taylor & Francis) במסגרת הסדרה המרתקת Materializing Cultures בעריכת פרופ׳ דניאל מילר (שהיה גם מנחו של ד״ר בן אלול לתואר השני).  הסדרה מתמקדת בקשרים חברתיים ותרבותיים שמשלבים בתוכם פרקטיקות חומריות. חקר התרבות החומרית מצמיח ז׳אנר חדש של מחקרים מגוונים ומקוריים המחברים בין חפצים, חומרים, אנשים ותרבויות. זהו הספר השני שד״ר אלעד בן אלול מפרסם השנה. ספרו הראשון, ״לא ביקשתי לבוא לעולם: להבין את תכלית בריאת האדם״ (הוצאת ידיעות ספרים) נכתב בשיתוף פעולה עם הרב מאניס פרידמן, הוגה דעות ופילוסוף מארה״ב, ומהווה מפגש ייחודי בין אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, תורה וחסידות.