"> האמריקניזציה של הימין הישראלי והפילנתרופיה הימנית האמריקאית – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

האמריקניזציה של הימין הישראלי והפילנתרופיה הימנית האמריקאית

תמונה: Pixabay, Iffany.

מאמר חדש של ד"ר עמיר סגל ופרופ' איתי גרינשפן מהאוניברסיטה העברית מראה כיצד בתהליך של שנים נעשה ניסיון להקמת תנועה שמרנית ישראלית בסגנון אמריקאי. מאמרם THE AMERICANIZATION OF ISRAELI CONSERVATIVE CIVIL SOCIETY: A CRITICAL COMMUNITY AND TRANSNATIONAL TRANSFERENCE PERSPECTIVE פורסם בכתב העת: Israeli Studies Review. המאמר סוקר כיצד תהליך הקמת התנועה השמרנית החל בהקמת 'מכון שלם' (היום מכללת שלם) בשנות התשעים, המשיך בהקמת קרן תקוה בסוף שנות התשעים והתעצם בעשור השני של שנות האלפיים בהקמת פורום קהלת, ולאחר מכן בפעילות ישראלית אינטנסיבית של קרן תקוה.

המאמר בחן את התפתחותם של שלושת הארגונים – מרכז שלם, קרן תקוה ופורום קהלת משך השנים. המיקוד המחקרי היה בבבחינת מקורות המימון הפילנתרופיים של הארגונים, וכן בקשר של יהודים אמריקאים שהקימו את הארגונים הללו – חלקם לאחר שעלו לישראל, אחרים הנמצאים בארה"ב. שיטת המחקר המורכבת היא שילוב של ראיונות, בחינת דוחות כספיים, בחינת פרסומים של הארגונים עצמם וסקירת הופעות של בכירים באותם הארגונים בתקשורת.

המאמר מראה כי מדובר בתהליך מכוון, מתוכנן וממומן של קבוצה של יהודים אמריקאים ימנים ושמרנים, רבים מהם קשורים מאוד למפלגה הרפובליקאית וכי המימון לפרויקט כולו מגיע מארצות הברית – מכמה בעלי הון אמריקאים-יהודים-ימנים. המממנים המרכזיים של הפרויקט הם זלמן ברנשטיין – אשר קרן תקוה הוקמה מעזבונו, וכן ארתור דנצ'יק – התורם המרכזי והיחיד לפורום קהלת – אשר היה אלמוני ונחשף רק באוגוסט 2023 כשהודיע כי יחדול ממימון פורום קהלת בשל מעורבותו בהפיכה המשטרית בישראל.

המאמר גם מראה קשר משמעותי של אנשים המעורבים ביותר מאחד מהארגונים. כך למשל פרופ' משה קופל, מייסד פורום קהלת, משמש כחבר ועד מנהל בקרן תקוה, ומאיר רובין, מנכ"ל הפורום, שימש כחבר הנהלה במיזמים של הקרן ועוד רבים מעורבים בכמה מהארגונים הללו ועוד כמה ארגוני ימין אחרים. לעיתים הקשר מגיע גם אל התקשורת הימנית (כמו העיתון מקור ראשון או ערוץ 14) ובקשרים פוליטיים ענפים.

סיפורם של הארגונים שנסקרו מעניין, והוא עצמו מראה את האקוסיסטם המורכב שנוצר בישראל במימון אמריקאי. 

מרכז שלם הוא הראשון מארגונים אלו. המרכז הוקם בשנות התשעים על ידי יורם חזוני ודן פוליסר. המרכז הוקם בתחילה כמכון מחקר למדיניות, בהמשך הפך למכון לאידאולוגיה שמרנית והוציא לאור את כתב העת 'תכלת'.לפני מעט יותר מעשור הפך המרכז למכללה המעניקה תואר במתכונת הדומה למוסדות אמריקאים – מה שהיה מטרת מקימיו למן הקמת המקום. במרכז היו מעורבים משך השנים לא מעט אישים מהימין הישראלי ובעיקר מהתנועה השמרנית הישראלית – וביניהם דוד חזוני, אסף שגיב ומייקל אורן.

קרן תקווה הוקמה בארה"ב בסוף שנות התשעים, ופעלה, בין השאר, בהזמנת ישראלים לסמינרים שנערכו בארה"ב ונועדו לקדם תפיסות שמרניות. בשנת 2017 הוקם המרכז הישראלי של הקרן ומפעליה כוללים את כתב העת השילוח, מכון ארגמן, ועוד. בין השאר, ערכה עד היום שלושה כנסי שמרנות ישראלים שבהם דיברו ישראלים ואמריקאים – בהם לא מעט בכירים רפובליקאים ובכירים מממשל טראמפ. ביניהם למשל מייק פומפיאו – מזכיר המדינה של טראמפ, וכן טום קוטון, סנטור רפובליקאי מארקנסו. מטרת הכנסים המוצהרת הייתה להחדיר את התפיסה השמרנית לישראל. בין הישראלים שדיברו באותם כנסים היו משה קופל (מייסד פורום קהלת) רן בר-יושפט (סמנכ"ל פורום קהלת), עמית חדד (עורך דינו של נתניהו), גדי טאוב ורבים מנציגי הימין הישראלי והאמריקאי. 

פורום קהלת הפך בשנתיים האחרונות להיות מוכר בכל בית בישראל בעקבות המעורבות העמוקה של אנשי הפורום בהפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו. הפורום הוקם בשנת 2012 על ידי משה קופל, ושמו של התורם המרכזי (והיחיד) לפורום נשמר בסוד אפילו מהחוקרים והעובדים של הפורום. זאת עד שנחשף שמו של ארתור דנצ'יק באוגוסט 2023 כשהודיע על הפסקת תמיכתו בארגון. בחודשים האחרונים התוודענו לכך כי בעקבות הפסקת התמיכה של דנצ'יק הפורום מקצץ בפעילותו ומפטר עשרות חוקרים. הדבר רק מחזק את ההבנה כי מה שהחזיק את הארגון היה אך ורק מימון של דנצ'יק – יהודי אמריקאי וימני הקשור בקשר עמוק למפלגה הרפובליקאית ואף תרם בעבר לקמפיין של דונלד טראמפ. 

מבחינה תיאורטית המאמר מראה כמה נקודות חשובות. האחת היא השפעתם של העולים מארה"ב בישראל – כלומר, עצם ההשפעה של מהגרים על מדינת היעד היא נושא שהספרות לרוב לא נוגעת בו. שנית, המאמר נוגע באופנים בהם מתבצע התהליך הנקרא בספרות העוסקת בהגירה "העברה טראנסלאומית (Transnational Transference). במקרה זה מדובר בתהליך של העברת תפיסות פוליטיות (וביתר פירוט –בהעברת עמדות שמרניות בסגנון אמריקאי). מטרת מחקר זה הייתה להבין את אופן ההעברה – נושא שלא קיבל די תשומת לב מחקרית. ההעברה במקרה זה נעשית בשני אופנים – על ידי קבוצה מבין העולים מארה"ב לישראל, וכן על ידי כמה ישראלים שהתגוררו תקופה ארוכה בארה"ב ולמדו שם, וכן על ידי פילנתרופיה שמטרתה הקמת והפעלת הארגונים שנחקרו. קבוצת העולים והישראלים החוזרים היא critical community. מושג זה נתבע בעבר על ידי תומס רושון, והשתמש בו שון צ'בוט, ומאז המושג מעט נשכח, וחבל – זה מושג שמסביר היטב את ההעברה של רעיונות בין חברות, תרבויות ומדינות.. Critical community היא קהילה העוסקת בהעברת ערכים ואידאולוגיה, ובמקור השתמשו במושג לתאר העברת הערכים והתפיסות בין תנועות מחאה פוליטית. אך במאמר זה טענו כי המושג יכול לשמש כדי להסביר חלק גדול של ההעברה הטראנסלאומית. השילוב של critical community יחד עם התמיכה הפילנתרופית, הן שאפשרו את הקמת הארגונים שמטרתם החדרת הערכים השמרניים-אמריקנים לישראל, ואפשרה ומאפשרת את פעילותם. 

המחקר הזה החל לפני מעל ארבע שנים, לפני שקהלת ותקווה היו מוכרים לכל ישראלי. המחקר הזה משמעותי כי הוא מראה את האופן שבו פילנתרופיה מוכוונת אידאולוגיה משפיעה על התפתחות שיח אידאולוגי. הארגונים שנחקרו הם תוצר של מאמץ של אנשים שניסו להחדיר שיח שמרני-אמריקאי לישראל ועושים זאת בהשקעה של זמן, מאמצים וכסף אמריקאי ימני. 

כמו מחקרים סוציולוגיים רבים, גם מחקר זה עבר לא מעט תהפוכות במהלך המחקר עצמו. תחילתה של ההפיכה המשטרית לפני כשנתיים הביא לשינוי בתפיסה הציבורית, וגם בהתנהלות, של פורום קהלת ושל קרן תקווה. התפתחות האירועים בישראל, ובארה"ב, בשנים אלו הביאה ללא מעט שינויים בארגונים עצמם, ולכן במחקר עצמו. למעשה, חלק מאותם שינויים התרחשו אף לאחר שהוגש המאמר לפרסום – והביאו ללא מעט עבודת עדכון של המאמר. לשמחת המחברים – שינויים אלו לא החלישו את הטיעון הכללי של המאמר, אלא אף חיזקו אותו. למשל, העובדה שלאחר סיום התמיכה של ארתור דנצ'יק פורום קהלת נכנס לבעיות כלכליות משמעותיות – מראה את מידת התלות של הארגונים האלו בתומכים האמריקאים.

המאמר מבוסס על מחקר משמעותי ועל פרק בדוקטורט של ד"ר עמיר סגל. סגל עצמו שימש שנים כמגייס כספים לארגוני מגזר שלישי וחוקר עליה מצפון אמריקה. פרופ' איתי גרינשפן מתמחה בחקר החברה האזרחית ופילנתרופיה. המחקר הזה מגיע במקביל לעוד מספר מחקרים המראים את האמריקניזציה של הימין הישראלי – בשינוי סדרי עדיפויות, בהחדרת שיטות עבודה ואידאולוגיות של הימין האמריקאי ובקשרים בין הימין הישראלי והימין הטראמפיסטי במפלגה הרפובליקאית.