לקראת אירוע הפרישה של פרופ' פראן מרקוביץ מאוניברסיטת בן גוריון
פרופ' ג'קי פלדמן מהחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון על עמיתו למחלקה לדיסציפלינה כותב פרופ' פראן מרקוביץ.
מרקוביץ היא מבכירות האנתרופולוגים/ות בארץ. היא נולדה וגדלה בניו יורק, והחלה את דרכה המחקרית בעבודת דוקטורט באוניברסיטת מישיגן אשר עסקה ביהודים מבריה"מ אשר היגרו לברוקלין. בעבודתה, ניתחה את הבעות הרגש המשותפות למהגרים בזירות אינטימיות שונות, ואת המוסדות הלא-פורמליים אשר גיבשו וליכדו את הקבוצה ועיצבו את זהות משתתפיה מול הסביבה היהודית והלא-יהודית בארה"ב – כגון מושג החברות, שיחות מטבח, שמחות קהילתיות ומסעדות ומעדניות שכונתיות. היא שמרה על קשר עם מושאי מחקרה לאורך זמן, וחזרה לתעד את התמורות שחלו בקהילות אלו לאורך שנות שהותם בארה"ב.
לאחר עלייתה לארץ ב-1992 הצטרפה למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שם לימדה עד לפרישתה באוקטובר 2020. היא העבירה קורסים בתיאוריות חברתיות, סגנונות אתנוגרפיים, שארות ותפוצות, הגירה וקליטה, תנועות משיחיות, אנתרופולוגיה של הבלקנים ועוד. פרופ' מרקוביץ העמידה דור שלם של סטודנטיות וסטודנטים שעסקו בתפוצות, זהויות של מיעוטים, אתנוגרפיה פמיניסטית, אוכל והגירה, ופוליטיקה של זהויות. כישרונותיה בכתיבה ובעריכה ורוחב הידע העדכני שלה בשלל נושאים באנתרופולוגיה הפכו אותה לקוראת מבוקשת על ידי תלמידיה ועמיתיה ועל ידי כתבי עת וועדות מקצועיות.
פרופ' מרקוביץ ערכה מחקרים בזירות שונות בארץ – מקהילת העבריים בדימונה, ועד למרקם חיי יומיום העירוניים בבאר-שבע, לצד זירות חדשות: מתבגרים ברוסיה הפוסט-סובייטית, ומחקר על אתניות וזהויות משתנות בבוסניה. בשנים האחרונות היא עוסקת בנושאי critical race theory, אנתרופולוגיה של אוכל, מליניאריות ודת.
היא פרסמה שלושה ספרים:
A Community in Spite of Itself: Soviet Jewish Emigrés in New York (1993), Coming of Age in Post-Soviet Russia (2000), Sarajevo: A Bosnian Kaleidoscope (2010), .
וערכה עוד שישה ספרים וכתבי עת בנושאים: "מין מיניות והאנתרופולוג", "תפוצות ושיבה למולדת", "מפגשים אתנוגרפיים בישראל", "חיי יומיום בארץ", ו"מוזיקה ואוכל בקהילות תפוצה של אפריקאים ושחורים".