מאמרי אורח

אריאל אפל ורותם קליגר בסקירה על עבודתה המרתקת של פרופ' נורית בירד-דוד בקרב ציידים לקטים בדרום הודו והזמנה לכנס "יחסים, סביבה וקיימות: בין ציידים לקטים לחברה שלנו" באוניברסיטת חיפה לאור פועלה לאורך השנים על האופן בו מבינים חברות ציידים-לקטים בדגש על הסביבה, אנימיזם ויחסים

פרופ' נורית בירד-דוד (פרופ' אמריטה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) התחילה את דרכה האקדמית עם תואר בכלכלה ומתמטיקה. באותה תקופה היא לא חשבה ללמוד אנתרופולוגיה, אך שדות ותרבויות שונות משכו אותה מאוד. היא יצאה למסעות, עבדה כנהגת ג'יפ בסיני, כעוזרת טבח בספארי באפריקה וטיילה באירופה. ממפגש למפגש היא הגיעה ל-Cambridge University. צעירה בשנות ה-20 לחייה ונחושה לצאת אל היער וללמוד על כלכלת ציידים לקטים. היא מספרת איך ישבה עם מנחה הדוקטורט שלה ויחד הם "הזיזו את הסיכה" על המפה – מדרום אפריקה לאלסקה… ולבסוף השדה הנבחר היה דרום הודו. עם מעט מאוד ניסיון וציוד על גבה היא נכנסה אל היער ושם פגשה לראשונה קבוצות "ניאקה".

בשנת 1978-79 נורית ביצעה עבודת שדה שנמשכה 13 חודשים עם אותן הקבוצות. היא חקרה את החיים החברתיים של הניאקה; תפיסות שארות ומשפחה; היגיון כלכלי-תרבותי; תפיסת הסביבה שלהם; אפיסטימולוגיה; אונתולוגיה חברתית ומשם היא המשיכה לחקור את ההתנהלות החברתית בקבוצה קטנה ואינטימית. אל אותו השדה היא חזרה גם ב-1989 ולאחר מכן שוב ב-2001 וב-2012. 

נורית פרסמה ספר,  כ-30 מאמרים בכתבי עת, ועוד כ-25 פרקים בספרים, לצד חצי תריסר ערכים באנציקלופדיות בינלאומיות. לא מעט מהמאמרים מצוטטים בקנה מידה חריג בגודלו, כאשר מחקרה על אנימיזם צוטט מעל 1,600 פעמים במגוון תחומי מחקר. מחקריה פורצי הדרך בקרב קבוצות הניאקה ובחברה הישראלית שינו את האופן בו אנחנו מבינים תרבויות ציידים-לקטים, אנימיזם, ויחסים בקהילות קטנות וגדולות. בין היתר היא טבעה את המושג "אפיסטמולוגיה של יחסים", אשר מתאר כיצד אנשי הניאקה צוברים ידע חדש ומעצבים את ההיגיון המקומי סביב מערכות יחסים וקשרים בינם לבין עצמם וגם עם בעלי החיים והטבע סביבם. לתובנותיה, המדגישות קהילתיות אינטימית ותפיסות עולם יחסותיות, ניכרת השפעה הן במסגרת השיח האקדמי האנתרופולוגי והן בתחומים כגון חינוך וסביבתנות וגם ביוזמות "בשטח" ליצירת שינוי חברתי. 

הסטודנטים שנורית ליוותה בעבודות תזה ודוקטורט בשנים האחרונות ממשיכים את דרכה האקדמית, אבל מעורבים גם בכיוונים יישומיים של רעיונותיה – בעיקר בתחום החינוך. ד"ר דניאל נווה חזר אל השדה שבו היא חקרה את קבוצות הניאקה בשנת 2003-4, ועוסק כיום באופן אינטנסיבי בתרגום של תובנותיו מתהליכי למידה, חניכה, וחיברות אצל הניאקה לתכניות לימודים וגישות חינוכיות שמתאימות לישראל של העת הנוכחית. ד"ר נועה לביא חקרה גם היא את הניאקה בשנים 2010-12, ועבודתה מתמקדת בתהליכי חינוך וחיברות של ילדי ניאקה לא רק בסביבה מסורתית אלא גם אל מול המציאות המשתנה איתה הקהילה מתמודדת בדרום הודו, והיא שותפה בקבוצת מחקר רב-תחומית שחוקרת חינוך וגידול ילדים בקרב ציידים-לקטים. יחד, נורית דני ונועה ביצעו מחקר מתמשך לאורך 45 שנים סביב אותן הקבוצות של ציידים לקטים. הדוקטורנט אריאל אפל חוקר בהנחייתה של נורית מגמות של "ניאו-לקטות", ומעורב בהתפתחות התחום הצומח של חינוך יער בישראל.

לאורך השנים נורית זכתה במגוון מלגות ופרסים. בין היתר היא חברת כבוד של האגודה הבינלאומית למחקר ציידים לקטים וזכתה בפרס יקיר של הפקולטה למדעי החברה. היא הייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת קיימברידג' וב-UCL וכן הרצתה בכנסים בינלאומיים רבים. בעשור האחרון נורית המשיכה את מחקריה על מבנה חברתי בקבוצות קטנות. היא חקרה את עיצוב המרחב האינטימי בתהליכים כגון בניית בתים בהרחבות בקיבוצים, בדגש על תופעת המרחבים המוגנים אשר ייחודית לחברה הישראלית, ועד לאחרונה חקרה אירוח זרים במרחב הביתי דרך פלטפורמת Airbnb. נורית קושרת יחד את השדות השונים הללו דרך התמקדות בדינמיקות של אינטימיות קהילתית, עם תשומת לב רבה לקנה המידה (scale) האנליטי – ומצליחה להפיק באופן מופלא תובנות שמאירות באור חדש הן את חיי הניאקה ביער והן את החיים בישראל, בחברה מתועשת וגדולה, ואף בעידן של חברתיות דיגיטלית.

ב-2 במאי ייערך כנס שיחגוג את פועלה של נורית, תחת הכותרת "יחסים, סביבה וקיימות" בו ירצו אנתרופולוגים של ציידים לקטים מרחבי העולם לצד אקדמאים פעילי סביבה אשר יקשרו בין תובנותיה של נורית והשיח האתרופולוגי לבין שיח עכשווי על חינוך וקיימות. הכנס יערך באוניברסיטת חיפה (אפשר להתחבר גם בזום), בתאריך 02.05.22 בשעות 9:00 – 16:30. הכניסה חופשית, ניתן להתחבר גם מהזום- לחצו כאן, לעוד מידע על הכנס ניתן להתעדכן דרך האירוע בפייסבוק כאן.