מאמרי אורח

לזכרו של פיטר מרקוזה – מהבולטים בחוקרים הביקורתיים במדעי החברה, ומחשובי חוקרי העירוניות והקיימות

לפני כמה ימים נפטר בניו-יורק, בגיל 93, אחד מגדולי החוקרים במדעי החברה, פרופ׳ פיטר מרקוזה. מרקוזה היה בנו של הפילוסוף היהודי המרקסיסט הרברט מרקוזה, אשר היגר מגרמניה לאמריקה עם עליית הנאצים לשלטון, ויחד עם עמיתיו ל״אסכולת פרנקפורט״ פיתח תובנות חברתיות פורצות דרך בנוגע לחברה ולתרבות בימינו.

פיטר בנו, נולד בגרמניה והגר כנער עם הוריו לארה״ב. הוא למד משפטים באוניברסיטת ייל, ועבד תקופה מסויימת בשנות החמישים כעורך דין, בעיקר בתיקים הקשורים לזכויות אדם ולאיגודי עובדים. אך לאחר 20 שנה, החליט לעשות הסבה לתכנון עירוני. לאחר הדוקטורט בברקלי ועבודה בלוס אנג׳לס הוא התמנה לבסוף לפרופסור לתכנון עירוני באוניברסיטת קולומביה, משם פרש ב2003 אבל המשיך להיות פעיל מאוד.

התפרסם בתחום המחקר שלו, תכנון ערים, כחוקר בולט עם עמדות רדיקליות בנוגע לחלוקת הטובין הציבוריים, האופן בו אזרחים משתמשים ונאבקים על המרחב הציבורי, זכות המחאה וזכויות הקשורות לדיור הולם והוגן. עבודתו השפיע הרבה מעבר לתחום התכנון, על דורות של חוקרי חברה ומרחב ביקורתיים, והיותו של מרקוזה ״אינטלקטואל ציבורי״, כלומר כזה שכותב, מדבר ומפרסם גם בבימות לא אקדמיות, כולל בלוג עשיר שהוא טרח לעדכן כמעט עד יומו האחרון, הפכו אותו לדמות חשובה ומשמעותית עבור דורות של חוקרים ופעילים חברתיים, באמריקה ומחוצה לה.

תחומי המחקר שלו כללו: תכנון ערים, דיור, מחוסרי דיור, שימוש במרחב הציבורי, הזכות לעיר, צדק חברתי בעיר, גלובליזציה, היסטוריה עירונית, הקשר בין פעילות תרבותית לפיתוח עירוני ועוד.

מרקוזה ביקר בישראל פעמים רבות, כששני הביקרים האחרונים שלו היו ב2009 עת שימש כדובר מרכזי בכנס ״ערי המחר״ שהתקיים במעבדה לתכנון, חברה וקהילה שבאונ׳ ת״א, וב2012 עת הגיע לדבר בכנס שעסק במחאה החברתית, אך נפל ואושפז בבית החולים רגעים ספורים לפני שנשא את דבריו בכנס. ראו המאמר ״פיטר מרקוזה בבית העם״ שכתבו חן משגב ואביגיל פרדמן בעקבות ביקרו בארץ. באותו ביקור גם התפרסם איתו ראיון בדה-מרקר שערכה רונית דומקה, בו הוא ניסה להסביר את המחלקה החברתית בישראל ואת תנועת "לכבוש את וול סטריט" 

אחד ממאמריו החשובים של מרקוזה, קיימוּת וצדק: יעדים לערי המחר פורסם בעברית ב-2014 כחלק מהספר הספר "ערי המחר: תכנון צדק וקיימות היום", בעריכתם של טובי פנסטר ואורן שלמה. המאמר דן בשאלת הצדק בתכנון לנוכח תהליכי ניאו ליברליזציה של העיר ולנוכח התגברות מגמת הקיימות בתכנון. במאמר זה מרקוזה מבקש לשרטט את דמותה של עיר המחר באמצעות דיון בערכים מנחים ובפרוצדורות של צדק שאמורים לשמש כמצפן תכנוני-ערכי לקראת עירוניות צודקת והוגנת יותר. ראו חלק מהמאמר אשר פורסם גם בהעוקץ – איך תרצו את העיר שלכם?

מאמר מרכזי נוסף היה From critical urban theory to the right to the city בו הוא ניסח את אחד ממושגיו המרכזים ביותר ״הזכות לעיר״, מושג שפיתח אנרי לפבר, ומרקוזה פיתח, ביקר ושילב אותו לתוך התיאוריה שלו בלימודי התכנון ועירוניות. מאמר מרכזי נוסף Whose right(s) to what city? עוסק באחת השאלות הבולטות אותו הוא קידם, – הקשר בין צדק, חברה ועירוניות ובחן כיצד מבינים את הזכות לעיר כיום, וכיצד יכולה תיאוריה עירונית ביקורתית לתרום למימושה? מאמרים אלו, כמו עבודות אחרות שלו, עדין מצוטטות ומשמשות את הבסיס לעיסוק בעירוניות ביקורתית ובכלל בקרב חוקרים רבים.

מומלץ בחום להציץ בבלוג המרתק שלו, בו הוא כתב יותר מ150 פוסטים בנושאי צדק, עירוניות, קימות ומחאה.

תודה לחן משגב על העזרה בהכנת פוסט זה

עוד בנושא: