לזכרו של ג'יי רובי, מהדמויות הבולטות באנתרופולוגיה החזותית ואחד ממבקריה הפוריים
האנתרופולוג רגב נתנזון, ראש המסלול לתקשורת שיווקית ומדיה דיגטלית במחלקה לתקשורת בספיר, כותב על ג'יי רובי (Jay Ruby), מהדמויות הבולטות באנתרופולוגיה החזותית (Visual Anthropology) ואחד ממבקריה הפוריים, שנפטר בשבוע שעבר בארה"ב בגיל 87.
בשנות ה-70 של המאה ה- 20 רובי היה מהדמויות שהשתתפו בהפיכת האנתרופולוגיה החזותית לתחום ממוסד, שנלמד במוסדות להשכלה גבוהה (מתואר ראשון ועד לדוקטורט), תחום ידע שיש לו אגודה מוכרת, שמוציא כתבי עת ייחודיים, שמכנס כנסים מקצועיים ומקיים פסטיבלים לקולנוע אנתרופולוגי (כלומר, לא פסטיבל של סרטים תיעודיים על נושאים "אנתרופולוגיים", אלא של סרטים שנוצרו בשיתוף עם אנתרופולוגים/ות ושמועברות בהם תובנות אנתרופולוגיות).
רובי היה שותף ליצירתם של סרטים אתנוגרפיים רבים, אך בעיקר עסק ביצירת במות לדיון ולכתיבה ביקורתית על יצירות של אחרים, בתיאורטיזציה של התחום, בעריכת טקסטים מכוננים, ובשימוש בטכנולוגיות חדשות ככל שהתפתחו לצורך פרסום עבודותיו. כאנתרופולוג חזותי הוא ביצע עבודות שדה בפנסילבניה, שיקגו ודרום קליפורניה. לפני שפיתח את הקריירה שלו כאנתרופולוג חזותי הוא ביצע מחקרים ארכאולוגיים בדרום מערב אמריקה, במקסיקו ובסודן, ופעילות מחקרית זו היא שהובילה אותו להתעניין באנתרופולוגיה תרבותית וחזותית. בנוסף למחקריו, רובי פרסם גם ביקורות מוזיקה.
ב- 1969 רובי השיג את הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה מאוניברסיטת UCLA. מ- 1967 ועד לפרישתו ב- 2003 לימד במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טמפל (Temple University). באביב 1968 רובי לימד שם את הסמינר הראשון ל-BA שעסק באנתרופולוגיה חזותית וארגן פסטיבל סרטים אתנוגרפיים. במרוצת השנים, הפסטיבל הפך לסדרת כנסי אנתרופולוגיה חזותית, שהתקיימו עד 1980 והשפיעו על מיסודו של תחום האנתרופולוגיה החזותית. כמרצה, ובזכות שיתוף פעולה של 25 שנים עם ריצ'ארד שאלפן (Richard Chalfen), רובי הרחיב את תחום ההוראה שלו מסרטים אתנוגרפיים לאנתרופולוגיה של העולם החזותי באופן כללי. במסמך שכתבו שניהם ב- 1973 ציינו שאלפן ורובי שהם מבקשים להכשיר אנתרופולוגים שעיקר העניין שלהם הוא פיתוח גישה חזותית למחקר האנתרופולוגי. מבחינתם, אנתרופולוגיה חזותית איננה רק יצירת סרטים וצילומים של תרבויות אקזוטיות, אלא הרבה מעבר לכך.
אנתרופולוגיה חזותית, לטענתם, כוללת (1) מחקר על צורות תקשורת אנושית לא-מילולית ואשר מערבת טכנולוגיה חזותית כלשהי ככלי לאיסוף מידע; (2) מחקר על מוצרים חזותיים (כגון סרטים) כפעילות תקשורתית, ואשר מעידים על התרבות הנחקרת כתרבות מולטי-מודאלית; (3) שימוש במדיה חזותית להצגת מידע ותוצאות מחקר שלא ניתן להעביר באמצעים אחרים. השאלה המשמעותית שרובי ושאלפן הציגו לתלמידיהם היא שאלת הערך המוסף של השימוש בכלי החזותי, זה שלא ניתן להשיג בלעדיו. עם יציאתם של שאלפן ורובי לגמלאות ב- 2004 התכנית נסגרה, אך בתקופתם ובהשראתם נפתחו מסלולי הכשרה באנתרופולוגיה חזותית במוסדות אקדמיים אחרים בעולם (לאחרונה גם בישראל, במסגרת התואר השני בתקשורת במכללה האקדמית ספיר).
רובי מוכר בתחום בעיקר הודות להצבעה על חשיבות הממד הרפלקסיבי בתהליך המחקרי, כמהלך אתי שחושף את אופן השפעת החוקר/ת על פעולות ייצור הייצוגים החזותיים של תרבויות "אחרות". חלק משמעותי מתרומתו לדיון הרפלקסיבי באנתרופולוגיה בכלל (כחלק מ"המפנה הרפלקסיבי") ובאנתרופולוגיה חזותית בפרט היה פרסום הספר A Crack in the Mirror: Reflexive Perspectives in Anthropology, בעריכתו ב- 1982. רובי ואחרים מבקרים בספר את הריאליזם הקולנועי, שיוצריו מספקים, לכאורה, את סקרנות הקהל והופכים אותו למציצן.
בשנת 2000, לאחר 30 שנות פעילות בתחום האנתרופולוגיה של העולם החזותי, כלומר אנתרופולוגיה "של כל מה שבני אדם עושים כדי שאחרים יראו", יצא לאור ספרו Picturing Culture. הספר הפך לספר מכונן בתחום הודות לסקירה הביקורתית שלו את הקולנוע האתנוגרפי על יוצריו – מפלהרטי, דרך רוברט גארדנר, טים אש, ואחרים. הספר מבטא את סקרנותו ביחס לפוטנציאל של סרטים לשמש הן ככלי למחקר על אודות המצב האנושי והן ככלי להעברת ידע אנתרופולוגי. בהקדמה לספר רובי מבטא את השאיפה שלו שמחקר על תופעות חזותיות ושהייצור של תובנות חזותיות יהיו בזרם המרכזי של אנתרופולוגיה תרבותית (שהיא לוגוצנטריסטית בעיקרה) ואף יתרמו לחשיבה הרפלקסיבית באנתרופולוגיה.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה- 20, יחד עם עמיתים נוספים, רובי היה מעורב בהקמת האגודה לאנתרופולוגיה של תקשורת חזותית (SAVICOM) ובהקמת כתב העת Studies in the Anthropology of Visual Communication. רובי היה עורכו השני של כתב העת, יחד עם לארי גרוס, עד לסגירתו ב- 1985. לאחר מכן, ב- 1987, רובי היה העורך המייסד של כתב העת Visual Anthropology, שיוצא עד היום (בעריכת פול הוקינגס).
ב- 2019 ג'יי רובי קיבל מהאגודה לאנתרופולוגיה חזותית אות מפעל חיים על תרומתו העשירה לתחום.
***
לעיון נוסף (רשימה חלקית):
Banks, Marcus, and Jay Ruby (Eds.). 2011. Made to be Seen: Perspectives on the History of Visual Anthropology. Chicago: University of Chicago Press.
Gross, Larry P., John Stuart Katz, and Jay Ruby. 1988. Image Ethics: The Moral Rights of Subjects in Photographs, Film, and Television. New York: Oxford University Press.
Ruby, Jay. 1982. A Crack in the Mirror: Reflexive Perspectives in Anthropology. Philadelphia: University of Pennsylvania Press.
Ruby, Jay. 1995. Secure the Shadow: Death and Photography in America. Cambridge, Mass.: MIT Press.
Ruby, Jay. 2000. Picturing Culture: Explorations of Film & Anthropology. Chicago: University of Chicago Press.
Ruby, Jay. 2005. "The Last 20 Years of Visual Anthropology – A Critical Review." Visual Studies 20(2):159-70.
כתב: ד"ר רגב נתנזון, מלמד אנתרופולוגיה חזותית (יחד עם תמי ליברמן) במסגרת התואר השני בתקשורת וניו-מדיה במכללה האקדמית ספיר