"> ברכות לעמית רוטמן על אישור עבודת הדוקטורט – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ברכות לעמית רוטמן על אישור עבודת הדוקטורט

ברכות חמות לעמית רוטמן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״בחירה בחינוך, לקיחת סיכונים ומעמד חברתי: מחקר אנתרופולוגי על פעולת הורים בתהליכי ההקמה של בתי ספר אלטרנטיביים בישראל״.  העבודה נכתבה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בהנחייתה של ד"ר דבי גולדן

לאנתרופולוגיה של החינוך יש תרומה מיוחדת גם למחקר החינוכי וגם לחקר תרבות. האופן בו אנשים מדברים על העדפותיהם ביחס לגידול וחינוך ילדיהם, מגלם בתוכו שיח סמוי הנוגע למאפייני החברה בה אנו חיים ולאופן שבו א.נשים מדמיינות ומדמיינים חברה זו ומקומם של ילדיהן בתוכה, בעתיד. התחום חשוב גם על רקע מרכזיות החינוך לתהליכי השעתוק של מעמד חברתי-כלכלי. במחקר הנוכחי, ביקשנו ליישם דגשים אלו לחקר פעולות הורים מהמעמד הבינוני-גבוה, היהודי-חילוני בישראל, במהלך ניסיונות ההקמה של בתי ספר יסודיים ביוזמה פרטית. עבודת השדה ליוותה הורים ואנשי חינוך שעבדו יחד במסגרת שתי קבוצות שפעלו כל אחת מהן לאורך זמן של כשנה וחצי, במטרה להוביל להקמה של בית ספר דמוקרטי – אחד בגישה פדגוגית מתונה יחסית והשני בגישת סאדברי הראדיקלית. חברי הקבוצות העבירו שעות ארוכות בדיבור על עיצוב הרעיון הפדגוגי והארגוני של בית הספר, בעבודה על שיווק יוזמתם ובגיוס תמיכה ציבורית וממסדית לפרויקט. עם זאת, בשני המקרים, למרות ציפיות ההורים, על אף תחושות המסוגלות והזכאות שליוו אותם וחרף משאבי ההון הסימבולי והממשי שהשקיעו, לא הצליחו חברי הקבוצות במשימה שלקחו על עצמם.

ההורים פעלו מתוך אמונה כי יוזמתם, אשר נוצרה למען ילדיהם האישיים, תוביל עם הזמן לשיפור מערכת החינוך כולה. עם זאת, בפועל, פעולותיהם הובילו למגוון תוצאות בלתי צפויות ולהשלכות ומשמעויות מורכבות, גם ברמה החברתית וגם בהתייחס לחייהם האישיים. פרקי העבודה התייחסו למשמעויות אלו מכמה זוויות וזאת בהתאם לדגש האנתרופולוגי על תיאור הוליסטי ועל הצגת נקודת המבט הפנימית על התופעה הנחקרת. האתנוגרפיה מתארת הורים המייצרים הרחבה של דפוס ההורות האינטנסיבית הרווח במעמד הביניים, מתוך דו שיח עם מגוון לחצים, חששות ודילמות. מתוארות גם אסטרטגיות הפעולה שבחרו הנחקרות והנחקרים כדי להוציא את תפיסות עולמם אל הפועל, אשר בתוכן נשזרה הנטייה הישראלית לפעולה בלתי פורמלית בשיטת "חומה ומגדל". לבסוף, מוצגות גם המשמעויות החברתיות, הממשיות והסימבוליות, שנלוו ליוזמות וזאת מתוך התייחסות למערכות היחסים שניהלו חברי הקבוצות עם חברי הקהילות שבתוכן הם פעלו ומתוך תיאור של תפיסות עולמם ביחס לזכויותיהם וחובותיהם כאזרחים במדינה דמוקרטית. פרק הדיון בוחן את פעולות ההורים מתוך תיאור של נקודות המפגש בין לקיחת סיכונים בחינוך, הורות, סגנון חיים והבניית זהות, במעמד הבינוני החדש בישראל. מוצגות הסתירות העולות בשדה החינוך בין שעתוק של מעמד חברתי לבין שחיקה שלו, בין טובת המשפחה לבין טובת הכלל ובין קידום אישי לבין סולידריות חברתית. כל זאת על רקע ההפרטה הגוברת של שירותים ציבוריים, ההתפשטות של אידיאולוגיה ניאו-ליברלית ואינדיבידואליסטית ובתחום החינוך – גם התהוותה של "הורות פרנואידית" המוזנת מחוסר יציבות כלכלי, שוק עבודה משתנה והתפתחויות טכנולוגיות וחברתיות מהירות.

עוד על רוטמן

רוטמן, ע. וסער, ע. (2014). גן הילדים הפרטי: אנטי צרכנות ומעמד בעידן קפיטליסטי, סוציולוגיה ישראלית, טו(2), 262-281.

Desivilya Syna, H., Rottman, A., & Raz, M. (2015). Social justice in action: The contribution of evaluation to employment integration of a vulnerable population: The case of college graduates with learning disabilities. In B. Rosenstein & H. Desivilya Syna (Eds.), Evaluation and social justice in complex sociopolitical contexts. New Directions for Evaluation, 146, 43–53.