"> יונתן ונטורה על אנתרופולוגיה יישומית, אדריכלות ועיצוב – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

יונתן ונטורה על אנתרופולוגיה יישומית, אדריכלות ועיצוב

פורסם לראשונה ב-31.5.2019

מאמר מתוך הגיליון המיוחד של מגמותידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל של יונתן ונטורה, אנתרופולוג ומרצה בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה בירושלים, המשלב בין שני העולמות למה שהוא מכנה "אנתרופולוגיה ישומית" ו'אנתרופולוגיה עיצובית".

במאמר האישי והמרתק טוען ונטורה אף שההגדרה של "אנתרופולוגיה יישומית" משתנה מתקופה לתקופה ומתרבות לתרבות בעקבות משקעים היסטוריים ומוסכמות חברתיות, מרכזיותה של האנתרופולוגיה אינה מוטלת, לדעתו, בספק. אך ונטורה טוען שיש שיש להגדיר מחדש חלק ניכר מעצם מהותה של האנתרופולוגיה היישומית וגם את תרומתה לתחומים אחרים.

ונטורה פותח את המאמר בתיאור של החוויה שלו בקבוצת המחקר בוון ליר, שממנה יצאו רוב המחקרים בגיליון, ובו הוא מצא את עצמו בוויכוח מול האנתרופולוגים 'הקלסיים', בעיקר באקדמיה, אל מול "האחרים", אלו שפועלים גם מחוצה לאקדמיה. הזמנים השתנו, ואיתם שינויים חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים מרחיקי לכת, אך לפי ונטורה, אנשי מקצוע רבים, כולל אנתרופולוגים, עדיין תופסים את האנתרופולוגיה בכלל ואת "האנתרופולוגיה היישומית" בפרט, כפי שעשו בעבר.

במאמר מתבסס ונטורה על עבודות הדוקטורט שלו על המעצב התעשייתי בישראל (שפורסמה גם כספר – חפצים בהוצאת רסלינג), על מחקריו בפוסט דוקטורט במכון מחקר לעיצוב תעשייתי בלונדון, על חווייותיו כאנתרופולוג יישומי לצד מעצבים כמעצב של מוצרים ובעיקר על עיצוב מכשור רפואי, וכן על חוויית הוראת האנתרופולוגיה לסטודנטים לעיצוב ואדריכלות.

ונטורה מציג במאמר שני מקרי מבחן מתחום ההוראה המדגישים את חשיבותו של חיבור אינהרנטי בין האנתרופולוגיה לבין עולם העיצוב והאדריכלות. במקרה הראשון, של קורס מבוא לאנתרופולוגיה, ונטורה מתאר כיצד הבין שכדי לחשוף את תלמידי העיצוב למהות של האנתרופולוגיה, עליו לשנות את מבנה הקורס מהיסוד, ולהתמקד במה שהוא מכנה "אתנוגרפיה עיצובית" ומאוחר יותר "אנתרופולוגיה עיצובית". במהלך הקורס הסטודנטים צריכים לעצב חפץ לאוכלוסייה מסוימת ומוגדרת מראש, שאותה הם צריכים ללמוד בעזרת כלים אנתרופולוגיים ותיאוריות שהם מקבלים במהלך הקורס.

בדוגמה השנייה, ונטורה מתאר הוראת קורס לקראת תואר שני בעיצוב אורבני, בתוך שמירה או אפילו יצירה, של רגישות חברתית־תרבותית. לדעתו של ונטורה, מהותה של האנתרופולוגיה היישומית אינה טמונה בהוראת שיטות מחקר איכותניות, אלא בביצוע שינוי תודעתי וחשיבתי בקרב חוקרים או אנשי מקצוע מתחומי דעת אחרים. לתפיסתו, החשיפה לאנתרופולוגיה אמורה לעורר "חשיבה רב־תרבותית, ביקורתית־פוליטית, פלורליסטית, פתוחה ומוכוונת אדם".

בעזרת הדוגמאות האלו, ונטורה בוחן את החשיבות ואת הרלוונטיות של האנתרופולוגיה היישומית לצד חוסר ההתאמות, לדעתו, של תחום הדעת האנתרופולוגי לנוכח אתגרי ההווה והעתיד. לטענתו, "אין מדובר במחקר נוסף של שבט ילידי, שהפעם הוא במקרה מעצבים, אלא בסוג אחר של פעולה אנתרופולוגית הדורשת ניסוח של כללים אחרים של חשיבה ופרקטיקה. אין מדובר באנתרופולוגיה של עיצוב, אלא למען עיצוב". לתפיסתו של ונטורה, באנתרופולוגיה עיצובית, האנתרופולוג הוא חבר שווה ערך בצוות המעצבים ופועל איתם למען מטרה משותפת. אך ונטורה מודה בקשיים שיש בפעילות של אנתרופולוג בתוך עולמות אחרים ומגדיר כמה היבטים אשר אמורים למנוע את הפיכתו של האנתרופולוג לכלי בידי התעשייה, כגון: עיצוב מוכוון משתמש, הגדרת מצפון מוסרי ותחזוקתו, והאנתרופולוג כמגשר והמעצב כפרשן.

לסיום, ונטורה משרטט כיצד צריך להתנהל החיבור בין אנתרופולוגיה, עיצוב ואדריכלות, אך מראה כיצד גישות אלו מתאימות, לדעתו, לאנתרופולוגיה יישומית בכלל, אנתרופולוגיה שלא מפחדת להתערב ולהתערבב בתוך עולמות אחרים ולהוביל בהם לשינוי ולהטמעת החשיבה האנתרופולוגית.

עוד על יונתן ונטורה

הגהה: נילי גרבר