אנתרופולוגיה לשבת

מאמר חדש לארז מגור ומרקו אלגרה בכתב העת Political Geography. במאמר מגור (תוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), ואלגרה (אוניברסיטת ליסבון) שואלים: מהי הכלכלה הפוליטית של ההתנחלויות? האם אפשר לבחון את הפיתוח המרחבי של ההתנחלויות בראייה השוואתית כסוג של פרויקט עיור ניאו-ליברלי? ומהו תפקידם של ההתנחלויות בקידום המפנה הניאו-ליבראלי בישראל?

ההתנחלויות של ישראל בגדה המערבית מהוות את אחת מנקודת המחלוקת המרכזיות בדינמיקה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אולם באופן כללי, התפשטותם המהירה במרחב הובנה בדרך כלל דרך פרספקטיבה אידיאולוגית המדגישה, במיוחד, את מרכזיותה של תנועת המתיישבים הדתית לאומית. מגור ואלגרה מציגים פרספקטיבה שונה, המתמקדת בכלכלה פוליטית ובמדיניות הפיתוח הניאו-ליברלית.

תוך אימוץ של פרספקטיבה מדינתית (state-centered approach) והתבססות על עבודתם של הסוציולוג נייל ברנר (Neil Brenner) והגיאוגרף הפוליטי סטוארט אלדן (Stuart Elden), מגור ואלגרה בוחנים שינויי עומק במדיניות הפיתוח והדיור של ישראל מאז שנות ה-80 ואת השפעתם על מפעל ההתנחלויות. מחקרם מתמקד במיוחד בהתנחלויות עירוניות גדולות שעד כה זכו לתשומת לב מעטה במחקר, ובמיוחד בתפקידו של משרד השיכון והדיור בהקמתן. מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר של מגור ואלגרה על הקשר בין הכלכלה הפוליטית של ההתנחלויות וה'נורמליזציה' שלהן בעיני החברה הישראלית, אשר חלקו פורסם בספרם הערוך של מגור, אלגרה ואריאל הנדל בהוצאת אינדיאנה וכמו-כן גיליון מיוחד של 'תיאוריה וביקורת' שערכו מגור והנדל.

במאמר הנוכחי, The metropolitanization of Israel's settlement policy, הם מראים כיצד אימוץ ההיגיון הניאו-ליברלי בישראל הוביל את המדינה לזנוח את מודל הפיתוח הפורדיסטי שמטרתו קידום צמיחה כלכלית מאוזנת מבחינה מרחבית, לטובת מודל פוסט-פורדיסטי/ניאו-ליברלי המבוסס על עקרונות של רציונליות, יעילות והיתכנות כלכלית תוך ניצול של פוטנציאל צמיחה קיימים במרכז הארץ. כתוצאה, מראים מגור ואלגרה, בתקופה זו החל משרד השיכון לרכז משאבים ציבוריים משמעותיים במטרה לפתח התנחלויות באזורי ביקוש בגבול הקו הירוק או בסמוך לו. השקעה זו עזרה למשרד השיכון לטפל בבעיות הרווחיות של תעשיית הבנייה הפרטית שהייתה שרויה במשבר ואף להתמודד באופן חלקי עם הלחצים הגוברים בקרב הציבור הישראלי לדיור בר השגה.

כדי להפוך את ההתנחלויות ליעד מגורים אטרקטיבי שיספק מענה הולם למצוקת הדיור נאלץ משרד השיכון לחרוג ממדיניות הליברליזציה שקידם בשאר חלקי הארץ. בנוסף לבנייה ישירה, המשרד הפעיל בתקופה זו גם סדרה של תכוניות סיוע – תנאים נוחים לפירעון משכנתא, הלוואות ומענקים – עבור משתכני ההתנחלויות. מעורבות משרד השיכון לא הסתכמה רק בתחום הדיור אלא כללה גם השקעה אדירה בהקמת תשתיות לרבות סלילת כבישים ופריסת רשתות ביוב, מים, חשמל ותקשורת. עוד מימן המשרד הקמה של מוסדות ציבור: בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, מעונות יום, מרפאות, מרכזים קהילתיים, מוסדות שלטון מקומי, אולמות ספורט, גנים ציבוריים ועוד. מוסדות אלו אמנם סיפקו לתושבי ההתנחלויות מגוון של משרות ציבוריות, בעיקר בתחומי החינוך והרווחה, אבל קרבתן של ההתנחלויות העירוניות למטרופולין תל אביב וירושלים אפשרו לתושביהן להישען בעיקר על מרכזי התעסוקה והשירותים הקיימים שבתוך ישראל הריבונית. העובדה שההתנחלויות נוהלו כיחידה גיאוגרפית נפרדת אפשרה לממשלה להסיט אליהן משאבים ציבוריים נדיבים באופן שלא "פגע" בתהליך הרחב יותר של צמצום ההוצאה הציבורית ביתר אזורי הארץ. השקעתם של משאבים ציבוריים בהקמת תשתיות וסבסודן של עלויות הדיור בהתנחלויות הסמוכות לאזורי הביקוש יצרו קרקע פורייה גם לשיתוף פעולה עם מגזר הבנייה הפרטי. כתוצאה מכך, לראשונה מאז ראשית תהליכי ההתיישבות בשטחים החלו נציגי הענף לראות בהתנחלויות יעד אטרקטיבי ואף החלו להפנות אל האזור השקעות פרטיות.

לטענת מגור ואלגרה, השקעה ציבורית גוברת בדיור, כבישים ותשתיות בהתנחלויות עירוניות כמו אריאל, מעלה אדומים, קרני שומרון, ביתר עלית, וגבעת זאב הממוקמות באזור המטרופוליטני של תל אביב וירושלים היו גורם מרכזי בהאצת תהליכי ההגירה להתנחלויות ומהווים, עד היום, את סוד "הצלחתן". במקביל לפירוק מדינת הרווחה בתוך הקו הירוק, השקעות אלו משכו מספר הולך וגדל של קבוצות מהשוליים של החברה הישראלית – ראשית מזרחים משכונות עוני ועיירות הפיתוח, ובהמשך חרדים ועולים חדשים. אוכלוסיות אלו לא היו שותפות לאג'נדה האידאולוגית-דתית של תנועת ההתיישבות אך נזקקו לפתרונות דיור ואף חיפשו הזדמנויות חדשות לניוד מעמדי. עם הזמן, קבוצות אלו הפכו לא רק ללקוחות העיקריים של מפעל ההתנחלות אלא גם לבסיס התמיכה הפוליטי של מפלגות הימין. במלים אחרות, היו אלו הטבות הדיור השונות אותם סיפקה המדינה שאחראיות ל'נרמול' ההתנחלויות בקרב הולך וגדל מהציבור הישראלי.

צילום ראשי מעלה אדומים, צלם :ד"ר אבישי טייכר, ויקפדיה – מופיע תחת הרישיון Creative Commons ייחוס 2.5 לא מותאם

עוד מגור, אלגרה ובנושא