סטטיסטיקה לאומית, קטגוריזציה אתנית ומדידת אי-שוויון בישראל
על מאמרה של ד״ר סיגל נגר-רון (המכללה האקדמית ספיר) בו היא מציעה זווית חדשה לחשוב על הקטגוריות- אשכנזים/מזרחים- שהתקבעו בשיח הישראלי והקשר שלהם למחקר על אי-שוויון בישראל, דרך בחינה של הסטטיסטיקה הלאומית.
המושגים "אשכנזים" ו"מזרחים" ובמיוחד הדיון בהם בהקשר של אי-שוויון מעוררים אמוציות רבות בקרב ישראלים. עבודה של ד"ר סיגל נגר-רון, חברת סגל במכללה האקדמית ספיר, שפורסמה לאחרונה בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית", מציעה זווית חדשה לחשוב על הקטגוריות- אשכנזים/מזרחים- שהתקבעו בשיח הישראלי והקשר שלהם למחקר על אי-שוויון בישראל.
ההבחנה בין "מזרחים" ל"אשכנזים" העסיקה את הסוציולוגיה הישראלית מימיה הראשונים ולאורך השנים ניתנו הסברים שונים מפרספקטיבות תאורטיות שונות לאי-השוויון בין אשכנזים למזרחים בישראל. במחקר העולמי על אתניות וגזע מקובלת כיום הנחת המוצא כי אתניות וגזע אינם דברים שקיימים בעולם אלא נתפסים ככאלה בתודעתנו באמצעות קטגוריזציות, ייצוגים, פרשנויות וזיהויים. כלומר, "אתניות" איננה מהות אלא תוצר של הבניות חברתיות. מאמרה של נגר-רון עוסק בהבנייה של הקטגוריות ה"אתניות הפנים- יהודיות"- "מזרחיוּת/אשכנזיוּת" – דרך התמקדות במנגנון אחד, צר אך משמעותי, זה של הסטטיסטיקה הלאומית.
רוב מדינות העולם מקטלגות את האוכלוסיה שלהן על פי גזע ואתניות ומודדות את שיעוריהן בסטטיסטיקה הלאומית. אולם, מפקדי האוכלוסין והנתונים הנאספים בהם על בסיס סיווגים אתניים או גזעיים אינם רק משקפים מציאות חברתית אלא יש להם תפקיד מרכזי ביצירתה. למסגורה של קטגוריה כאתנית או גזעית יש השפעה על הייצוג החברתי של אלה המשויכים אליה ועל כינונן של היררכיות חברתיות. כך למשל הקטגוריה Negro, שהייתה בשימוש במפקדים משנות השלושים בארצות הברית, הוחלפה לאחר מאבק התנועה לזכויות האזרח בקטגוריה Black, וכיום נעשה שימוש בנתונים על מצב השחורים בארצות הברית כדי לפעול לתיקון אי-השוויון המבני.
מהסטטיסטיקה הלאומית ומשמעויותיה״, במסגרת הכנס ״המאבק המזרחי לאן״, יוני 2021
נגר-רון ביקשה להבין את תרומתה של הסטטיסטיקה הלאומית להבניית הקטגורזיה האתנית הפנים יהודית. לשם כך היא ניתחה את השנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מאז 1950 ועד 2020. בנוסף היא ניתחה את המדדים שפתחה הלמ"ס לבחון אי-שוויון בישראל כשהקטגוריה של אתניות החלה להתפוגג. הלמ"ס בוחנת מוצא שני דורות בלבד. אדם שהוריו נולדו בישראל מוגדר בנתוני הלמ״ס כישראלי. על פי מחקריו של פרופ' ינון כהן כיום מעל מחצית מהאוכלוסייה איננה מזוהה על פי מוצא באיסוף הנתונים הרשמיים בישראל, בגלל הגבלת מדידית האתניות לשני דורות בלבד. נגר-רון מצביעה על זיקה טמפורלית בין "פקיעת התוקף" של הקטגוריזציה האתנית הרשמית- שני דורות לאחר ההגירה- ופיתוחם של מדדים רשמיים חדשים לבחינת אי-שוויון על ידי הלמ"ס: מדד האשכולות החברתיים-כלכליים (1987) ומדד הפריפריאליות (2008).
הממצאים מניתוח 71 שנתונים של הלמ"ס מלמדים שבעשורים הראשונים, במקביל ליצירת אי-השוויון בין מזרחים לאשכנזים, תרמה הסטטיסטיקה הלאומית לביסוס קטגוריזציה אתנית פנים-יהודית בינרית באמצעות יצירת הסיווג "יוצאי אסיה-אפריקה" לעומת "יוצאי אירופה-אמריקה" והצגת פערים בין הקטגוריות בשורה של תחומים (פריון, השכלה, תעסוקה, רמת חיים ועוד), ואילו בעשורים האחרונים, באמצעות פיתוח מדדים "עוקפי אתניות": מדד האשכולות החברתיים-כלכליים ומדד הפריפריאליות, היא נוטלת חלק במנגנון הדה-פוליטיזציה המבקש למחוק את היסטוריית ההגירה והקליטה שבמהלכה התעצב הריבוד האתני.
על בסיס מחקריים עדכניים שאינם נסמכים על הלמ"ס שבדקו את אי-השוויון בין מזרחים לאשכנזים בישראל מראה נגר-רון שמדניות העיוורון הסטטיסטי שבה מחזיקה הלמ"ס ביחס ל"אתניות הפנים-יהודית" מעכב את היכולת להבין את חלקה של האתניות במנגנוני הריבוד כיום.
נגר-רון טוענת שמדדים סטטיסטיים אינם השתקפות של קטגוריות "טבעיות" או ניטרליות, אלא הם נוצרים בתגובה לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי. מאחר שבציבוריות הישראלית אין לגיטימציה לדיון באי-השוויון האתני הפנים-יהודי, הדיון הזה "מתורגם" לקטגוריות כלכליות (אשכול חברתי-כלכלי) ומרחביות (מדד הפריפריאליות), שהן לכאורה אובייקטיביות ולכן מנטרלות את הפוטנציאל הפוליטי הנפיץ של האתניות הפנים-יהודית בישראל. למהלך זה שתי תוצאות: האחת היא מחיקת ההיסטוריה של ההגירה וההתמקמות בישראל, שבמהלכה התעצב אי-השוויון האתני. השנייה היא שבהיעדר נתונים עדכניים על אתניות, נמנעת היכולת להבין את אחד המכניזמים המרכזיים לאי-שוויון בחברה הישראלית כיום.