פרסומים חדשים

ברכות ליערה בנגר אללוף אשר ספרה החדש The Emotional Economy of Holidaymaking: Health, Pleasure, and Class in Britain, 1870-1918  יצא לאור בחודש מרץ האחרון בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. הספר מבוסס על עבודת דוקטורט אותה כתבה במחלקה להיסטוריה ולימודי תרבות באוניברסיטה החופשית של ברלין ובמרכז לחקר ההיסטוריה של הרגשות במכון מקס פלנק לחקר ההתפתחות האנושית. במרכז המחקר עומדת השאלה מדוע הדמוקרטיזציה של אתרי נופש התרחשה בד בבד עם הפיכתה של תעשיית התיירות לרגשית יותר? כך, למעשה, עוסק הספר בשני נושאים שזכו עד כה להתעלמות בשני תחומי מחקר תוססים: רגשות בהיסטוריה של התיירות וצרכנות בהיסטוריה של הרגשות.

בעוד שמחקרים קודמים – הן סוציולוגיים והן היסטוריים  – נטו להתייחס לעובדה שאתרי נופש (holiday resort) מוכרים סחורות מופשטות כגון חופש, הנאה, אושר ורוגע כמובנת מאליה, הספר מבקש לבחון כיצד התפתחה מלכתחילה התשוקה ל"חופשה מהנה", איך התגבשה הלגיטימציה החברתית, המוסרית והפוליטית ל"זכות" לרוגע ומנוחה, ואיך מצליחים גופים מסחריים לעצב מוצר שנחווה כשינוי רגשי אותנטי עבור צרכניות וצרכנים שונים. כדי לענות על שאלות אלה, הספר בוחן את עליית תרבות הנופש הפופולריות בבריטניה של סוף המאה התשע עשרה, הנחשבת למקום הולדתו של אתר הנופש ושל תיירות ההמונים. על בסיס מגוון רחב של טקסטים, לרבות ספרות רפואית, דיונים פרלמנטריים, פרסומות, מדריכי טיולים, סיפורים פופולריים ותיאורים אישיים, הספר חושף את התפקיד שממלאות רגשות בהיסטוריה של תיירות הנופש.

המחקר שואב רבות מהעבודה של הסוציולוגית אווה אילוז, אשר גם הנחתה את בנגר אללוף בעבודת המאסטר שלה על המסחור של חווית הרגיעה באתרי נופש של קלאב מד.[1] באמצעות ניתוח שינויים אידיאולוגיים שהתרחשו בבריטניה הויקטוריאנית והאדוארדיאנית ביחס לבריאות, עבודה, פנאי, רגשות, מעמד ומגדר, הספר מספק דוגמה היסטורית קונקרטית לאופן שבו הקפיטליזם מאפשר קיום הדדי של צרכנות ורגשות. למעשה, זהו הספר הראשון הבוחן את הפופולריזציה של פעילות פנאי מסחרית מנקודת המבט של ההיסטוריה של הרגשות והוא מספק תשתית תיאורטית מקורית המעודדת התייחסות רצינית להיסטוריה של הרשות וחשיבה מחדש על תפיסות של רציונליות, אותנטיות, וסוכנות בחקר חווית העבודה והצרכנות.

***

רוב חוקרי ההיסטוריה של התיירות מצביעים על כך שבין 1870 לבין מלחמת העולם הראשונה השתנתה המטרה המרכזית של חופשות (באתרי ספא, בחוף הים או בהרים) מהדגש המקורי על ריפוי פיזי לחיפוש אחר שעשוע ואושר. המעבר הזה פורש בדרך כלל כטרנזיציה מבריאות (health) להנאה (pleasure) ותואר כתהליך של דה-פתולוגיזציה. ספרה של בנגר אללוף מאתגר את הנרטיב הנפוץ הזה באמצעות הצבת אידיאולוגיות ופרקטיקות של רגשות במוקד. ההתייחסות לרגש כאל קטגורית המחקר המרכזית מאפשרת לה להסביר את השינויים בתרבות הנופש הויקטוריאנית כפועל יוצא של שינויים מקבילים בהמשגה של רגשות ושל הסובייקט הרגשי. במקום להתייחס לבריאות ולהנאה כניגודים היא טוענת שבפועל התפיסה של מעיינות וחופים כאתרים טיפוליים לא נעלמה, אלא שהפתולוגיה אותה הם התבקשו לרפא השתנתה: מרגע שצמחה פתולוגיה חדשה, שנכרכה בהיבטים הרגשיים של חווית המודרניות, בדגש על העבודה וחיי העיר, אנשים החלו לייחס לחוויות רגשיות חיוביות פוטנציאל תרפויטי. המיסגור המדעי והניטרלי לכאורה של רגשות העניק לגיטימציה לפרקטיקות של עליזות ובטלה עבור כל המעמדות החברתיים.

הספר מציע ביקורת על השיח הטיפולי המודרני ועל הפתולוגיזציה של חיי הרגש באמצעות ניתוח היחסים בין מערכות ידע, מוסדות ואינדיבידואלים. הניתוח ההיסטורי בספר מראה שהתפתחות תרבות נופש פופולארית הייתה מותנית בצמיחה של ביקוש רגשי עם לגיטימציה חברתית וביכולת לייצר חוויה רגשית באתר נופש מסחרי. על כן, בנגר אללוף בוחנת את ההיבטים הרגשיים של חופשות החל מהעברת חוק החופשות ב-1871 (Bank Holidays Act) ועד למלחמת העולם הראשונה תוך התמקדות בארבעה תחומים, שמהם נגזר גם מבנה הספר:

פרק המבוא מציג את מטרת המחקר ומסביר את החשיבות שבהתמקדות בהיבטים הרגשיים של חופשות להבנת ההיסטוריה של תיירות הנופש ושל התפתחות צרכנות הפנאי בכלל. בנגר אללוף מציגה את המודל של כלכלת רגשות: התהליך שבמהלכו רגשות מיוצרים הן תרבותית (כמושג) והן כלכלית (כסחורה). הפרק הראשון מתמקד בשינויים בהשקפות בתוך הקהילה הרפואית אודות רגשות, עבודה ופנאי, בהמשגת "העובד" כסוביקט רגשי ללא קשר למגדר ולמקצוע ובתיאורציה של "שינוי" כאמצעי לניהול רגשות. רעיונות אלו עמדו בבסיס המחשבה שחופשה היא אמצעי יעיל להתמודדות עם ההשפעות השליליות של העבודה. הפרק השני פונה אל הדיון הפוליטי והמוסרי סביב הסדרת שעות עבודה ולגליזציה של חופשות לכל אדם. באמצעות ניתוח של דיונים פרלמנטריים, מסמכים של איגודי עובדים ופרסומים בעיתונות בנגר אללוף מראה כיצד שינויים בתפיסות של בריאות, מעמד, מגדר ורגשות אפשרו חקיקה שוויונית יותר.

הפרק השלישי בוחן את תהליך המסחור של אתר הנופש ושינויים במטרות של התעשיית המתהווה. בנגר אללוף מנתחת מסמכים פנימיים של אתרי הנופש, פרסומות, מדריכי נסיעות ועוד וחושפת את הדרכים שבהן רציונליזציה טיפולית סייעה בניהול המפגש הטעון בין מעמדות חברתיים-כלכליים באתרי הנופש. הפרק הרביעי מראה שעד סוף המאה ה-19 אתרי נופש בבריטניה הצהירו במפורש על ההשפעות הרגשיות של חופשות ועברו לפרסם אושר והנאה כמוצרים העיקריים שלהם. הפרק מנתח את המסחור של חוויות רגשיות ואת ההשפעה של מסחור זה על תפיסות של מעמד ומגדר. בנגר אללוף מתמקדת באתגרים שעמדו בפני התעשייה הרגשית ומפרטת כיצד התאימה את עצמה תעשיית הנופש לרעיונות שונים ומשתנים אודות המשמעות המוסרית והרגשית של זמן, מרחב, מראות וצלילים. הפרק החמישי מתמקד בצרכן כסובייקט רגשי ובדרכים בהן, מחד גיסא, עוצבו הציפיות והחוויות של נופשות ונופשים על ידי תרבות הנופש הוויקטוריאנית, ומאידך גיסא, פעלו הנופשים והנופשות כסוכנים בהבניית משמעות החופשה. לאור שירים וסיפורים פופולריים, כתיבה אישית וספרות עזרה-עצמית, בנגר אללוף מנתחת את היחסים המורכבים שבין ידע-אודות-רגש, צרכנות וסובייקטיביות, ובאמצעות דיון בפרפורמטיביות של נופש היא חושפת כיצד נופשים "למדו איך להרגיש".

פרק המסקנות עוסק בדרכים בהן ההיסטוריה של הרגשות יכולה לספק הבנה טובה יותר של צרכנות פנאי בכלל ותיירות נופש בפרט. הספר טוען כי המדיקליזציה של רגשות הייתה הכרחית בתהליך הפופולריזציה של חופשות ובשינוי מטרתן מריפוי פיזי לניהול רגשי. ברם, המודל התיאורטי של כלכלת רגשות (emotional economy) מראה שהרפואה לא הייתה מרחב ייצור-הידע היחיד בתהליך ההיסטורי המדובר ומשקף כיצד השפיעו גופי ידע שונים על המשגת "הרגשי" וחוויתו הצרכנית כאחד. הדיון בכלכלת הרגשות ממחיש את הקווים המטושטשים שבין המסחרי והפוליטי, הרפואי והמוסרי, כמו גם את התפקידים החופפים של תעשיינים, פרסומאים ורופאים. באמצעות סקירה מקיפה ודיון בשימושים המגוונים שנעשו בספרות במודלים של כלכלת רגשות (emotional economy) וכלכלת מוסר (moral economy) בנגר אללוף דנה בפוטנציאל ובמגבלות של מודלים אלה להבנת היחסים הסבוכים שבין רגשות, מוסר וכלכלה.

[1] Yaara Benger Alaluf, “‘It is all included – without the stress’: Exploring the production of relaxation in Club Med seaside resorts,” in Emotions as Commodities: Capitalism, Consumption and Authenticity, edited by Eva Illouz, 33-55 (London: Routledge, 2018).