חופרת תרבות

לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״מעורבות אתנוגרפית במים פוליטיים סוערים: אתגרים והבטחות״ שיתקיים ביום שני, ה28.6, בין השעות 17:30-19:15.

תקציר המושב: מעורבות אתנוגרפית במים פוליטיים סוערים: אתגרים והבטחות:
הפנל יעסוק באתגרים ובתרומה של מעורבות אנתרופולוגית במאבקי שטח למען צדק חברתי. מזה עשורים שאנתרופולוגיות מלוות מאבקים לשינוי חברתי, תרבותי, ופוליטי בכל מיני תחומים, כגון זכויות של מהגרים ופליטים, זכויות של עמים ילידיים, נגישות לשירותי בריאות וחינוך, ועוד. כתיבתן חושפת את המנגנונים העמוקים שמאפשרים ומונעים שינוי, ולוכדת את ההשפעות המוחשיות של דיכוי ואלימות מבנית מצד אחד, ושל אנרגיות התקווה והנחישות של נשים וגברים, מצד שני. לעתים קרובות אותן אנתרופולוגיות/ים גם נעשות מעורבות במאבקים של קבוצות "אחרות", כולל כאלה שהקבוצה אליה שייכת האנתרופולוגית היא זו שמדכאת אותן. כתוצאה מכך הן סופגות ביקורת מבפנים ומבחוץ. בעיני רבים בקבוצה אתה הן עובדות הן בבחינת חשודות נצחיות, ואילו באקדמיה ובסביבות הגמוניות אחרות הן נתפסות כפוליטיות מדי, לא מספיק מדעיות, ואפילו בוגדות. הפנל יציג מגוון של מחקרים ובאמצעותם יציע דיון מורכב בשאלות האתיות, בדילמות, ובהבטחות הגלומות באנתרופולוגיה מעורבת.
הרצאות:  
"דילמות של תיעוד: מחשבות ראשוניות על ומפרויקט תיעוד הפנדמיה."
ד"ר שרה ווילן, המח' לאנתרופולוגיה אונ' קונטיקט וד"ר קת'רין מייסון, המח' לאנתרופולוגיה, בראון יוניברסיטי.
"עבודה עם אנשים שקרובים אלי אתנית ורחוקים ממני אידיאולוגית "
פרופ' עמליה סער, החוג לאנתרופולוגיה אוניברסיטת חיפה
"סיוע הומניטרי, ביטחון, ואתיקה: עלייתה של משילות הומניטרית חדשה בבית"
ד"ר חדוה אייל, החוג לאנתרופולוגיה אוניברסיטת חיפה
 מִתדּיין: ד"ר נדים כרכבי החוג לאנתרופולוגיה אוניברסיטת חיפה

למרות הקשר בין אקטיביזם למחקר אתנוגרפי, לעיתים נדרשת עבודת גבולות שמפרידה בין השניים- ראיון עם עמליה סער
מראיינת: גל כהן

מדוע בחרת להנחות את המושב "מעורבות אתנוגרפית במים פוליטיים סוערים: אתגרים והבטחות"?

בחרתי להנחות את המושב הזה בגלל שלאורך הקריירה שלי אני שוחה באותם "מים סוערים".

אני ישראלית, יהודייה, כשאת רוב העבודה שלי עשיתי עם החברה הפלסטינית. אני מתמודדת עם סוג של "פיצול" כי אני לא פלסטינית. אפילו אם אני פרו-פלסטינית, בזמן מלחמה זה לא מבטל את זה שאני ישראלית. כך, שבעבודתי אני עוסקת בסוגיות טעונות שקשורות במורכבות הזו, כמו: הלגיטימיות שלי כחוקרת, הייצוג, הפוליטיקה של המפגש ועוד.

לאחרונה השותפות שלי (ד"ר שרי אהרוני וד"ר עליזה לוין) ואני סיימנו לעבוד על מחקר שעוסק בביטחון מפרספקטיבה פמיניסטית (ניתן למצוא דוגמאות של פרסומים מהפרויקט הזה כאן, כאן, כאן, וכאן). זה נושא שאנחנו מתעסקות בו כבר מעל עשור. במחקר הלכנו לשתי אוכלוסיות קצה. האחת מעוטף עזה (אוכלוסייה יהודית) והשנייה מהמשולש (אוכלוסייה פלסטינית). עשינו שתי אתנוגרפיות נפרדות שמביאות הוויות שונות לחלוטין. בין היתר התעסקנו באופן מפורש בסוגיות אתיות ובמיוחד באתיקה של הסכסוך. שהרי עזה נמצאת תחת מצור קשה בתנאים הומניטריים מזוויעים כאשר עם כל מלחמה התוצאות שם הרסניות פי כמה מאשר פה. ביקשנו לשאול איך אפשר לייצר עמדה אתית מוסרית כשאת צד בסכסוך?

בנוסף, העבודה בעוטף הייתה עבורי חוויה מאוד מורכבת. שכן מצד אחד, במובנים מסוימים הזדהיתי איתם מאוד– עם הפחד שהם חווים, תחושות חוסר הביטחון, סיפורי הטראומה וחוויות קשות שהם חוו – מצד שני, הפוליטיקה של רוב אוכלוסיית העוטף היא פוליטיקה ימנית ואני שמאלנית. זה הביא אותי להתמודד עם שאלות: איך אני כאנתרופולוגית מבינה את השיח האתי שלהם? איך אני כאנתרופולוגית-פמיניסטית-ושמאלנית עושה מחקר על השיח האתי שלהם ממקום נכון מבחינה מחקרית? השאלות האלו מייצגות סוגיות טעונות שהעסיקו אותי לאורך הדרך, ועל זה גם אדבר בכנס.

איזה ביטוי יש למוסר ואתיקה בעבודת המחקר האנתרופולוגית?

מוסר ואתיקה הן תופעות יומיומיות של ממש בחייה של החוקרת. הן חלק בלתי נפרד מהעשייה האנתרופולוגית. את כמעט לא יכולה לברוח מהם גם אם את רוצה. במקרים רבים את עומדת מול דילמות אתיות שלפעמים אין להן איזה עמדה אתית חד-משמעית. למשל, בסדנה האתנוגרפית של החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה שהתקיימה בחודש שעבר, העברתי סדנת אמן בנושא של דילמות אתיות בשדה. במהלכה הצגתי את הסקיצה על אתיקה של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית. באותה סקיצה מציגים מספר עקרונות אתיים מנחים. בנוסף, א.נשים מוזמנים להציף שם דילמות אתיות ואת העמדות האתיות שנקטו בהקשרן. הדיון הזה פתוח לתגובות ואפשר לראות את הוויכוחים והדיאלוגים שמתקיימים סביב כל אחד מהשיתופים הללו. מבחינתי יש לזה ערך רב מאוד, שכן לפעמים אנחנו עושות טעויות, לפעמים אנחנו מסתכלות אחורה ומצטערות על עמדה מסוימת שנקטנו בה ולפעמים אנחנו בוחרות במכוון עמדה אתית לא צפויה.

לכן התפיסה שלנו בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, היא לעסוק בהתמודדות עם אתיקה באופן שוטף. העיסוק באתיקה נמצא בקורסים שלנו, בהרצאות של הפורום האנתרופולוגי, בסדנאות ובכנסים. אנחנו מבקשות לשתף את הדילמות האתיות שלנו שכן חשוב להבין שאין פתרונות מדף בדברים הללו.

תוכלי לספר על נקודת המפגש שבין מחקר אתנוגרפי לאקטיביזם חברתי?

בנוסף להיותי אינטלקטואלית אני גם אקטיביסטית פעילה. עשיתי במהלך השנים כמה וכמה מחקרים שבתחילת הדרך היו מחקרי פעולה משתתפים, ומאוחר יותר התפתחו לכדי מחקרים אתנוגרפיים. כך למשל קרה עם המחקר שפתחתי אתו את השיחה. תהליך העבודה עליו החל למעשה עוד בשנת 2004 לאחר האינתיפאדה השנייה. שרי אהרוני גילתה את הצהרת מועצת הביטחון של האום 1325. זאת הצהרה שקוראת למדינות החברות לעשות Gender mainstreaming of conflict resolution processes. זאת אומרת, שאם מדינה נתונה בסכסוך עליה לפעול בכדי להבין מה ההשלכות המגדריות של אותו הסכסוך וליישם את התובנות שעולות בתהליך ניהול או פתרון הסכסוך. ישראל חתומה על הצהרה זאת, אך לא מבצעת בפועל את ההנחיות שלה. באותה העת, ארגון "אישה לאישה – המרכז הפמיניסטי של חיפה" בו שרי אהרוני ואני חברות, רצו להציף את הסוגייה הזאת וביקשו לערוך מחקר שבוחן איך הסכסוך פוגע באופן דיפרנציאלי בנשים. מתוך אותה קריאה של הארגון, ד"ר שרי אהרוני, ד"ר דליה זק"ש ואני עשינו סקר על נשים מקבוצות שונות באוכלוסייה. אחד הדברים שמצאנו היה שככל שלאישה יש יותר פגיעויות – למשל, היא זקנה ונכה – אז ההשפעה של הסכסוך עליה מוחרפת. תוצאות הסקר הוצגו באו"ם בשנת 2005, בכנס הצללים שערכו ארגוני חברה אזרחית בתום "עשור הנשים" של האו"ם, ובמקביל פרסמנו אותם גם כמאמר אקדמי. לימים, בשנת 2014 לאחר המלחמה בעזה הבנתי שאני רוצה לחזור לנושא הזה ולעשות עליו מחקר אתנוגרפי. ככה שמתוך האקטיביזם של השטח צמח המחקר האתנוגרפי.

אבל בעיני יש פה גם איזשהו מתח. למרות התנועה החיובית שקושרת בין האקטיביזם למחקר האתנוגרפי, לעיתים נדרשת עבודת גבולות שמפרידה בין השניים. כלומר, כאקטיביסטית יש לי הרבה דעות פוליטיות, ובדעות פוליטיות יש במובן מסוים משהו שטוח מכיוון שהן ממוקדות מטרה. כאנתרופולוגית אני מתעניינת בפרדוקסים ובתהליכי עומק ושואלת: איך אנשים נותנים משמעות לחיים שלהם? למשל, התאהבתי בהמון אנשים בעוטף למרות שהדעות הפוליטיות שלנו שונות מאוד. במחקר האתנוגרפי את יושבת עם אדם ומבינה את ההיגיון והתשוקה שלו. במילים אחרות, כאנתרופולוגית יוצא שאם אני מכפיפה את המחקר שלי לאקטיביזם אז הוא נפגע (כי הוא מגשים מטרה פוליטית מעין ידועה מראש). כאקטיביסטית אני רוצה לתרום לחברה ובעזרת המחקר לעשות פעולה ואקטיביזם, אבל כאנתרופולוגית אני לא רוצה לדעת מראש את התוצאה כי אני רוצה לאפשר לעצמי לראות את הפרדוקסים שבשדה. זה כשלעצמו פרדוקס עמוק.

איזה עצה היית נותנת לחוקרות צעירות שמחקריהן פועלים בשדות של "מים סוערים"?

בעיקר להיות כל הזמן בדיאלוג על הסוגיות האתיות. לקיים שיח בינן לבין עצמן ושיח קולגיאלי. בנוסף, לעשות את עבודת הגבולות הזאת שבין מחקר אנתרופולוגי לבין מחקר אקטיביסטי.

לסיום, תוכלי לשתף בתוכן עכשווי שיש לו השפעה במאבקי שטח למען צדק חברתי שמעורר בך השראה?

בימים אלו אני מאזינה לפודקאסט מעורר השראה בצורה בלתי רגילה, שנקרא "Mothers of Invention" (להאזנה לפודקאסט לחצו כאן). הפודקאסט עוסק בנושאים של צדק סביבתי מנקודת מבט פמיניסטית. בכל פרק מתארחות בו נשים שונות, בעיקר נשים שמגיעות מאזורים עם תנאים קשים – כמו למשל של זיהום קרקע ומים – שמייצרות פרויקטים להתמודדות ומעורבות עם תנאים אלו, ושהן פעילות חברתית.

עמליה סער, פרופסור חברה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, היא אנתרופולוגית ופעילת שלום פמיניסטית. תחומי העניין שלה כוללים את האזרחים הפלסטינים בישראל, מגדר ואזרחות, ביטחון במבט מלמטה, תיאוריה פמיניסטית, ויחסי דורות בפמיניזם הישראלי. ספרה הראשון Economic Citizenship: Neoliberal Paradoxes of Empowerment עוסק באזרחות כלכלית בישראל, והחודש (יוני 2021) התפרסם ספרה השני, בשיתוף עם הואזן יונס גיוון: נשים פלסטיניות בישראל במקצועות יוקרתיים.

גל כהן, תלמידת מוסמך בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה בתכנית ההתמחות באנתרופולוגיה רפואית ופסיכולוגית. כותבת תיזה (בהנחייתה של ד״ר ציפי עברי) על חוויות הבדיקה הגניקולוגית השגרתית של נשים בישראל, תוך תשומת לב לבדיקות אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם.

לרשימת הפרסומים המלאה שלה לחצו כאן