אנתרוטיוב

הרצאתה של פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, אשר ניתנה במסגרת הסדנה הדו שנתית של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה למחקר אתנוגרפי, שהקודשה השנה לאתנוגרפיה כיחסי כוח. מנחה: ד״ר יעל עשור

בתאריכים 23-24 למאי, 2021 התקיימה הסדנא האתנוגרפית הדו שנתית לתלמידי מחקר של החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. הסדנא משמשת מרחב אינטימי ותומך לפיתוח מיומנויות בעבודת שדה. עבודת השדה טומנת בחובה אתגרים ודילמות רבות, וגם דורשת היכרות עם פרקטיקות מסוימות, כמו איך לכתוב יומן שדה. בסדנא, קיימנו שולחנות עגולים שבהם השתתפו חוקרות בכירות לצד צעירות, שמענו שתי הרצאות מליאה בנושא המרכזי של הסדנא- אתנוגרפיה כיחסי כוח- וגם ערכנו כיתות אמן, מפגשי דיון אינטימיים עם חוקרות מובילות. למדנו, בין היתר, גישות שונות לכתיבת יומן שדה, על אתנוגרפיה שמעבר למילים, כיצד לעבוד עם אוכלוסיות פגיעות פוליטית. וגם איך עושים אתנוגרפיה אונליין. למרות שאתנוגרפיה נמצאת בלב לבה של העשייה האנתרופולוגית (ומעבר לה) מעטות ההזדמנויות שניתנות  לנו להתכנס ולהקדיש זמן לדבר על איך בעצם עושות את זה, ולדון בכל השאלות הקשות והמביכות, לפרקים, שכרוכות בכך. בסופו של דבר, הסדנא האתנוגרפית ביקשה לייצר מרחב שכזה.

אחת ההרצאות המרכזיות בסדנא, הייתה הרצאתה של פרופ׳ פנינה מוצפי-האלר, בה היא בחנה את הפרקטיקה האתנוגרפית מתוך נקודת מבט פמיניסטית מזרחית. תוך שהיא מביאה דוגמאות ממחקריה שלה, מוצפי-האלר פרקה את הנחות הבסיסיות שעליהן מושתת מחקר אתנוגרפי ומראה כיצד הן מבוססות במידה רבה על גישה פטרונית כלפי הנחקרות. לבסוף, מוצפי-האלר שיתפה בכמה מודלים אלטרנטיביים שהיא מזהה לעשייה האתנוגרפית הקלאסית, תוך שהיא עומדת על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

בדיון הער שהתעורר לאחר ההרצאה עלה עושר של שיתופים, הארות ומודלים חילופיים אשר הפכו את השיחה למרתקת במיוחד.

להקלטת ההרצאה:

עוד על מוצפי האלר