אנתרוטיוב

הקלטת השולחן העגול שהתקיים במהלך כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ובארגון בחברת האדם, אשר התקיים ביום ב6.5.21, בהשתתפות: נטע כהנא, תמר אלאור, סנדרה קלב, תמר הרמן ולירון שני.

במרכז השולחן העגול עמדה שאלת הפרסום האקדמאי בעברית. פרסום מאמרים וספרים אקדמאים בעברית הוא נושא בעייתי באנתרופולוגיה (והסוציולוגיה) הישראלית. מצד אחד זאת אחת הדרכים ל׳החזיר לציבור׳ הישראלי את המחקרים שאנו עורכים ולהפוך אותם לנגישים יחסית לקהל הרחב ולסטודנטים. אך מצד שני, התרבות האקדמאית בארץ לא מתגמלת על פרסום בעברית ויש הרואים בכך בזבוז זמן ופגיעה בקידום הקריירה האקדמאית. המשתתפות בשולחן עגול זה שוחחו על מתח וקונפליקט אלו, לצד שאלות נוספות כגון מה הן הבמות הקיימות לפרסום בעברית, על ההבדל בין פרסום בעברית לשפות אחרות, על ה׳שוק׳ לספרי ומאמרי עיון בישראל ועל האם בכלל זה חשוב לפרסם בעברית.

באופן כללי, הדוברות הסכימו שיש חשיבות גדולה לפרסום בעברית ולפנות לקהל בארץ, ושצריך לשנות את הגישה של האקדמיה בארץ לנושא. יתרה מכך, הדוברות וחלק מהמגניבים, טענו שזה בידיים שלנו, בעיקר של הסגל הבכיר, להוביל את השינוי הזה.

את המושב פתח לירון שני, חבר סגל במחלקה לאנתרופולוגיה ולסוציולוגיה בעברית והעורך הראשי של בחברת האדם, שהציג את הסוגיה ואת המשתתפות.

מיד אחריו הציגה נטע כהנא, תלמידת דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וראשת קהילת החוקרים הצעירים באגודה הסוציולוגית,  את סקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה מקומיות, שהיא הייתה אחת העורכות שלו (יחד עם בן בורנשטיין, רמי קפלן וניר רותם).

במושב נטע הציגה את תוצאות הסקר שרלוונטיות לנושא המושב והראתה כיצד רוב משיבי הסקר טענו שיש חשיבות לפרסם בעברית, שיש להתחשב בפרסומים האלו ושיש לקדם חקירה של נושאים מקומיים.

בהמשך היא הציגה גם את ההבדלים בין סוציולוגים ואנתרופולוגים בסוגיות האלו, והבדלים גם בשלב בקריירה

קישור לסקר המלא

תמר אלאור, פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, אשר פרסמה את כל ספריה קודם בעברית (ושכולם הפכו לרבי מכר), הקבילה זאת להצלחת הסדרות והסרטים הישראלים בעולם כיום וטענה שהאם המחקר טוב, זה לא משנה באיזה שפה הוא נכתב. היא גם טענה שהיכולת לייצר דבר מקומי מתאפשרת כאשר החוקר.ת מתאפשרים ליצור בשפה שלהם, ולא צריכים לתרגם את עצמם.

אלכסנדרה קלב – פרופ׳ לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב והעורכת של כתב העת סוציולוגיה ישראלית, אחת מהבמות המרכזיות בשפה העברית, אמרה בין השאר שבהקשר לילידות אקדמית, האקדמיה העברית הופכת לאנגלית יותר ויותר, כך שלא רק שהמאמרים והספרים נכתבים באנגלית, אלא גם שמענקי המחקר צריכים להיות מוגשים באנגלית ודרישת המל"ג לקורסים באנגלית לתואר הבוגר. האימוץ של השפה האנגלית, כמו החשיבות של ציטוט מאמרים ממדינות דוברות אנגלית שמהוות מודל לחיקוי, באה מתוך ההנחה כי אנו לא יודעים לעשות מדע טוב ולכן יש "צורך" בחיקוי, תפיסה שלדעתה צריך לשנות.

אחרונה דיברה תמר הרמן, פרופ׳ באוניברסיטה הפתוחה, העורכת האקדמית של ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, שעבר עורכת כתב העת מגמות וכיום עורכת שותפה של כתב עת חדש בעברית, בשם ״קריאות ישראליות״. תמר הדגישה, בין השאר, גם היא את חשיבות הפרסום בעברית, אך הציבה גם את הקושי של לפרסם בעברית בעקבות שיפוט העמיתים בקהילה קטנה כל כך. לטענתה צריכים ליצור עוד מנגנונים שיאפשרו שמירה על איכות אקדמאית גבוהה (שלטענתה מתקיימת בהרבה פרסומים בעברית) אל מול הקושי המבני. היא גם טענה שהשינוי התרבותי של האקדמיה הישראלית נתון בידנו (בעיקר של הסגל הותיק) וצריך לפעול לשנות את זה.

לדברי המגיבות הגיבו וחיזקו רבים מהצופים, ולסיום אף התחייבה נשיאת האגודה, פרופ׳ פנינה מוצפי האלר, שהאגודה תפעל להוביל את השינוי הארגוני והתרבותי שיקדם פרסומים בעברית.

לדיון המלא ראו כאן: