ברכות

ברכות חמות לבת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה אשר עסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. בת-שבע כתבה לחברת האדם על דוקטורט המאמרים שלה וכיצד היא הגיעה אליו:

נולדתי וגדלתי בהולנד, בעיר אמסטרדם. בילדותי וגם בין התואר הראשון והשני יצא לי להתגורר בשכונות מגוונות מאוד בעיר. ההשראה לעבודה זו באה מסיפור חיי כילדה יהודיה וישראלית בהולנד ומגוון תחושות שהיו לי כשייכת למיעוט דתי במדינה, ושאלות של זהות ושייכות, ומהחברות והשכנות המוסלמיות שלי, איתן גדלתי בבית הספר היסודי, אליהן הצטרפתי כבוגרת לאירועים כגון טקסי חינה וחתונות.

בעבודת הדוקטורט בחנתי את הדרכים שבהן נשים מוסלמיות הולנדיות ממוצא אתני ומרקע דתי שונים מגלות או מאמצות דת חדשה. כיצד הן מאמצות דפוסי התנהגות חדשים המשליכים על נושאים כמו שייכות, זהות, אדיקות (דתית)  ומגדר, וכיצד הן מביעות ביקורת כלפי התרבות ההולנדית ואורח החיים הנהוג, דוחות או משנות אותם.

עוד בחנתי את הדיכוטומיה שבין הולנדיות למוסלמיות – מהם קשרי הגומלין שבין שני הייחוסים (הולנדיות ומוסלמיות), שלכאורה נראים הפוכים, וכיצד הם בכל זאת נפגשים בחייהן של הנשים. כמו כן עמדתי על  החפיפה בין הזהות המוסלמית לזהות ההולנדית ותיארתי מה מוסלמי בזהות ההולנדית, ומה הולנדי בזהות המוסלמית.

כדי להבין היטב את המניעים והחוויות של נשים מוסלמיות בהולנד (הן נשים שנולדו מוסלמיות אך גילו את האסלאם בשלב מאוחר בחייהן, הן נשים שלא נולדו מוסלמיות והתאסלמו בשלב מסוים בחייהן) ולבחון כיצד הן מתמודדות עם מתח אפשרי בין רכיבים שונים בזהותן – המגדר, האתניות, הלאום והדת – נעזרתי במחקר אתנוגרפי מרובה אתרים המורכב מראיונות, תצפיות (בשיעורי קוראן, בהרצאות, בסדנאות ובמפגשים חד־פעמיים), ניתוח טקסטים וניתוח של ארטפיקטים ומוצרי תרבות כגון ביגוד, ציורים ותמונות באמצעות ביקורים במוזאונים ובחנויות בגדים. המחקר נערך בשנים 2009–2019,  והנתונים נאספו ונותחו בשיטות איכותניות שונות.

עבודת הדוקטורט מורכבת מחמישה מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת אקדמיים.

במוקד המאמר הראשון כאן, שכותרתו 'ההולנדים בתוך המוסלמה והמוסלימה בתוך ההולנדים ‒ עיבוד החוויה הדתית של נשים מוסלמיות בהולנד' (‘The Dutch inside the Moslima, and the Moslima inside the Dutch ‒ Processing the Religious Experience of Muslim women in the Netherlands’) הנרטיבים של נשים הולנדיות שהתאסלמו וכן של נשים מוסלמיות שגילו את אמונתן ('מוסלמים מתרגלים חדשים'). הנרטיבים נבחנו לאור שאלות של זהות (הולנדית ומוסלמית כאחת), תרבות לעומת דת, אֲחָיוּת (Sisterhood), סוכנות (Agency) ועוד. מניתוח הנרטיבים עולה כי הממצאים העיקריים נוגעים לעולם התוכן של זהות וסוכנות. רוב המשתתפות טענות כי הבחירה לחיות אורח חיים מוסלמי הייתה בחירה פעילה, המעידה אפוא על הסוכנות שלהן, ההופכת לרכיב חשוב של זהות ושייכות. נשים אלה 'מאתגרות את גבולותיה' של הזהות ההולנדית הארכיטיפית, ובו בזמן מותחות את משמעות האסלאם כדי לעצב את זהותן המושפעת מסוגיות הנוגעות לדת, חינוך, חיפוש עצמי, הגירה ושייכות.

המאמר השני כאן 'אופנה ואמונה: לבוש וזהות אסלאמית בהולנד' (‘Fashion and Faith: Islamic Dress and Identity in the Netherlands’) והמאמר השלישי כאן'הבורקה – השמלה האסלאמית, חופש ובחירה בהולנד לאור חוק איסור לבישת הבורקה ב־2019' (‘The Burka Ban ‒ Islamic dress, Freedom and Choice in the Netherlands in light of the 2019 Burka Ban Law’) התמקדו באותה אוכלוסייה, אך בחנו עוד נתונים משדה המחקר. למשל, נבחנה בניית הזהות האסלאמית והזהות ההולנדית בקרב המשתתפות באמצעות בחירת הלבוש (האסלאמי). במאמר העוסק בחוק איסור הבורקה, שנכנס לתוקף ב־1 באוגוסט 2019 לאחר שנדון בהרחבה מספר חודשים, התמקדתי באירוע חשוב זה בחייהן של רבות מהמשתתפות במחקר. הממצאים העיקריים של המאמר השני נוגעים למושגים של זהות וסוכנות: הלבוש האסלאמי מאפשר לנשים לרכוש זהות שאינה הולנדית לחלוטין, אך עדיין לא זרה (מרוקאית, טורקית או אחרת). אם כן, זהותן אינה הולנדית־מרוקאית או מרוקאית־הולנדית, היא טומנת בחובה את שני ההיבטים. כמה מהכלים המשמשים לרכישת הזהות ההולנדית ההיברידית, הם בלוגים וולגוים (vlog) על בגדים וצעיפים וכן תגי הקבצה (האשטגים) בשלוש שפות: הולנדית –#bekeerd  השפה מעידה על מוצאה של הכותבת ומלמדת כי מדובר במשתמשת הולנדית ומוסלמית – מוסלמית חדשה ליתר דיוק; ערבית – #hijab פונה לכל השפות ומדגיש שייכות לאומה המוסלמית הגלובלית; ואנגלית – #modestclothing משיק לתוכן בין־לאומי ואף בין־דתי שכן הוא יכול לגעת גם ביהדות ובנצרות.

המאמר השני, העוסק כאמור בלבוש וזהות ומתמקד באיסור הבורקה, מלמד על הקשר ההדוק בין שלושה מושגים: חופש, בחירה וזהות. עבור רבים מהמשתתפים במחקר זה רעלה משמעה חופש הבחירה, גם אם הם אינם עוטים אותה תמיד. בעבור אחרים החוק, האוסר על נשים ללבוש ניקאב במרחב הציבורי, הוא מהות הדיכוי ולא הצעיף עצמו.

המאמר הרביעי, כאן שכותרתו 'להיות "מוסלמית לבנה" בהולנד: אתניות, חברות ויחסים – סיפור ההמרה ההולנדי' (‘Being a “White Muslima” in the Netherlands: Ethnicity, Friendships and Relationships – The Dutch Conversion Narrative’) עוסק אך ורק בנרטיבים של מוסלמיות חדשות, בנשים שהמירו את דתן לאסלאם. במאמר זה בחנתי את האופן שבו באה לידי ביטוי האתניות של אותן הנשים, כלומר היותן מוסלמיות לבנות ולא 'מוסלמיות חדשות' או 'מתאסלמות', וכיצד עיצבה האתניות את נרטיב ההתאסלמות שלהן. גם במאמר זה הממצא העיקרי נעוץ במושגי זהות, שייכות וסוכנות. האסלאם מאפשר לנשים שהמירו את דתן לאסלאם ואימצו את הדת של קבוצת המיעוט, לרכוש זהות שאינה הולנדית לחלוטין, אך גם אינה זרה לגמרי. האסלאם בחייהן מאפשר להן להיות הולנדיות ומוסלמיות – אישה מוסלמית לבנה, אישה מוסלמית הולנדית, מוסלמית אמיתית, מישהי שמצאה שלום, שמרגישה סוף סוף בבית, כפי שאמרו לעיתים קרובות המשתתפות במחקר זה. המשיכה אל האסלאם הטהור מאפשרת לנשים אלה לגבש ביקורת מגדרית, כולל ביקורת על מוסלמים מלידה ועל נוהגם במסגרת הדת וביקורת על החברה ההולנדית מתוך גילוי ההיבטים שבהם החברה ההולנדית אינה סובלנית כפי שהיא נראית. הממצאים מלמדים שזהות המתאסלמת היא זהות היברידית, המורכבת מזהות הולנדית ומרכיבים אחרים, מוסלמיים.

המאמר החמישי   כאן The Hybrid Researcher: Entering the Field. Ethnography and Research among Dutch Muslim Women from ,2009 to 2019 הינו מאמר מתודולוגי העוסק בכניסה לשדה לאורך זמן בבציר ה  Insider-Outsider   כאשר שדה המחקר הוא מקום מוכר וזר בעת ובעונה אחת.  

באמצעות סיפוריהן של נשים מוסלמיות בהולנד תיארתי את הקושי ליישב בין שתי הזהויות, שלכאורה אינן עולות בקנה אחד – הזהות המוסלמית והזהות ההולנדית. אחד מהממצאים העיקריים של עבודה זו היא שנשים מוסלמיות הולנדיות צעירות, עצמאיות, משכילות ועובדות, מבטאות את סוכנותן בהקשר של היותן הולנדיות ומוסלמיות בעת ובעונה אחת הודות ליכולתן לבחור לממש את הזהויות הללו יחד ובנפרד. הן דוחפות את גבולות הזהות ההולנדית הארכיטיפית, ובו זמנית מותחות את משמעות האסלאם כדי לבנות זהות משלהן, המושפעת מנושאים כהגירה, שייכות, ידע ומגדר. בעבודה זו בחנתי את הקשר בין שתי זהויות אלה וכיצד הן משולבות בחיי הנשים הללו. המחקר שביסוד העבודה נערך על רקע השינויים המהירים המתחוללים במדינות אירופה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, שינויים המושפעים מהגירה, עליית מפלגות הימין, איסלאמופוביה, אנטישמיות ועוד. הוא יכול אפוא לשפוך אור על כמה מהפרדוקסים המאפיינים את המציאות העכשווית באירופה, ובעיקר על הסיבות שבגללן נשים ממירות את דתן ובוחרות לחיות אורח חיים מסורתי יותר. בעת המחקר פגשתי נשים חזקות, משכילות, מעוררות השראה, הבונות את זהותן מתוך שילוב האידיאל ההולנדי־מערבי הדוגל באינדיווידואליזם, רכישת השכלה ובניית קריירה מצד אחד והבעת ביקורת על הבית ועל החברה ההולנדית כתורמת לתחושת חוסר השייכות שלהן מהצד השני. בניגוד לדעה הרווחת נשים אלה בוחרות בחירה אישית וחופשית ללמוד על האסלאם ולסגל אורח חיים דתי, לחפש בעצמן ידע מתוך סקרנות, חיפוש משמעות, תחושת שייכות והתפתחות אישית ורוחנית – כל אלה ערכים מקובלים וחשובים בחברה ההולנדית.