אנתרופולוגיה לשבת

מירב אהרון גוטמן, אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כותבת על מאמרה החדש Border disorder – העוסק בעבודות גבול עירוניות ופשע בעיר המחולקת – וגם על התהליך המחקר והפרסום הארוך שליווה את המאמר.

אני אוהבת לחשוב על מחקר כעל מסע. ולספר על מאמר שפורסם זה סיפור על מסע כפול: המסע המחקרי, והמסע בדרך לפירסום. אני אנסה לקחת אתכם איתי, במקביל, בשני המסעות הללו. תחילתו של המחקר בקובץ חלומות שקיבלתי ממשטרת ישראל. הייתי מעורבת אז בפרויקט מחקרי במימון האיחוד האירופי ובהובלת בצלאל אשר עסק ב"ערים בטוחות" (DESURB) שבמסגרתו עמדנו בקשר עם גופים רבים, כך הגיע אלי קובץ נתונים שכל חוקרת היו מגדירים כקובץ חלומות. למה קובץ חלומות? כי היו שם נתונים מפורטים על אירועי פשיעה, כולל זהות התוקף והקורבן מן הבחינה הסוציולוגית.

מירחבנו את הנתונים באמצעות תכנת מיפוי גיאוגרפי  GIS וגילינו דפוס מעניין: מצאנו ריכוזי אירועים לאורך קוו הגבול ההיסטורי של ירושלים: גם בליבה של העיר, גם בשכונות הטבעת וגם לאורך רחוב יפו. קוו הגבול שימש כקוו גבול בינאומי אשר הוסר אחרי מלחמת 1967, אך עד היום ממשיך להיות קוו גבול ברור מן הבחינה המעמדית והאתנו-לאומית. המימצא חזר על עצמו גם לאחר נירמול הנתונים. המסע המחקרי שלי התחיל משילוב בין אירועי טרור לאירועי פשע. התוצאה היתה מרתקת עוד יותר: מרחבית, הם התנהגו אותו דבר: זאת אומרת אירועי פשע וטרור מתקיימים באותם מקומות.  כתבתי על כך במאמר. השופטים של המאמר חשבו שלא ניתן לחבר טרור ופשע. ודחו את המאמר. הבנתי שעוד לא בשלה העת לקבלת מחקר אינטרדיספלינארי המשלב את שני העולמות הללו. פרמתי. הפרדתי את הפשע מהטרור. נשארתי בפשע.

ריכוז האירועים לאורך קווי הגבול הפתיעו אותי, המחשבה הסוציולוגית המבוססת אתניות שלי היתה שכל צד ירצה לגנוב או לפגע בצד השני. אם כך, מדוע שניהם מתגודדים בקוו התפר? והרי קוו התפר הוא אזור הנמצא תחת פיקוח קפדני יותר של המשטרה. צללתי לתיאורה של קרימינולוגיה של מקום. למדתי המון. למדתי שגם מי שעובר על החוק רוצה לעשות זאת בסביבה בטוחה – ולכן, בניגוד למחשבה האינטואיטיבית שלנו, אנשים מבצעים עברות במקום אותו הם מחשיבים כבטוחים – הבית שלהם. דבר שני שלמדתי זה ש"אזורים חמים" אינם רק פונקציה של ריכוז במרחב, אלא יש להם חוקיות מרחבית – למשל הם מתרחשים באזורי מעבר (חניות, שבילים, חדרי מדרגות) ושהם מתרחשים באיזורי גבול[1]. הרגשתי כאדם צמא שהגיע לנווה מדבר. התיאוריה דיברה על הגבול כמקום הכי רחוק אל עבר האחר שהאדם המבצע עברה ילך על מנת לפגוש את האחר וליצור לעצמו דרך מילוט. הגבול הוא גם המקום של no man land – ואני הרמנתי את עיני במוסררה וראיתי את המשולש אשר כונה והיה – שטח הפקר. No man land.

כאנתרופולוגית, התקשתי לעצור בשלב של סטטיסטיקה ממורחבת. רציתי ללכת ברגליים במקומות שבהם הפשע מרוכז. בחרתי להתמקד בשכונת קוו תפר קלאסית שהפכה לסמל – שכונת מוסררה. מוסררה לימדה אותי שני שיעורים גדולים, אחד מהם הוביל למאמר אחר שלי ("אין מקום לפוליטיקה בשכונה") שפורסם בתיאוריה וביקורת. ולמאמר הזה.

למדתי כי יש פער עצום בין הנתונים ובין תחושת הדיירים. בעוד שרק שליש מהפושעים במוסררה והאזור היו ממזרח ירושלים (שליש אחר יהודים מהסביבה או האזור שלה ועוד שליש ערבים תושבי ישראל), תושבי השכונה משכונעים שעיקר הבעיה הם תושבי מזרח העיר. ולכן הם עסוקים ב"עבודת הגבול", (מושג יפה של ניר גזית) הם מבקשים להיפרד ממזרח העיר ומקימים דה-פקטו גדר לאורך קווי הסכמי הפסקת האש של 49. ראשי וועד השכונה הם גם חברי מרכז ליכוד, ומדגישים את האידיאולוגיה הימנית שבה הם אוחזים, אך במקביל ביום יום העירוני שלהם הם מבקשים בלשונם "לייצר מסגרת" ובכך להקנות לעצמם בטחון אישי ואגב כך – מחלקים מחדש את העיר.

בכך ביקשתי לתרום: 1. לדיון על פשע בערים מעורבות 2. להמחיש את המגמות הסותרות בהם אנשי פועלים בין הלאומי ("איחוד העיר") ובין העירוני (חלוקה דה פקטו של העיר). 3. לתרום לתיאוריה של גבולות בעיקר בהקשרים עירונים ולהראות איך בדינמיקה שבין תושבים ופושעים, גבולות העיר הופכים להיות אמיתייים בתוצאותיהם: זאת אומרת הפושעים באים לפשוע לאורך קווי גבול מעמדיים וחברתיים. כתגובה התושבים מבקשים חומה – כך הגבול המעמדי והאתנו-לאומי הופך להיות גבול פיזי, חומה, אשר מחלקת מחדש את ירושלים.  

[1] Brantingham PL and Brantingham PJ (1993) Nodes, paths and edges: Considerations on the complexity

of crime and the physical environment. Journal of Environmental Psychology 13(1):

3–28.

עוד על אהרון גוטמן:

מירב אהרון גוטמן – לסגור את הפקולטאות למדעי החברה

אנתרופולוגיה לשבת – מירב אהרון גוטמן על "אין מקום לפוליטיקה בשכונה" – בין הפוליטי לחברתי במוסררה

אנתרופולוגיה לשבת – מורי רם ומירב אהרון גוטמן על בתי כנסת לא רשמיים כאלטרנטיבה עירונית

אנתרופולוגיה לשבת – נגה שני ומירב אהרון גוטמן על 'עבודת המקום' בעיר הקודש צפת

מירב אהרון גוטמן – הזמנה לפגישה עם סוציולוגית אורבנית

מירב אהרון גוטמן, 'חדר מלחמה חברתי': כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע לנו בהנכחת החברתי בתהליכי קבלת החלטות?

באין גבולות: הבשורה שבאקדמיה ללא קמפוס