מאמרי אורח

שי דרומי, סציולוג תרבותי מאוניברסיטת הרווארד, כותב על הויכוח בין הסוציולוג ג׳פרי אלכסנדר לבין הפילוסוף צ׳רלס טיילור סביב שאלת הדת והחילון בעידן הנוכחי – ועל כיצד הדת נתפסת בעיני האנתרופולוגים והסוציולוגים

ב-2017 ערכה האגודה למדעי החברה והיסטוריה (SSHA) מושב מיוחד לרגל עשור לפרסומו של אחד מספרי הפילוסופיה החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות — ״עידן חילוני״ של הפילוסוף הקנדי צ׳רלס טיילור. טיילור מנתח בספר את המעבר מהעידן הפרה-מודרני לעידן המודרני. עבור טיילר, מעבר זה מגולם בהיווצרותה של תפיסה של פעולות האדם כבעלות משמעות טבועה הנובעת מהן עצמן. המודרניות ניתקה את החיים החברתיים מתפיסות פרה-מודרניות של העל טבעי המעניק משמעות לפעולות האדם. לדבריו, בעת המודרנית ״יחסים סיבתיים בין דברים שונים לא יכולים להיות תלויים במשמעויות״. יחד עם זאת, עבור טיילור המציאות המודרנית רוויה בניסיונות להחזיר את המשמעות ואת העל טבעי לחיים החברתיים דרך פרויקטים דתיים ואזרחיים שונים. הספר קורא לחוקרי הדת בעידן המודרני להתמקד בחוויה הדתית, ולא באמונה הדתית, משום שהאמונה לדבריו חדלה מלארגן את חיי הדת. הספר נידון בחוגים רבים ותרם לשיחות עכשוויות בתחומי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הדת.

במושב שנערך לכבוד הספר, הגיב הסוציולוג ג׳פרי אלכסנדר לספר ודברי הביקורת שלו פורסמו בגיליון החדש של American Journal of Cultural Sociology, לצד תגובה מטיילור עצמו. אלכסנדר הצביע על כך שטיילור מתייחס לדת באופן צר כאמונה בישות אלוהית ואילו במסורת הדורקהיימיאנית סוציולוגים ואנתרופולוגים הראו שקיימים סוגים רבים ומגוונים של חוויות דת – הן בעידן הפרה-מודרני והן בעידן המודרני. האנתרופולוגיה של גירץ, טרנר, ודאגלס, ותחומי הסמיוטיקה והתיאוריה הספרותית (ורבים אחרים)  וכן עבודותיו של אלכסנדר הראו שבניגוד לטענותיו של טיילור, המציאות המודרנית רוויה במשמעויות עשירות ובחוויות דת. טיילור מגיב בקצרה לדברים באותו הגיליון. 

קישור לגליון

שי דרומי הוא מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת הרווארד. הוא סוציולוג תרבותי והשוואתי-היסטורי אשר מחקריו בוחנים את תפקידה של דת ואמונות תרבותיות ביצירת ארגונים ותנועות של החברה האזרחית ובעיצוב ייצור הידע החברתי. ספרו האחרון  Above the Fray: The Red Cross and the Construction of the Humanitarian Relief Sector, פורסם לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת שיקגו.

לעוד פוסטים של דרומי:

שי דרומי על הויכוח על הראיונות –