אנתרופולוגיה לשבת

מאמר חדש של מריה גרצקי ויוליה לרנר (בן גוריון) . אשר פורסם בכתב העת Sociological Research Onlineֿֿ, גרצקי ולרנר מפרשות חוויות של סטודנטים באוניברסיטה על רקע תהליכי השינוי בתפישות, פרקטיקות ויחסים בתוך האוניברסיטה המכונה בספרות 'הניאוליברליזציה של ההשכלה הגבוהה' ומסבירות את הממד הרגשי של השפה הצרכנית המוכרת במחקר על סטודנטים ושדה ההשכלה הגבוהה.  

במעבר להוראה מתוקשבת עם משבר הקורונה הדיון בסגנון הוראה ולמידה הפך לבוער ורגשי במיוחד. ההוראה בזום חייבת להיות 'רגשית': היא אמורה לגייס את הרגשות של הסטודנטים אבל גם להגן עליהם, היא צריכה להיות מרגשת אך גם רגישה. מריה גרצקי ויוליה לרנר מאוניברסיטת בן גוריון שעוסקות בתרבות רגשית חדשה בספירה האקדמית לא הופתעו מכך. כחלק מפרוייקט מחקר רחב והשוואתי בו הן מעורבות נאספים ראיונות עם פרופסורים וסטודנטים, תכתובת מוסדית, תצפיות בשיעורים ובסדנאות הוראה ולא רק בישראל אלא גם ברוסיה ובארה"ב.  במאמר החדש שהתפרסם בכתב העת " Sociological Research Online" כחלק מגיליון מיוחד האוסף מקרי ניתוח של מצב חברתי של ההשכלה הגבוהה בעולם, גרצקי ולרנר מתמקדות בקולות של סטודנטים מהפקולטות השונות של אוניברסיטת בן גוריון. במאמר  Students of Academic Capitalism, הן מפרשות חוויות של סטודנטים באוניברסיטה על רקע תהליכי השינוי בתפישות, פרקטיקות ויחסים בתוך האוניברסיטה המכונה בספרות 'הניאוליברליזציה של ההשכלה הגבוהה' ומסבירות את הממד הרגשי של השפה הצרכנית המוכרת במחקר על סטודנטים ושדה ההשכלה הגבוהה.  

הטענות מצד הסטודנטים לפיהם מוסדות ההשכלה הגבוהה "לא מחזירות את ההשקעה", "לא עומדות בקצב" או "מספקות מוצר פגום" מוכרות בשיח הציבורי בישראל ונראה שהן אף הוחרפו בתקופת הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת. טענות אלו נידונות בספרות המחקרית העוסקת  בתהליכי המסחור של מוסדות ההשכלה הגבוהה.  לפי גרצקי ולרנר, ספרות זו נוטה להדגיש את ההיבטים ה"קרים" שמביא עמו תהליך המסחור: התגברות התרבות הצרכנית באקדמיה, הפיכתם של הסטודנטים ל"לקוחות" והמעבר הארגוני והתרבותי של המוסדות האקדמיים לעבר מודלים עסקיים והתנהלות דמוית שוק.  לעומת זאת, גרצקי ולרנר מבקשות להסב את המבט מהבחינה המקובלת במחקר על מסחור ההשכלה הגבוהה לדואליות הצרכנית-רגשית בשיח של הסטודנטים ומפענחות את מה שהן מכינות "השפה הרגשית-תרפויטית" בה מנסחים הסטודנטים את חוויותיהם הלימודיות והחברתיות באקדמיה.

הפרשנות של הסיפורים של הסטודנטים מאורגנת על ידי גרצקי ולרנר בשלושה צירים עיקריים: הממד הראשון נוגע לחוויה המוסדית של הסטודנטים ותפיסותיהם לגבי מסלול הלימודים. כאן מראות גרצקי ולרנר כיצד מסלול בחירת הלימודים המתואר על ידי הסטודנטים שוזר בתוכו תפישה של פיתוח העצמי וציפייה לקבל "חוויה אישית משמעותית" עם גישה תועלתנית במובהק לידע והשכלה. הממד השני הוא החוויה הלימודית של הסטודנטים ויחסם לידע והתוכן הנלמדים באוניברסיטה. גם כאן מצאו גרצקי ולרנר יחס רגשי-צרכני משולב, לפיו ידע נמדד מבחינת הרלוונטיות הרגשית אישית שלו ולפוטנציאל היישומי – "תכל'ס". בפרשנות של גרצקי ולרנר מדובר ב"פרגמטיקה של העצמי הניאוליברלי" המשלבת כלים רגשיים בארגז הכלים הנדרש למימוש העצמיות.

הממד האחרון דרכו נעשה הניתוח במאמר הוא היחסים והאינטראקציות של הסטודנטים עם הסגל האקדמי –  הציפיות של הסטודנטים מהמרצים, הערכה של התקשורת איתם והדרוג שלהם. כל טיפוסי המרצים שעולים מהנרטיבים מעוגנים ב(אי)יכולת רגשית של המרצה, גישתו ונגישותו האישית שלו או שלה. מעניין שלא כול מבע רגשי מצד הפרופסורים מתקבל יפה – לצד הדרישה לריגוש, עולה מהסטודנטים גם דרישה לגבולות ברורים.

גרצקי ולרנר מנתחות את הדואליות של שיח צרכני-רגשי בנרטיבים של סטודנטים כאשר הן מבקשות לשלב יחד את התפישה של 'הקפיטליזם האקדמי' בפיתוח של רואדס וסלוטר, ו"הקפיטליזם הרגשי" של אווה אילוז. הן מראות כיצד גם בשדה היחסים, הלמידה והידע האקדמיים העמדה הצרכנית של שרות וזכויות הלקוח מלווה בציפייה רגשית, וכיצד הנחה של רגש כעוגן של חוויה משמעותית מלווה בתפישה תועלתנית. בסיום המאמר גרצקי ולרנר דנות במורכבות ערכית שדואליות זו מביאה איתה – כול מבע  של שיח כפול זה אפשר לפשר בו זמנית כליברלי, הומני ומתחשב וגם כצרכני, אינסטרומנטלי ונצלני.

על הכותבות

מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקרת מופעים של קפיטליזם דיגיטלי בהקשר לקפיטליזם רגשי בשדה ההשכלה הגבוהה דרך כניסתן של טכנולוגיות למידה חדשות.

יוליה לרנר, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. היא חוקרת תנועות של אנשים ורעיונות על הצומת של אנתרופולוגיה של הידע והגירה במרחבים אמפיריים של רוסיה פוסט-סובייטית וישראל דוברת רוסית, ובשנים האחרונות בדגש על תרבות רגשית משתנה.

לקריאה נוספת

• אילוז, אווה (2008) אינטימיות קרה : עלייתו של הקפיטליזם הרגשי. הקיבוץ המאוחד
•   Slaughter, S., & Rhoades, G. (2010). Academic capitalism and the new economy : markets, state, and higher education (John Hopkins paperback edition.).