ברכות

ברכות לעמלי שחף על אישור עבודת הדוקטורט שלה, על ראשית התנחלות בחברון מנקודת מבט של ילדי המתנחלים הראשונים.

עבודת המחקר של עמלי שחףֿ, "ילדי חברון 1968 – דור במקום" חוזרת לניצני ההתנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ועוסקת בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים. העבודה, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, מבוססת על סיפורי חייהם של 21 בנות ובנים, שהגיעו לחברון עם משפחותיהם כשנה לאחר תום המלחמה ממניעים אידיאולוגיים ודתיים.

הם חיו בשנים 1968–1971 בבית הממשל הצבאי בעיר בחסותו ובפיקוחו של הממסד הישראלי עד שעברו לקריית ארבע ביוני 1971. זהו אירוע היסטורי מכונן, והמחקר מעמיק בו מזווית שטרם נחקרה – נקודת מבטם של הילדים שהיו וגדלו שם. בכך הוא מאיר על סוגיות של פדגוגיות, מקום ומקומיות, זהות דורית מבוססת-מקום וילדות במרחב רדיקלי.

המחקר האתנוגרפי מגובה במסמכים היסטוריים, מפות ופרוטוקולים השמורים בארכיונים שונים בישראל ובבריטניה. ציורים, חפצים וצילומים שימשו אף הם כמקור ידע ראשוני. האתנוגרפיה מורכבת מכפל שכבות: השכבה הראשונה מביאה את סיפורם של ילדי הדור הראשון שבגרו, ונותנת מקום לזיכרונותיהם שלא סופרו עד כה. השכבה השנייה עוטפת את סיפורם בעין אנתרופולוגית וסוציולוגית דרך תיאור וניתוח חיי היום-יום במקום.המרחב החברוני הפיזי, החברתי, התרבותי והסימבולי שבו התקיימה שגרת יומם של הילדים משתרע על ציר דרך שנע בין מצודת משטרה בריטית ששימשה בית זמני לבין מערה קדושה. שבילי הילדות של משתתפי המחקר נמתחו על פני רדיוס של כשלושה קילומטרים שחיבר בין שלושה אגני מרחב. המרחב הראשון הוא המרחב הסגור, מרחב הכוח והשליטה ומקום המגורים – בית הממשל הצבאי; המרחב השני הוא המרחב הפתוח, מרחב של נוף מעובד ופראי הכולל את המקומות שבהם טיילו

והסתובבו הילדים; והמרחב השלישי הוא המרחב המקודש, ובליבו מערת המכפלה. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב רדיקלי, מקום מסוכסך ואלים, שבו גבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים, סדר חברתי מופר והכאוס משתלט, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש. במרחב הזה מתרחש כור היתוך חברתי, ובו עוברים הילדים תהליך סוציאליזציה לחברה, לתרבות ולמקום.

שחף היא כיום חוקרת בכירה וראש יחידת אסטרטגיה במחלקת מחקר, הערכה ואסטרטגיה במכון סאלד