קולות קוראים

קול קורא – לכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה

יום חמישי, 28 בינואר 2021, בזום

משבר האקלים מציב בפני האנושות את האתגר הגדול ביותר שידעה מאז ומעולם. תודות לעבודה ארוכת שנים של חוקרים מתחומים שונים של המדעים המדויקים (מדעי כדור הארץ, מדעי החיים), אנו יודעים היום כי המשבר הינו מעשה ידי אדם וכי השלכותיו הרות אסון. השאלה עתה היא לא האם יש משבר אקלים, אלא כיצד מתמודדים איתו. שאלה זו אינה מוגבלת עוד לגבולות מדעי הטבע והחיים, ומחייבת דיון בהיבטים אתיים, פוליטיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים, אמנתיים, היסטוריים ועוד. יש צורך דחוף, אם כך, שמדעי הרוח והחברה, המתמחים בלימוד של חברות אנושיות, יגבירו את מעורבותם בדיון על משבר האקלים והשלכותיו, וקידומו של מחקר כזה בישראל, ועל ישראל והאזור. 

כך, למשל, מחקרים בתחומי מדעי הרוח והחברה עשויים לסייע לנו להבין מדוע מתעכבת תגובה הולמת של ציבורים שלמים, מנהיגים, ומדינות להתחממות הגלובלית, ומהם התנאים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שיאפשרו התמודדות אפקטיבית עם המשבר. כיצד מעצב משבר האקלים מאבקים גיאופוליטיים, תהליכי הגירה, מתחים אתניים, עירוניות מקיימת? כיצד הוא משפיע על  אוכלוסיות מוחלשות ומחאות חברתיות? או כיצד משפיעים אינטרסים מגזריים, יחסי כוחות, סוגי שיח, מאבקים כלכליים וחידושים טכנולוגיים על האפשרות לקדם מדיניות אקלימית? המשבר מעורר גם שאלות אתיות ופילוסופיות הנוגעות ביחסי אדם-חיה, צדק אקלימי, זכויות הדורות הבאים וכן שאלות היסטוריות הקשורות במקורות המשבר, וההתמודדות של חברות עבר עם קטסטרופות ומשברים מסוגים שונים. בנוסף, מחקרים בתחום האמנויות עשוים להבהיר כיצד התרבות הויזואלית והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על האדם והעולם מעצבים את החשיבה שלנו על המשבר (או הימנעות מחשיבה עליו), ואיזה תפקיד יש ליצירה אמנותית בהתמודדות איתו. 

חוקרות וחוקרים בתחומים שונים של מדעי הרוח, החברה, המדיניות והאמנויות כבר עוסקים בסוגיות שונות הקשורות למשבר האקלים, אך השפעתם על השיח האקדמי והציבורי בנושא עדיין מצומצמת. בין היתר, הדבר נובע מהעדר מסגרות בין-תחומיות לשיתוף פעולה, החלפת ידע ושיח. הכנס אקלים משתנה: הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה מבקש לקדם את מרכזיותו של משבר האקלים כמושא מחקר אקדמי בישראל, ובתוך כך לתרום גם להגברת המודעות לעוצמת המשבר בתוך האקדמיה ומחוצה לה. הכנס יציע במה למחקרים בתחומים הרלוונטיים שעשויים לקדם את הבנתנו לגבי השפעות המשבר על חברות אנושיות, המכשולים האפיסטמולוגיים, הפוליטיים והתרבותיים המונעים מאיתנו התמודדות אפקטיבית, והאפשרויות הפתוחות בפני האנושות להתמודדות עם משבר האקלים. במיוחד, הכנס מבקש לקדם מחקרים העוסקים בהיבטים מקומיים, שכן ישראל וסביבתה עתידים להיפגע קשות ממשבר האקלים. יחד עם זאת, הכנס פתוח למחקרים רלוונטיים גם ללא זיקה מקומית, כלומר בהתייחס לאזורים אחרים או לרמה הגלובלית, וכמובן מחקר השוואתי.   

חוקרות וחוקרים בכלל מדעי החברה (כולל חינוך, משפטים, מדיניות ציבורית, עבודה סוציאלית, ניהול ועוד) וכלל מדעי הרוח (כולל תחומי תיאטרון, קולנוע ואמנות פלסטית), מוזמנים להגיש תקצירים של עד 300 מילה, המפרטים רקע, מטרות, שיטת, ממצאים ומסקנות (עבור מחקרים במדעי החברה), ועבור מחקרים במדעי הרוח והאמנויות, טענה מרכזית והחידוש ביחס למחקר הקיים, מקורות, שיטות המחקר ומסקנות, הכל בהתאם למוסכמות הדיסיפלינה.  

את התקצירים יש לשלוח ל- mashberaklim@gmail.com עד ה-1 בנובמבר 2020.

הוועדה המארגנת: און ברק, החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב || שולה גולדן, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב|| איתי גרינשפן, בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים || אבנר וישניצר, החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב || נעמה טשנר, החוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון || מיה נגב, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה  || ערן צין, הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת״א || רמי קפלן, החוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב || לירון שני, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים