ספר חדש לנורית שטדלר על מקומות וטקסים סביב נשים קדושות
ספרה החדש של נורית שטדלר Voices of the Ritual התפרסם החודש בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (יולי 2020). הספר מסכם עבודת שדה של שטדלר (פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) שהחלה בשנת 2003 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי -תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות והנוצריות. שטדלר מנתחת את צמיחתן ופריחתן של זירות אלו בהקשר של מדינת הלאום ובקונטקסט הסבוך של מתחים גיאופוליטיים, דתיים ואתנו- לאומיים המייחדים את המרחב הישראלי פלסטיני.
המחקר מתמקד בזירות פולחן מגוונות, למשל, קבר מרים אם ישו, קבר רחל בבית לחם, קבר רחל אשת רבי עקיבא בטבריה, קבר מרים הכובסת בירושלים, הבית והמזבח של מרים באוראדי באעבלין ועוד. הדיון בטקסים אלו משלב ארבע ממדים של הפרקטיקה הטקסית (מיקרו/מקרו, אימננטי/טרנסצנדנטי): ניתוח הטקסים מנקודת המבט של גוף ומימזיס, ניתוח הפולחן מנקודת מבט מטריאלית, וניתוח של המקום הבנוי ועיצוב הנוף.
בהתבססות על שילוב בין תיאוריה של טקסי גוף, טקסי אדמה ותיאוריה של מרחב, שטדלר מסבירה כי פולחני נשים קדושות מהווים פלטפורמה ייחודית, לקבוצות חסרות "קול" במרחב החברתי של המזרח התיכון, לביטוי של תביעות פוליטיות, טריטוריאליות המנוסחות במונחים אוטוכתוניים. לפי הסבר זה, קבוצות שוליים, אשר אינן יכולות לבטא את דרישותיהן מהמדינה באמצעות הנתיבים הממסדיים המקובלים, כגון: מוסדות הפוליטיקה הרשמית, כלי התקשורת, הכלכלה והחוק, פועלות לחיזוק הקשר עם הטריטוריה, המקום והמרחב באמצעות הדת, במיוחד תוך שימוש בטקסיות ותרגומה הפיזי והמרחבי במקומות קדושים. ֿ
הממצאים בספר מלמדים כי חיזוק הפולחן נעשה על ידי הצבת דמותה של "האלה- האם", הצד הנשי של האלוהות, הדמות הדואגת, מזינה ומגנה על מאמיניה. פולחן דמות הקדושה משמש לקבוצות אלו כלי ביטוי לאדיקות דתית ולאומיות. באמצעות הזירה הדתית-פולחנית המתקיימת מחוץ לממסד הדתי, מאמינות ומאמינים מבטאים קול חתרני רב ממדי, הבא להציע חלופות לסדר החברתי הקיים.