ברכות

ברכות חמות לנגה בובר בן דוד על אישור עבודת הדוקטורט "בדרך אל האושר והעושר? עסקים חברתיים בפרדוקס שבין חברה וכלכלה", אשר נכתב בהנחייתם של פרופ' נורית שטדלר ופרופ' בני גדרון, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

מחקרה של בובר בן דוד בחן את האופנים בהם מתמודדים ופועלים עסקים חברתיים ככלי לשינוי כלכלי-חברתי בישראל. שאלת המחקר שעמדה בליבו של הדוקטורט בחנה אילו יוזמות חברתיות-כלכליות ניתן לפתח כיום במסגרת הקפיטליסטית של מדינת ישראל? וביתר פירוט, כיצד פועלים יזמים חברתיים בתוך המערכת הרציונלית-הקפיטליסטית המעלה על נס את מושג הרווח היעיל? במחקר זה על עסקים המשלבים אנשים בעלי מוגבלויות, השאלה נוספת שעלתה היא כיצד הערך החברתי של שילוב אנשים עם מוגבלויות פועל בתוך שוק העבודה הקפיטליסטי?
על מנת לבחון שאלות אלו ערכה בובר בן דוד עבודת שדה בארגון Happiness (שם בדוי)- ארגון המגדיר את עצמו "חברתי-עסקי", המייצר ומשווק מתנות ומארזי שי, ומעסיק א/נשים עם מוגבלויות יחד וכן, ערכה ראיונות עם יזמים/יות חברתיים ואנשי מדיניות נוספים העוסקים בתחום. מחקר זה נשען על הגישה הפנומנולוגית הפרשנית, הנותנת ביטוי לנקודת מבטם של הפועלים במציאות החברתית והתרבותית. הפרשנות הרפלקטיבית של החוקרת המוצגת במחקר זה עולה מתוך עולמם וחוויותיהם של הנחקרים. הנחות היסוד לגישה זו בסוציולוגיה מקורן בכתביו של ובר, שהעניק מקום לפרשנות הסובייקטיבית של פעולתו של האדם ולמתן משמעות שהאדם מעניק למציאות החברתית.
העסקים החברתיים מוגדרים על ידי Young ושל Light. Young כ"פעילות המכוונת להשגת יעדים חברתיים באמצעות אופרציה של ארגון פרטי בשוק" (2009, 23). לפי Light (2008), הדרך שבה ניתן לקדם יתרונות חברתיים במידה הרבה ביותר, עד כדי כך שניתן להגדירה כמהפכנית, היא אימוץ של לוגיקות ארגוניות מעולם העסקים. כך, העסקים החברתיים מוגדרים כארגונים פרטיים – להבדיל מארגונים הקשורים לממשלה או לעמותות – המשתמשים באסטרטגיות עסקיות למען טובת החברה ורווחתה.
בובר בן דוד הציגה כי, פעילותם של עסקים אלו מתאפיינת בפרדוקס: מצד אחד, קבלה של השיח הקפיטליסטי תוך אימוץ כללי המשחק המקדשים את מטרות הרווח הכלכלי, ומצד שני אתגור של מטרות אלו, הבא לידי ביטוי בחתירה למימוש ערכים חברתיים, שיקום אוכלוסיות מודרות והכשרתן להשתתפות בשוק העבודה. מהמחקר עולה כי ארגון Happiness, המבקש ליצור שינוי חברתי כלכלי ומתמודד עם הדרישות של המסגרת הקפיטליסטית, עובר תהליך חוזר ונשנה של שינוי והתאמה של הארגון לנסיבות המשתנות, תהליך אותו כינתה בובר בן דוד הרס יצירתי פנימי. מושג זה הוא הרחבה של מושג ההרס היצירתי (creative destruction) של הכלכלן יוזף שומפטר (1942), המתייחס לאופן שבו הסדר הקפיטליסטי הורס ומחריב את הסדר הכלכלי הקיים. לפי שומפטר, כלכלות משתנות בהתאם לשינויי השוק, הטכנולוגיה והצרכים, על מנת ליצור סדר כלכלי יעיל יותר. בעבודתה, הראתה בובר בן דוד כיצד מקרה הבוחן של העסקים החברתיים מהווה הרחבה של תיאוריות סוציולוגיות העוסקות בחברה, כלכלה ועבודה (בעיקר אלו שמקורן במרקס וובר).
בנוסף, מחקר זה מאפשר הסתכלות נוספת על השינויים המתחוללים בתוך ארגונים, ובמקרה זה עסק חברתי, המשתנים באמצעות הבנה ולמידה של כוחות השוק והצרכים החברתיים העולים. מושג ההרס היצירתי הפנימי מאפשר להסתכל תיאורטית ואמפירית על האופן שבו ארגון המגדיר עצמו עסקי חברתי משתנה תדיר, בהתאם לכללי המשחק הקפיטליסטי ולמען ההשגה של הערך החברתי לשמו הוא הוקם.
בעבודתה מראה בובר בן דוד כי העסקים החברתיים פועלים באופן ביקורתי כלפי המציאות הקיימת בה הרווח הוא המניע את עולם העסקים, ומול ההנחה הרווחת בקרב הארגונים החברתיים לפיה ניתן לממש ערכים חברתיים רק תוך הדגשה של נזקקות, של חוסר יכולת להרוויח ולקבל שכר בצורה מכבדת. העסקים החברתיים שמים להם למטרה להתחרות בהצלחה, בשדה המשחק הקפיטליסטי, מול מתחרים שאינם מחויבים דווקא לערכים חברתיים, ובד בבד לממש את החזון החברתי שבבסיס הארגון.
עבודת הדוקטורט מראה כי מדובר במאבק מתמיד, הכרוך בנסיונות בלתי פוסקים להתגבר על קשיים בסביבה משתנה תדיר, לשנות ולשפר את דרך ההתנהלות של הארגונים, מתוך מחויבות לשני הקטבים המנוגדים הללו. טענתה של בובר בן דוד היא שבחינת הדרכים השונות שבהן נעשה שימוש בעסקים החברתיים על מנת לחולל שינוי חברתי-כלכלי מלמדת כי בעידן הפוסט-מודרני ישנן אפשרויות לבסס באופן בר-קיימא תפיסות שאינן מבוססות רק על מקסום רווחים (Mason and Doherty, 2015; Smith and Wendy et al, 2012; Peattie and Morley, 2008). ניתן לבסס אלטרנטיבות המתחרות בשוק החופשי תוך שמירה על תחרותיות ומקצועיות מחד, ותוך קידום של אג'נדות חברתיות וערכים מוסריים מאידך. דוגמאות לערכים כאלו ניתן לראות למשל במתן שכר ראוי ומכבד לעובדים מאוכלוסיות מודרות, או מתן אפשרות ליצור רווחים שינוצלו למשכורות ולפעילות שוטפת של הארגון, יחד עם יצירת הזדמנות ליצירת פרויקטים המיטיבים עם החברה והסביבה. החידוש במחקר זה כרוך בהסתכלות על סוגיות כלכליות באמצעות פרספקטיבות של התיאוריה הסוציולוגית, ובמיוחד תיאוריות העוסקות בסוגיות של כלכלה, חברה ועבודה. בכדי להבין את פעולתו של העסק החברתי, יש צורך להבין את היזמים עצמם, המהווים כפי שהוצגו בעבודה את הגורם העיקרי המוביל לשינויים כלכליים. לשם כך עלינו להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בהם הם פועלים. מעבר לכך, התרומה התיאורטית של מחקר זה נוגעת גם לאופן שבו מקרה הבוחן מאיר מחדש תיאוריות שונות הקשורות בחברה, כלכלה ועבודה.
כחלק ממחקרה, בובר בן דוד הייתה שותפה בצוות מחקר ישראלי ובינלאומי ראשון בעולם העוסק במחקר השוואתי על יזמות חברתית עסקית בקרב 50 מדינות (עוד על פרויקט ICSEM) ,וכן, הייתה עמיתת בתוכנית הופמן למנהיגות ואחראיות חברתית לדוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית ומלמדת באוניברסיטה העברית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בבית הספר לתלמידי חו"ל, ובפקולטה לרפואה- בבי"ס לסיעוד.