ברכות, פרסומים חדשים

ברכות לאנתרופולוגית שרה ווילן אשר ספרה החדש, Fighting for Dignity: Migrant Lives at Israel's Margins , שפורסם בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה ב-2019, זכה בפרס שפירא לספר המצטיין בתחום לימודי ישראל לשנת 2019 מטעם האגודה ללימודי ישראל (Association for Israel Studies), וגם בפרס אידי טרנר בכתיבה אתנוגרפית של האגודה לאנתרופולוגיה הומניסטית לשנת 2020.

ספרה של ווילן, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קונטיקט, מבוסס על עבודה אתנוגרפית ממושכת עם מהגרי עבודה מגאנה, ניגריה והפיליפינים שהגיעו לישראל בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. הספר מתמקד במבצע הגירוש המסיבי של מהגרי העבודה שהתחיל בשנת 2002. ווילן מתארת בספר את מבצע הגירוש ואת השלכותיו החוויתיות והקיומיות עבור מהגרים ללא אשרת עבודה מרחבי העולם, משפחותיהם וקהילותיהם, וגם עבור פעילים ישראלים שהתארגנו על מנת לסייע להם. על פי כמעט שני עשורים של מעורבות אתנוגרפית בבתים ובכנסיות, במרפאות, בארגוני החברה האזרחית ובמרחבים ציבוריים, ווילן מראה כיצד המגרים נאבקו לייצר לעצמם חיים משמעותיים ופורחים למרות היחס השלילי והפגיעות שמהם הם סובלים. כדי להשלים את נקודת מבטם של המגרים, ווילן מציגה פעילים ישראלים אשר דוחים את סדר היום המדיר של ממשלתם ושואפים לבנות גשרים בין המהגרים לחברה הישראלית, לתקן פגיעות בכבודם של המהגרים, ומתנגדים למדיניות המפרה את תפיסתם המוסרית.

לפי ווילן, בתחילת הדרך מהגרי העבודה לא נתפסו כאיום על החברה והמדינה בדמיון הקולקטיבי הישראלי. בניגוד לאזרחים יהודים מחד גיסא ופלסטינים מאידך גיסא (אזרחי ישראל ותושבי הגדה המערבית ועזה גם יחד), בשנות ה-90 לא היה למהגרי העבודה מקום או מעמד ברור במדרג הזהויות הישראלי. לכן הם היוו ״אחר״ חדש שמקבלי החלטות, התקשורת והציבור היו יכולים לתפוס ולהגדיר בצורות שונות ברגעים שונים. על פי ווילן, הגירוש היה הרגע המכריע שבו השלטונות החלו להגדיר מהגרים שהגיעו מחוץ למסגרת חוק השבות כאיום על המדינה ועל החברה הישראלית, והשלכותיה של הגדרה זו על מדיניות הממשלה ממשיכות עד היום.

ההקדמה מפרטת את ההקשרים שבהם עוסק הספר: ההקשר ההיסטורי – הגעתם של המהגרים לישראל מסיבות כלכליות בעקבות האינתיפאדה הראשונה, ההקשר האתנוגרפי – דרום תל-אביב, וההקשר התאורטי – אנתרופולוגיה רפואית, פנומנולוגית-ביקורתית ואקזיסטנציאלית.

הפרק הראשון (“Illegalized”) מתאר את השלכותיו של מבצע הגירוש על חוויותיהם הגופניות (embodied experience) של מהגרים ללא אשרה, ואת ההשלכות של המבצע על האופן שבו חוו המהגרים זמן, מרחב, בית וכמובן גם את הגוף עצמו. הפרק השני (״Indignities and Indignation”) מקטלג את האופנים שבהם מבצע הגירוש פגע בכבודם ובגופם של מהגרים. פרק זה גם מפגיש את קוראים עם פעילים ישראלים שהתנגדו למדיניות הממשלה והצטרפו לארגונים שסיפקו סיוע ותמיכה למהגרים, או התארגנו והקימו יוזמות וארגונים בעצמם. 

בפרק השלישי (“Real’ Others and ‘Other’ Others’”) מפרטת ווילן את טענתה שמהגרי העבודה מהווים קטגוריה חדשה – ״אחר חדש״ לעומת ה״אחר המוכר״ והאזרח הרצוי. ואילו הפרק הרביעי (“After the Bombing”) מראה כיצד "אחרותם" של מהגרי העבודה אינה חקוקה בסלע. הפרק מתמקד בפיגוע התאבדות שהתרחש בינואר 2003 בנווה שאנן שבדרום ת״א, ובו נהרגו 23 אנשים, ביניהם שבעה מהגרי עבודה מרחבי העולם. הפרק בוחן את התגובות למותם הטרגי של מהגרי העבודה בשלושה מרחבים שונים: טקס ממשלתי שאורגן בסיוע עיריית ת״א, מפגש של מנהיגי קהילות מהגרי העבודה ממערב אפריקה והפיליפינים, והלוויה גדולה לזכר הרוג מגאנה שהיוותה גם אירוע קהילתי חשוב במיוחד. הפרק החמישי מתמקד בשני זוגות אפריקאים ומראה כיצד מהגרים ללא אשרה משתדלים לא רק לשרוד אלא גם לחיות בכבוד ואף לפרוחto flourish) ) למרות קשיים ומכשולים עצומים. 

בפרק האחרון ווילן משרטטת את השלכותיו של הגירוש הן על הקהילות שבהן נערך המחקר והן על קהילות מהגרים שהגיעו לישראל לאחר תקופת הגירוש, בהם מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. הסיכום מדגיש את הטענות המרכזיות של הספר הנוגעות באופנים שבהם הממשלה פוגעת בכבודם ובשלמות גופם של מהגרים בלתי מוכרים באמצעות תהליכים של ״אי-לגליזציה״ ו״קרימינליזציה״, בדרכים שבהן המהגרים מצידם נאבקים לחיות בכבוד ואף לפרוח, וכן בנסיונות חברתיים ופוליטיים להתנגד, במילים ובמעשים, למדיניות המדירה ומשפילה מהגרים, תוך ניסיון לבנות את מה שמכנה אבישי מרגלית ״חברה הגונה״ (decent society) שאינה משפילה אף אחד/ת מתושביה.

מתוך שיקולי ועדת הפרס:

"The book makes a major contribution to the field of Israel Studies by combining scholarship of the highest standard with an argument that is both urgent and essential, reminding us of the importance of tolerance and understanding as fundamental values of the Jewish state and Israeli society".