"> גופים שניספרים: ניהול רב-מיני (אנושי ולא אנושי) באזורי הגבול בישראל/פלסטין – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

גופים שניספרים: ניהול רב-מיני (אנושי ולא אנושי) באזורי הגבול בישראל/פלסטין

נתליה גוטקובסקי על כיצד ניהול גופים לא אנושיים במרחב הינו כלי מרכזי לשליטה הישראלית בפלסטינים ובגדה המערבית ועל כך שהגוף הלא אנושי הוא שחקן חשוב בהבנת מארג יחסי הכוח והשליטה בישראל\פלסטין.

"נתניהו דוחה את ההחלטה על בידוד לשבים מארה"ב" ו"בנט שוקל להטיל סגר על הרשות הפלסטינית בשל התפשטות הקורונה", שתי הכותרות מהימים האחרונים גילמו היטב את הקשרים בין תנועת הוירוס (הגוף הלא אנושי) ונשאיו (האנושיים) לבין ממשליות, שליטה והיכולת הרב-מינית לנוע ולהתנייד בין גבולות בתוך הקשרי פוליטיקה ויחסי כוח. גם בחירת נשיא ארה"ב למנוע לחודש ימים את הכניסה לארה"ב לבאים מאירופה אך לא מאסיה מספרת על האינטרסים הפוליטיים והכלכליים הגלומים באישור או מניעת מעברי גבול של גופים אנושים הקשורים בגופים לא אנושיים. בהקשר דומה עוסק גם מאמרה של האנתרופולוגית נתליה גוטקובסקי אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning E: Nature and Space.

במאמר, Bodies that count: Administering multispecies in Palestine/Israel’s borderlands, טוענת גוטקובסקי כי ניהול גופים לא אנושיים (Nonhuman bodies) במרחב הינו כלי מרכזי לשליטה הישראלית בפלסטינים ובגדה המערבית. גוטקובסקי, עמיתת פוסטדוקטורט בתכנית העמיתים בובר באוניברסיטה העברית ועמיתת מחקר בקבוצה לחקר אי שוויון השוואתי באוניברסיטת הרווארד, עומדת על כך שהגוף הלא אנושי הוא שחקן חשוב בהבנת מארג יחסי הכוח והשליטה בישראל\פלסטין.

גוטקובסקי משרטטת את האופנים בהם הגוף הלא אנושי בו זמנית מאתגר את הגיאוגרפיה הפוליטית של גדרות, חומות ומחסומים הרווחים במרחב ישראל\פלסטין אך גם משעתק אותם.  במאמר מתכתבת  גוטקובסקי עם קורפוס תיאורטי מעולם ההיסטוריה הסביבתית, האקולוגיה הפוליטית והאנתרופולוגיה הרואה בחברה מארג יחסים רב-מיני (Multispecies society).

בתוך האגד התיאורטי הנ"ל גוטקובסקי מתמקדת בכתיבה המראה כיצד גופים לא אנושים היוו לאורך ההיסטוריה מרכיב מרכזי בביסוס חברות קולוניאליזם התיישבותי וכן שיחקו תפקיד בשמירה על גבולות וכאמצעי לוחמה.  גוטקובסקי מצביעה על התפקיד העכשווי של הגוף הלא אנושי בביסוס מערכות שליטה וביצור גבולות גם בעידן פוסט-חקלאי (הכוונה לעידן בו החברה אינה מתבססת עוד על ייצור חקלאי כבסיס המחייה)  ובתוך ההקשרים הסביבתיים של עידן שינוי האקלים. האתנוגרפיה שערכה גוטקובסקי מבוססת על ניתוח דוחות החקלאות של המנהל האזרחי ומקומם של בעלי חיים (חיים ומתים), חרקים ומיקרובים בדוחות אלו, וכן על ידי ראיונות עם עובדי ממשל ישראלים ופלסטינים ושימוש בחומרים עיתונאיים המתייחסים לניהול בע"ח במערך הישראלי-פלסטיני.

טענתה המרכזית של גוטקובסקי היא כי גופים לא אנושיים בו זמנית משעתקים את יחסי הכוח האנושיים במרחב אך גם מפרים את היחסים הללו באופן מתמיד.  גוטקובסקי בוחנת את הניידות במרחב של חלקי בעלי חיים כגון ביצים ובשר, חיות מרעה פלסטיניות ומזיקים לחקלאות ופורשת את טכנולוגיות הפיקוח שגופים לא-אנושים אלו נתונים להם, להבדיל מהגוף הלא אנושי המקביל להם בישראל. היא עומדת על ריבוי התפקידים של הגוף הלא אנושי כשחקן כלכלה פוליטית, כמפגע אקולוגי פוטנציאלי או כסכנה לבריאות הציבור. שעתוק יחסי הכוח מתבטא, לפי גוטקובסקי, בהבניית הגוף הלא אנושי הפלסטיני כמסוכן וכנתון למגוון משטרי כליאה ופיקוח הולכים וגוברים, הולכים ומשתכללים.  כך, המיקרוב, החרק, הבשר או חיית המרעה הפלסטינית מובנים כאוכלוסייה מסוכנת שעל ישראלים להזהר ממנה, להמנע ממנה או להשמידה.

בו בזמן, גוטקובסקי מראה כיצד  הניידות של הגוף הלא אנושי מאפשר לאתגר ולהפר את יחסי הכוח המתקיימים במרחב. למשל חרקים המהווים מהגרי אקלים המזיקים לגידול החקלאי הפלסטיני בגדה המערבית אינם ניתנים לשליטה ופיקוח באותו אופן שהחקלאי הפלסטיני מפוקח.

 זאת ועוד, לטענת גוטקובסקי, המזיקים בחקלאות מאפשרים לפלסטינים לתבוע ריבונות אקולוגית-חקלאית וניהולית אשר שמה את ישראל בעמדת תלות בפלסטינים. כך הפלסטינים תובעים ריבונות באמצעות התנגדות לתוכניות הדברה אזוריות שישראל יוזמת או על ידי "הברחה" מטעמים כלכליים של בעלי חיים (חיים ומתים) אל שטח ישראל.  באופן זה הגוף הלא אנושי מאתגר את מערכת יחסי הכוח והשליטה בין ישראל לפלסטינים ומכריח שחקני ממשל ישראלים להכיר בתלותם בצד הפלסטיני. המאמר פורץ את גבולות הדיון העכשווי באנתרופולוגיה, אקולוגיה פוליטית ובאנתרופולוגיה של החברה הרב-מינית אשר מתמקדים במינים בסכנת הכחדה או במינים המעוררים יחס של אכפתיות ((care. להבדיל, גוטקובסקי טוענת שעלינו לחקור את הגופים הלא אנושיים אשר תפוצתם רק גוברת והולכת בעידן הגלובלי של שינוי האקלים כגון חרקים, מזיקים ומיקרובים המהווים שחקנים בתוך דינמיקה של יחסי כוח בינלאומיים ויחסים קולוניאליים וכשחקן מרכזי על גבולות בעידן שינוי האקלים. היא טוענת כי המערכת הבירוקרטית -הממשלית הגוברת והולכת לפיקוח על גופים לא אנושיים תהווה מרכיב מרכזי במיליטריזציה של גבולות בעידן שינוי האקלים וקוראת להרחבת הניתוח במדעי החברה של שאלות ריבונות וממשליות בין גבולות לניהול הגוף הלא אנושי.   

עוד על גוטקובסקי :

אנתרופולוגיה לשבת – נתליה גוטקובסקי על שליטה באמצעות זמן בבקעת בית נטופה

ברכות לנתליה גוטקובסקי על אישור עבודת הדוקטורט שלה – Timely Cultivation: Sustainable Agriculture Policy, Temporality and the Palestinian-Arab Citizens of Israel, 

ברכות לנתליה גוטקובסקי, זוכת פרס גלקמן לעבודת דוקטורט מצטיינת לשנת 2018 של האגודה האנתרופולוגית