ברכות לאלעד בן אלול על אישור הדוקטורט
ברכות לאלעד בן אלול על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בפרקטיקות של פרטיות בגאנה האורבנית.
אלעד כתב את הדוקטורט שלו, Privacy in urban Ghana: an ethnographic exploration of nightlife, housing, and social media, במחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחייתן של פרופ׳ עפרה גולדשטיין גדעוני ופרופ׳ גליה צבר. כיום אלעד מרצה לאנתרופולוגיה דיגיטלית, אנתרופולוגיה יישומית, ואנתרופולוגיה של אפריקה האורבנית באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, המכללה האקדמית ספיר, והמרכז האקדמי רופין.
מוקד העבודה האתנוגרפית של אלעד הוא עיר הנמל טמה, הסמוכה לבירת גאנה, אקרה. אוכלוסיית המחקר היא מעמד הביניים האורבני המתווך בין העיר לכפר, הדתות המסורתיות לנצרות המתפשטת, והמצוקה הכלכלית לשגשוג הניאוליברלי.
מעבר למגורים במקום והתערות אינטימית עם הקהילה, האתנוגרפיה כוללת גם את המרחב הוירטואלי, רשתות חברתיות, וניתוח תכנים חזותיים כמו ממים (memes). מבחינה מתודולוגית, שיטה זו של שילוב בין העולמות הפיזיים והדיגיטליים של הנחקרים משתייכת למגמה ההוליסטית באנתרופולוגיה דיגיטלית שקוראת תיגר על הנטייה של חוקרי אינטרנט לבחון אותו כמימד עצמאי ואף מנותק. כלומר, לצד התצפית המשתתפת והתיאור הגדוש של האתנוגרפיה ״המסורתית״, אלעד עקב אחרי הנחקרים שלו אל עבר הפרופילים שלהם בפייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, וסנאפצ׳ט כדי לבחון לא רק את יחסי הגומלין בין אונליין לאופליין אלא גם בין הפלטפורמות הדיגיטליות השונות שזמינות לבני מעמד הביניים כצרכני סמארטפונים נלהבים.
אלעד בוחן את השדה שלו דרך פריזמת הפרטיות כתחום תיאורטי הזוכה לדיון ציבורי ואקדמי מחודש בשנים האחרונות ומפגיש גורמים שונים כמו פוליטיקה, תקשורת, פסיכולוגיה ועוד. על ידי בחינת נושא הפרטיות באופן רגיש תרבות המתייחס להקשרים דתיים, גאוגרפיים, כלכליים, והיסטוריים, אלעד מאתגר את התפיסה השלטת לגבי האיום על פרטיות – או המשבר של הפרטיות – בעולם הדיגיטלי בו אני חיים וחיות.
העבודה בוחנת פרטיות בשלושה מימדים עיקריים:
חיי לילה וחשיכה, כאן אלעד מאתגר את התפיסה הרואה בחושך כמכשול כלכלי וטכנולוגי הקשור באספקת חשמל, על ידי תיאור האופנים בהן אנשי העיר דווקא עושים שימוש בחשיכה כדי לחמוק מהפיקוח הקהילתי ולייצר תאים של פרטיות.
מימד נוסף הוא המימד של הבתים הפרטיים, מרחב דינמי המסמן גבולות ברורים בין פנים לחוץ ונאלץ להתמודד עם כניסת הטלפונים הניידים שמאתגרים גבולות אלו.
לאחר בחינת המימדים הפיזיים של העיר אלעד פונה לרשתות החברתיות (אותן חקר ״מרחוק״ במשך שלוש שנים) כפלטפורמות שאמנם ״מתחפשות״ להיות גלובליות ואחידות אך למעשה זוכות לשימוש המאופיין בפרקטיקות, ערכים, והרגלים מקומיים.
חדשנות נוספת של העבודה עולה מתוך השילוב המאתגר בין אנתרופולוגיה דיגיטלית לאנתרופולוגיה של נצרות, או דת, שלכאורה נתפסת כשייכת לעולם המסורתי ההולך ודועך עם התנועה לעבר אורבניות ומודרניזציה. המחקר המוצב בפנינו מראה תמונה הרבה יותר מורכבת של חיי דת וערים המזינים זה את זו ומשתלבים באופן דינמי בחיים הדיגיטליים.
בסופו של דבר אלעד טוען שלא ניתן להכריז על העידן הדיגיטלי כנקודת שבר בזכות לפרטיות משום שבאזורים שונים בעולם זכות זו אינה קיימת מלחתחילה ולכן הדיגיטל למעשה פועל כסוכן המאתגר או מעשיר אסטרטגיות לביסוס החיים הפרטיים.
עוד על בן אלול
מסמני דרך – אלעד בן אלול על דניאל מילר: האנתרופולוגיה של תרבות חומרית, טכנולוגיה ופייסבוק
אלעד בן אלול על הגזענות בנשיונל גיאוגרפיק
אלעד בן אלול – על אנתרופולוגיה של חברות
כתבה בגלריה של הארץ על 'נביאים'
כתבה גדולה בnrg על סדרת הרשת 'נביאים: מבצע עמרם' שיצרו האנתרופולוג אלעד בן-אלול ויוסי בראומן –