ברכות

ברכות לגיל חיזי על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בסדנאות לשיפור עצמי בסין. חיזי כתב את הדוקטורט שלו, The Affective Medium and Ideal Person in Pedagogies of 'Soft Skills' in Contemporary China" ", במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סידני בהנחייתם של טרי וורונוב  (Woronov)וידרן מימיקה  (Mimica). כיום חיזי הוא עמית קרן הומבולדט במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קלן.

מחקריו של חיזי בשנים האחרונות עוסק בפרקטיקות של "שיפור עצמי" בסין. בדוקטורט חיזי התמקד בסדנאות שמלמדות "כישורים רכים" ("תקשורת", הבעת רגש, דיבור מול קהל). בשנים האחרונות סדנאות מסוג זה כבר אינן נחלתו הבלעדית של מעמד הביניים בערים קוסמופוליטיות בסין אלא מתפשטות ברחבי המדינה לקבוצות חברתיות שונות. עבודת המחקר של חיזי התרכזה בעיר ג'ינאן, בירת מחוז שאנדונג. הוא העביר את זמנו בשלושה מרכזי סדנאות שפנו, בהתאמה, לסטודנטים באוניברסיטה, לצעירים בשנות העשרים המאוחרות ולמשתתפים מבוגרים יותר. בפעילויות ישבו זה לצד זה מהגרים כפריים, בני/ות מעמד הפועלים העירוני ובני/ות מעמד הביניים. בתרגילים השונים הם הריעו זה/ו לזה/ו בעקבות נאומים מרגשים, צחקו יחד, בכו יחד בהכרת תודה, והיללו את התכונות החיוביות של זולתם (ושל עצמם).

אחד האתגרים בהוראת כישורים רכים הוא האופי הלא מוחשי ומדיד של האימון. בסין, חברה שמתבססת מאוד על מספרים וסטנדרטים הישגיים (ציוני בחינות בתיכון, האוניברסיטה בה למדת, חברות במפלגה הקומוניסטית וכיו"ב) הערך הפרקטי של סדנאות שכאלה מוטל עוד יותר בספק. בנוסף לכך, משתתפי הסדנאות הבהירו פעם אחר פעם שכישורים רכים והדגש על ביטוי עצמי אינדיבידואלי הם זרים לרוב האנשים סביבם. לדידם, התפקידים אותם הם ממלאים ביומיום מחייבים הצמדות להיררכיות נוקשות (במקום העבודה או במשפחה), דגש על שמירת "פנים" ויחסי תלות, דינאמיקות שעומדות בסתירה עם תוכן הסדנאות. בהתחשב בקשיים וטענות אלה, חיזי בחן מדוע בכל זאת אנשים נמשכים לסדנאות שכאלה ומהו הערך שהם מוצאים בהן.

התיזה של חיזי משלבת שלושה מושגים בתיאור פעילות הסדנאות: personhood, אפקט (affect) ומודרניזציה. חיזי מראה כיצד הפן האינטרקטיבי-אפקטיבי של סדנאות מייצר רגעים בהם המשתתפים חווים הגשמה של אידיאל אישיותי אוטונומי-אינדיבידואליסטי, וכיצד דמות זו מסמלת עבורם מהלך של מוביליות מעמדית. חיזי מדגיש את האופי הרגעי והחמקמק של "שיפור עצמי", שאינו מתנהל כמהלך מתמשך של צבירת יכולות ושימוש בהן מחוץ לסדנאות. בכך הוא מציג תפיסה שונה ממודל נפוץ במדעי החברה הביקורתיים, לא מעט בהשפעתו של מישל פוקו, לפיו סובייקט "נאו-ליברלי" (לרוב אדם שמפגין אחריות אישית, זונח מודעות חברתית רחבה, מתאים עצמו בלי הרף לשוק העבודה, ולעיתים גם משכנע עצמו שיוכל לשנות את גורלו באמצעות הכשרה ועבודה עצמית) מתפשט בחברות שמאמצות כלכלת שוק, ושרואה בפרטיקות של שיפור עצמי כלי להשרשת סובייקט זה.

ישנם שני מהלכים עיקריים בטענה של חיזי. הראשון נובע מעוצמות האפקט בתרגילים האינטרקטיביים בסדנאות, עוצמות שמזוהות בתרבות הפופולרית ושדה החינוך בסין כ"ג'נג ננג-ליאנג" (zheng nengliang, "אנרגיה חיובית"). חיזי טוען שאפקט אינו מהווה "כלי" ליצירת סובייקט למטרות ממשל (governance), כפי שלמשל טוענים ג'יה יאנג (Jie Yang) בעבודתה של השיח הפסיכולוגי בסין או דארומיר רדניקיג' (Rudnyckyj) שחקר סדנאות ששילבו חינוך ליזמות וערכי איסלאם באינדונזיה. במקום זאת, המרחב האפקטיבי של הסדנאות בג'ינאן מדגיש הפרדה בין ערכי הלימוד לנורמות חברתיות ומחייה אידיאל שמנותק ממאפייני חייהם של מרבית המשתתפים. בעת החוייה האפקטיבית הם נכנסים למרחב וירטואלי (כאן חיזי נעזר בפנומולוגיה של מוריס מרלו פונטי- Merleau-Ponty וגם בעבודתו של ברוס קפפרר —  Kapferer על המימד הוירטואלי של טקסים) שמאפשר להם לחוות "דרך קיצור" לשינוי ללא מכשולי היומיום. שנית, החזון של המשתתפים הינו חברתי לא פחות מאישי. משתתפי סדנאות רואים עצמם כיוצרים סימולציה של עולם חברתי מוסרי שמושתת על עקרונות הגשמה עצמית וכבוד הדדי. הם מפנים ביקורת כלפי החברה הסינית מתוך תקווה לעלייתו של סדר חברתי שונה בעתיד.

המחקר של חיזי מדגיש כיצד הזוית ההיסטורית המקומית מעצבת את החוויה של פרקטיקות חינוך גלובליות. בסין, שיפור עצמי ממשיך לגלם, במידה מה, תפיסות מהפכניות שהיו דומיננטיות לאורך המאה ה-20. כך למשל, אינדיבידואליזם פורש בסין על-ידי מהפכנים בראש ובראשונה כביטול היררכיות קונפוציאניות ועל כן ערך זה ממשיך לשמר גוון אוטופי. כמו כן גם הקישור בין ביטוי עצמי רגשי בקבוצה כערוץ לשינוי הסדר החברתי נשען במידה מה על פרקטיקות פדגוגיות בתקופת מאו.

בסופו של דבר, חיזי טוען שמאפייני "שיפור העצמי" אותם הוא מתאר מעידים שעבור המשתתפים לא מדובר באסקפיזם, מחד, או באשליות לגבי היכולות לשנות את גורלך, מאידך. עבור מי שמשאביו מוגבלים ואינו מצליח לייצר תמורה משמעותית בחייו (כלכלי, מוסרי, אישיותי), גם החויה של צוהר זמני לשינוי הינה בעלת ערך לא מבוטל.

מאמרים שנכתבו על בסיס המחקר

Hizi, Gil. 2018. "Gendered Self-Improvement: Autonomous Personhood and the Marriage Predicament of Young Women in Urban China." The Asia Pacific Journal of Anthropology: 1-18.

Hizi, Gil. 2018. "Speaking the China Dream: self-realization and nationalism in China’s public-speaking shows." Continuum 33 (1):37-50.

Hizi, Gil. 2019. "Marketised ‘Educational Desire’ and the Impetus for Self-improvement: The Shifting and Reproduced Meanings of Higher Education in Contemporary China." Asian Studies Review 43 (3):493-511.