מילות מפתח לפיתוח עצמי בסין – ספר חדש בעריכת גיל חיזי
גיל חיזי, עמית מחקר במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כותב על הספר החדש בעריכתו: Self-Development Ethics and Politics in China Today: A Keyword Approach שיצא הקיץ בהוצאת אוניברסיטת אמסטרדם. הספר דן ב-"פיתוח עצמי" בסין ונוצר בעבודה משותפת של אנתרופולוגים, סינולוגים וסוציולוגים, רובם עובדים במוסדות אקדמים באירופה. לכולנו עניין בסין העכשווית – ובעיקר במה שמניע את האנשים הצעירים החיים בסין, כשהם מנווטים בים מושגים ואידאולוגיות. פגשנו בסין צעירים רבים שמנסים להתאים עצמם לנורמות של מוסדות ותפקידים חברתיים (כעובדים, תלמידים, בני או בנות משפחה, אזרחי המדינה וכיו"ב), ולצד זאת מנסים ולראות עצמם כאנשים יחידניים שמעצבים את סיפור חייהם.
"פיתוח עצמי" הינו אתוס רלוונטי לחברות רבות בעולם הקפיטליסטי, ובסין יש לו משמעויות עמוקות במיוחד. צעירים בסין נוטים לראות בעצמם כנושאי עול של מערכת חינוך נוקשה, עם לחץ בחינות מגיל צעיר, ובחינת סוף התיכון (גאו-קאו gaokao) הידועה לשמצה, שחורטת גורלות להמשך החיים – היא משליכה על קבלה לאוניברסיטה ראויה, משרה מבטיחה, סטטוס חברתי ועוד. לאחר מכן, הלחץ ממשיך עם ציפיות להישגים בכל שלב בחיים, לצד שילוב בין חיי משפחה וקריירה (עבור נשים, לחץ הזמן נוטה להיות גדול עוד יותר כתוצאה מהסטיגמות על מי שאינה נשואה בגיל 30).
פעילויות של פיתוח עצמי, כגון סדנאות העשרה, התנדבות, התלמדויות, וטכניקות למשמעת עצמית, באות במידת מה כתגובה למסלול החיים הזה. פיתוח עצמי נעשה כניסיון לשפר את סיכויי ההצלחה במירוץ, ובד בבד מתוך רצון לייצר היגיון שונה למשמעות האדם וסגולותיו. אנשים בסין נעזרים במסורות מקומיות של טיפוח עצמי (קונפוציוניזם, דאואיזם, בודהיזם) שמאפשרות להרחיב את היריעה המוסרית, לצד הפופולריות של פסיכולוגיה מערבית ושלל טכניקות עזרה עצמית.
הפרקים בספר מתייחסים להיבטים שונים של פיתוח עצמי תוך התמקדות ב"מילות מפתח"— כלומר מושגים מקומיים שמסמנים את המשמעויות, המטרות, והאתגרים של הפיתוח העצמי. אוצר מילות המפתח שלנו כולל מושגים שנוצרים או מקבלים משמעויות מיוחדות בקמפיינים ממשלתיים, מושגים מפילוסופיה סינית, או מושגים שנוצרו ברשתות המדיה החברתית. מה שהנחה אותנו בעריכת פרקי הספר הוא המשמעות השימושית של המילים בשגרה, ללא ניסיון לבחור מילים "סקסיות" שאינן בהכרח רלוונטיות לחיי היומיום.
חלק ממילות המפתח עונות יפה לפרויקט של ריימונד ויליאמס (Raymond Williams), המתאר את האופן בו מילים מקבלות משמעויות שונות בזמנים שונים ובכך משקפות שינויים חברתיים ופוליטיים. למשל, הפרק של מרקו פומיין (Marco Fumian) על המילה "מאבק" (fengdou), מתאר איך המשמעויות המהפכניות של המילה מראשית המאה ה-20 בסין הפכו בשנות ה-90 לסלוגן לעזרה עצמית למען הצלחה בשוק הפרטי. לעומת זאת, המילה "חלומות" (mengxiang) שמתוארת בפרק של נאיה היורטשוי (Naja Hjortshøj) עברה תהליך הפוך—ממילה א-פוליטית היא התרחבה בזכות פרויקט ה"חלום הסיני" של ש'י ג'ינגפינג לכדי סלוגן לאומי, וכתוצאה מכך גם הפכה לשכיחה יותר במודעות פרסום, בתוכניות בידור, ואף בסדנאות שיפור עצמי.
מילים אחרות פרחו ממש לאחרונה, כמו המילה "אינבולוציה" (involution, בסינית- neijuan) בפרקם של לינדה צ'יאן (Linda Qian) וברקלי בראם (Barclay Bram), שמדגישה איך שוק העבודה שואב את משאבי האדם ואינו מאפשר תוצאות ארוכות טווח. אינבולוציה היא מילה מעניינת במיוחד עבור אנתרופולוגים, מאחר שמי שטבע את המשמעות הזו שלה הוא האנתרופולוג שיאנג ביאו (Xiang Biao), כיום ראש מרכז מקס פלאנק לאנתרופולוגיה והוגה בעל השפעה יוצאת דופן על צעירים בסין. וישנן מילים פשוטות יותר, שאינן זוכות לתהודה בפוליטיקה או בתקשורת, אבל השימוש בהן מלמד אותנו המון על החיים בסין. כך למשל הפרק של ליסה קוהונן (Liisa Kohonen) על "יכולת" (nengli) מתאר איך נשים כפריות מבטאות את המילה כדי להיבדל מהדגש העירוני על הישגים בחינוך, ובכך הן מדגישות את כישוריהן המעשיים. הפרק שלי על "הוקרה" (או appreciation, בסינית xinshang) מספר על הניסיון של צעירים עירוניים בסדנאות לעזרה עצמית לטפח איכויות חמקמקות של טעם, אסתטיקה, ועומק פנימי, כדי לסטות ממה שהם רואים כחברה ללא תשוקה ו"אמונה" זולת הישגים חומרניים ופרקטיים.
בספר יש פרקים נוספים על אימוני כושר של נשים בשנגחאי, נוער בבתי ספר לקריאה בטקסטים קונפוציאניים, סטודנטים במסעות התנדבות בפריפריה, ועוד. הספר נחתם באפילוג של הפילוסוף ג'י-וויי צ'ה (Jiwei Ci) על המוסר של פיתוח עצמי בסין היום, בו הוא מדבר על "arrested self-development", המגבלה על פיתוח עצמי-מוסרי בסין כתוצאה מהאופן בו השלטון מחליש אידיאולוגיות פוליטיות, בין אם זה קפיטליזם, סוציאליזם, או כל דבר אחר, וכל מה שנותר זה קונפורמיות של נאמנות למשטר ולכסף. הטון המודאג גם מתבטא בחלק מהפרקים, בעיקר בחלק האחרון של הספר, בתקופה של התנפצות אשליות בנוגע לגידול כלכלי ומוביליות חברתית. גם כאן, אפשר למצוא נקודות דמיון לנראטיב ה"משבר" שמתפשט בחברות רבות בעולם. ועם זאת הרעב לפיתוח עצמי אינו מתפוגג, אלא רק מקבל דגשים אחרים.
מקורות
Williams, Raymond. 1976. Keywords: A Vocabulary of Society and Culture. London, UK: Fontana.
עוד בנושא: