אנתרופולוגיה במדיה

אנתרופולוגים מתראיינים לא פעם לפודקאסטים בנושאים שונים. החלטנו לרכז עבורכם במקום אחד את כל הפודקאסטים הכי מעניינים אליהם התראיינו אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות ישראליים:

1. המעבדה עם יעלה להב רז, אנתרופולוגית מבן גוריון החוקרת צרכנות מין במרחבים דיגיטליים: להב רז מספרת בפודקאסט "המעבדה" של כאן 11, על מחקר הדוקטורט שלה, אשר ביצעה בקהילה מקוונת של צרכני מין המונה למעלה מ60,000 משתתפים רשומים. במהלך המחקר היא ניתחה את אותם טקסטים אנונימיים המתפרסמים בפורומים, המתארים חוויות מתעשיית המין באופן כמעט ספרותי או מעורר רגש לעיתים.
2. המעבדה עם ורד ויניצקי-סרוסי, אנתרופולוגית מהאוניברסיטה העברית החוקרת זיכרון קולקטיבי: ויניצקי-סרוסי משוחחת עם ויויאנה דייטש במסגרת הפודקאסט "המעבדה" בכאן, לסדרה בת ארבע תוכניות העוסקת בזיכרון הקולקטיבי ובשאלת הזיכרון של מלחמה הנוכחית. הפרק הראשון מתמקד בזיכרון קולקטיבי באופן כללי. הפרק השני דן לעומק בזיכרון של עבר בעייתי תוך סקירת סוגיית הזיכרון של רצח רבין, בשאלה כיצד זוכרים טראומה לאומית ואיך מנציחים אותה. הפרק השלישי מתעסק בזיכרון המלחמות ובהשפעת ההווה על הנצחת העבר והשפעת העבר על זיכרון ההווה. בפרק הרביעי והאחרון בסדרה מדברות דייטש וויניצקי-סרוסי על מחקרה הנוכחי שמתעסק בזיכרון מגפות.
3. פרופ' דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית בפודקאסט המעבדה: בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח מונטרסקו ובכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של הבלאדי. בפרק השני של הסדרה משוחחים גרשון תלמי ומונטרסקו על ערים מעורבות המהוות תחום מחקר מרכזי של מונטרסקו. נושאי השיחה בפרק השלישי נעו על הקו שבין תרבות קולינרית, זהות יהודית, הגירה וגם קפיטליזם ומתחיל עם סיפור חייה של העמבה.
4. אלוהים לובשת פראדה: אמתי מינצר כותב לבחברת האדם על פרויקט התוכן "אלוהים לובשת פראדה", שהקים עם שותפתו לעשייה תמר יחיא. מרעיון שנזרק לאויר בתוכנית קיץ בניו-יורק, התגלגל הפרויקט וכיום מתפקד כפודקאסט של השניים לצד עמוד תוכן באינסטגרם, ודרך תיאוריות חברתיות, קוויריות ופמינסטיות השניים מעניקים פרשנות מחודשת לתופעות חברתיות, לאירועים אקטואליים ולפרשות השבוע היהודיות.
5. פורנקאסט-הפוליטיקה של הפורנוגרפיה: מה יש בפורנוגרפיה שכל כך מושך, מעסיק ומפחיד אותנו? איך זה שפורנוגרפיה נתפסת מצד אחד כעשייה נפוצה ושגורה בחיים של רבים ורבות אך באותה נשימה גם אפופה בבושה, מבוכה וקושי לשוחח על נושאים הנחשבים טאבו? במסגרת מטלת סיום בקורס "הפוליטיקה של הפורנוגרפיה" בהובלת ד"ר יעלה להב-רז במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, הפיקו הסטודנטיות והסטודנטים את הפודקאסט ״הפורנקאסט-הפוליטיקה של הפורנוגרפיה", מתוך מטרה להרהר ולערער על האופן בו פורנוגרפיה הפכה למפה של גבולות חברתיים, למסמן של חרדות וסתירות תרבותיות.
6. רותם קליגר בפודקאסט "היברידיות": רותם קליגר (היא משלנו!) מתראיינת בפודקאסט "היברידיות" על אנתרופולוגיה, דיגיטל, המחקר שלה ומה שביניהם. דרך סיפורים שוזרת רותם את המחקר שלה בגוואטמלה,  עוסק בתפיסות של בריאות, חולי ותהליכי התרפאות בקרב מהגרי "לייף סטייל", אנשים הבוחרים לעזוב את חייהם המערביים והמהירים ולחפש חיים אחרים, איטיים ורוחניים יותר. מחקרה של רותם מתרחש בכפרים לצד אגם אטיטלן בגוואטמלה, בהם חיים מהגרי לייף סטייל רבים לצד בני המאיה הילידיים למקום.
7. האנתרופולוגית אורית הירש-מציאולס בפודקאסט "המצב הפוסט-אנושי": האנתרופולוגית אורית הירש-מציאולס מתארחת בפודקאסט של כרמל וויסמן "המצב הפוסט-אנושי" על אנתרופולוגיה רב-מינית (multispecies), אחד הגישות הבולטות כיום באנתרופולוגיה. הירש-מציאולס, בהמשך לגישות עכשוויות באנתרופולוגיה, מציעה כי החיה אינה רק תפאורה או סמל, אלא היא ישות העומדת בפני עצמה, כחלק ממערכות היחסים החברתיים שלנו. 
8. לירון שני מהאוניברסיטה העברית בפודקאסט 'אדרבא': לירון שני מתארח בפודקאסט 'אדרבא' בנושא שיח האקלים המתהווה לאור משבר האקלים, כאשר התרחשה 'אקלימיזציה'- אומנם מקדמים את חשיבות משבר האקלים בנושאים אנרגטיים, אך האקלים נזנח בנושאים סביבתיים-חברתיים. העיסוק בסוגיות סביבתיות-חברתיות נזנח לנוכח טיפול במקורות אנרגיה בנושא משבר האקלים. העיסוק השונה של חברות וקבוצות שונות מתקשר לתפיסת הטבע והסביבה השונה, שמשפיעה על תפיסת האקלים של הקבוצות הללו ועל הקדימות של סוגיות מסוימות על פני אחרות.
9. דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופית בפודקאסט 'מוצר צריכה בסיסי': מונטרסקו מספר בפודקאסט 'מוצר צריכה בסיסי' על יין וכל מה שנוגע בו. מונטרסקו כותב על המתח שבין הטרואר, על מכלול התנאים שמכילים את הגפן ומשפיעים עליו, לבין הטריטוריה שפעמים רבות אינה נמצאת במישור אחד עם הטרואר. המתח הזה מהווה את המתח שבין האדם לטבע. מונטרסקו מסביר על המתח העתיק בין הטרואר וטריטוריה, על ההיסטוריה המקומית והעולמית ועל מחקריו בנושא.
10. ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר בפודקאסט "המצב הפוסט אנושי": האנתרופולוג אדם קלין אורון (מכון ון ליר) – העוסק בחקר חוויות רוחניות ותנועות דתיות חדשות – מתארח בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן לשיחה על האפשרות שהתנועות שנחשבות כיום "חדשות" יהיו בעצם המסורות של העתיד ומה המשמעות של זה, וכיצד תפיסת העולם העל-אנושית בתנועות רוחניות קשורה קשר הדוק למיינדסט שמוליד תיאוריות קונספירציה. קלין-אורון מדבר על כך שיתכן שהדתות שאנחנו מכירים עכשיו, יהפכו לדתות פחות רלוונטיות בעידן החדש. הוא מאתר כיצד מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג'דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואליות (שהוא השילוב בין אמונות רוחניות לתיאוריות קונספירציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מאמיני קיו-אנון או הארץ השטוחה) ותוהה האם מדובר בהיפוך נאורות או בתופעה פוסט-מודרנית.
11.  רעות ריינה בנדריהם במעבדה: סדרה של ארבע פרקים מרתקים בפודקאסט המעבדה של כאן בהנחיית גיל מרקוביץ, מוקדשים למחקריה של האנתרופולוגית רעות ריינה בנדריהם (כיום פוסט דוקטורנטית בהחממה החברתית בטכניון Social Hub Technion), על מצפה רמון ותהליכי הג'נטריפיקציה שמתרחשים בה ב-20 השנים האחרונות.במהלך הפרקים רעות ריינה בנדריהם וגיל מרקוביץ משוחחות על מהי אנתרופולוגיה חברתית ואנתרופולוגיה של המדינה; תהליכי ג'נטריפיקציה והמשמעויות החברתיות שלהן; על הקבוצות השונות בתוך העיר ויחסי הכוחות בניהן; על הון סימבולי, זיכרון קולקטיבי ועוד ועוד.
12. ליאור חן בחיות כיס: פרק פתיחת עונה מרתק של הפודקאסט חיות כיס, הוקדש כולו לעבודתו של האנתרופולוג ליאור חן על מקומות קודשים בנהר הירדן, ועל הכלכלה שמסביבים. הפרק של חיות כיס, בהובלתם של Shaul Amsterdamski ו- Tzlil Avraham, יוצא וחוזר מעבודתו של חן, מעניק נפח לסיפור על יצירתו של מקום קדוש, ויכוחים על 'אותנטיות', ניתוח מאבקים כלכלים על צליינים, וגם על חווית הקדושה והמשמעות שבני האדם מעניקים לה. "במשך שנים, בקיבוץ כנרת עשו קופה על צליינים שבאו לטבול במקום שבו ישו עשה זאת. רק שישו לא באמת טבל שם. זה לא הפריע למיליוני תיירים להגיע, עד שנפתח ליד ים המלח אתר חדש – האתר המקורי שבו טבל ישו – והתחיל לקחת להם את הביזנס".
13. גל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה בפודקאסט של התוכנית ללימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן: לוי בוחן את המאפיינים הייחודיים של קיום המנהג בברוקלין, ודרך זה גם את התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית. לוי, שואל מדוע וכיצד הייתה המימונה לאירוע שנתי הנחוג בברוקלין, מה ניתן ללמוד מכך על זהותם של צעירים יהודים אמריקאים כיום, על משמעות ה׳אותנטיות׳, ועל הכוחות החברתיים שהופכים את הזהויות לבעלות משמעות פוליטית. 
14. נדים כרכבי מאוניברסיטת חיפה בפודקאסט ׳כאן זה שאם׳: כרכבי מדבר בפודקסאט על יוצרים יהודים-ישראלים אשר מפרסמים שירים בערבית, החל מנטע אלקיים ודודו טסה ועד שפיטה ואבו טבלה. כרכבי מתאר איך הגיע למחקר הזה ולאנתרופולוגיה ומוזיקה בפרט, על הפוליטי ואסתטי במחקר אנתרופולוגי של מוסיקה ותרבות פופלרית, וגם על: ״רוב היוצרים אינם משתמשים בניב הפלסטיני המקומי, אלא בערבית של סבים וסבתות שהגיעו לארץ כמהגרים ממדינות ערב שונות לפני עשרות שנים. חלקם אפילו משתמשים במוזיקה כדי לחזק דעות קדומות על ערבית והתרבות הערבית, ולייצר חוסר אמון והיררכיה. איך זה קשור למעמד של השפה הערבית בישראל? מהי "הסתערבות תרבותית"? והאם הדרך להבניית הזהות העברית העתיקה השורשית והמקומית עוברת דרך הערביות?״
15. שלמה גוזמן כרמלי ב"שלושה שיודעים": האנתרופולוג שלמה גוזמן כרמלי והסוציולוג הרפואי דוד רייר (שניהם מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן) בוחנים בפודקאסט שלושה שיודעים בכאן תרבות מיזם ישראלי המבקש ליצור אפיק פעולה חלופי למסלול המחקר הרגיל כחלק מתופעה רחבה יותר של שינויים בתהליכי המחקר המדעי. לראיון הם מספרים על מחקרם שעסק במדע שלא נעשה (undone science). מחקרו של גוזמן בחן תרופות או טיפולים אפשריים למחלות שכלל לא נבחנים או לא מגיעים לשלב הניסוי הקליני משום שאין בצידן פוטנציאל רווח כלכלי, והסביר בפודקאסט איך אפשר להפעיל לחץ ציבורי ולקדם מקרים של Undone Science בעזרת מדע אזרחי ואקטיביזם יזמי.
16. ד”ר יעלה להב-רז במצב הפוסט אנושי: להב-רז מספרת בפודקסאט כיצד תעשיית המין שתמיד התאפיינה בחדשנות טכנולוגית, השתנתה על ידי הטכנולוגיה. להב-רז חקרה את האופן בו האינטרנט איפשר ללקוחות זנות ליצור קהילת תמיכה ולנהל מערכת מוניטין המדרגת נשים בזנות, מה שהביא בהמשך למחאת רשת, שהשפיעה על חוק הפללת הלקוחות, ולהתאגדות מקוונת של עובדות המין. כעת, כשרובוטיות המין חודרות אל השוק, הפמיניסטיות הרדיקליות ועובדות המין מצויות בקונצנזוס נדיר נגד התופעה, מסיבות שונות לגמרי. זה סיפור על המתחים בין אינטימיות, קהילה וכלכלה, בפער שבין הרחוב לבין הרשת. 
17. מסע בין רובוטים- הפודקאסט של קורס המצטיינים "אנתרופולוגיה של רובוטיקה" במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון: במסגרת הקורס "אנתרופולוגיה של רובוטיקה" במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הופק פודקסט המורכב מארבעה מחקרים אותם ביצעו הסטודנטים, מחקרים המתבוננים בדרכים שונות באופן בו הגיונות תרבותיים משפיעים על ייצור, עיצוב ומידת הנכונות של בני אדם לקבל את הרובוטים בחייהם. הפודקאסט בוחן רובוטים, שכחלק מהתפתחות הטכנולוגיה המיוצרת ע"י בני אדם, מזמנים לנו אפשרות לשאול שאלות אודות הקשר העכשווי של בני אדם וטכנולוגיה מנקודת מבט אנתרופולוגית: מהם הרעיונות התרבותיים החודרים לתהליך ייצור הרובוטים? כיצד רובוטים ממגוון סוגים מאתגרים תפיסות חברתיות ותרבותיות רחבות אודות זהות האנוש ומערכת היחסים בין האנושי לפוסט אנושי? כיצד רובוטים, משקפים וחושפים את הסדרים החברתיים והפרקטיקות התרבותיות שיצרו אותם?
18. פרופ' חגי בועז במצב הפוסט-אנושי: התיאוריה הביקורתית מפספסת את הדרמה האמיתית של תחום השתלות האיברים, כאשר היא ממוקדת בו כמטאפורה ובפן הדיסטופי של הסחר באיברים. פרופ' חגי בועז, מהמושתלים הראשונים בארץ, עוקב אחר האיברים כשחקנים ברשת סבוכה של כלכלת מחסור תמידי, שלוחות של זהויות, וסוכנים של מיפוי חברתי ויחסי קרבה מסוג חדש. הפרק מתייחס גם לעתיד שבו מחסור זה ייפתר בעזרת בעלי חיים, וטכנולוגיה של הנדסת איברים.
19. פרופ’ תמר אלאור במצב הפוסט אנושי: איך מדברים עם סנדל על ההיסטוריה שלו? איך אפשר לתאר אשפה בצורה מדעית? הפרק עוסק בגישה פוסט-אנושית באנתרופולוגיה, שחוקרת לתרבות חומרית מתוך גישה שהכל כרוך בהכל, ולא מנסה להתיר את הפלונטר. למשל: אילו דברים נכרכו אלה באלה על מנת לייצר סגנון ישראלי מקומי בחברת מהגרים צעירה? ומה מלמדים אותנו חיבורים בין דברים שונים במעמקי המזבלה?
20. אלירן ארזי בהיסטוריה גדולה בקטנה: אלירן ארזי שבילה שנה בקרב האנדוקה, קבוצה של כ-300 איש שחיים במערב האמזונס מדבר בפודקאסט על האמונות שלהם לגבי דולפינים בכלל ויחסי מין עם זרים שעשויים להיות דולפינים בפרט, ומסביר איך זה קשור להיסטוריה של האמזונס.
21. לימור חן במצב הפוסט אנושי: לימור חן, דוקטורנטית מאונ' בן גוריון שכתבה תזה על טבעונים דתיים וכעת כותבת דוקטורט על אקטיביזם טבעוני בישראל מתארחת במצב הפוסט אנושי ומספרת מה באמת רדיקלי בטבעונות, והאם טבעונות היא אכן פיצ'ר של עולם פוסט אנושי? הפרק עוסק בטבעונות בכלל ובמקרה הבוחן המצליח של הטבעונות בישראל בפרט. האם טבעונות היא בחירה מוסרית ופוליטית פוסטהומניסטית רדיקלית, כחלק מזהות אידאולוגית גלובלית ומודעות אקולוגית, או דווקא זהות מקומית שמנהלת מו"מ עם עמדות שמרניות יותר כמו דת ופוליטיקה?
22. נועה ברגר בהיסטוריה גדולה בקטנה: נועה ברגר, דוקטורנטית לסוציולוגיה בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז, שמתמקדת בנושא הקפה מתארחת בפרק של היסטוריה גדולה בקטנה ומספרת על ההשפעה של הקפה על החברה, הכלכלה והתרבות העולמית. 
23. המעבדה- ארבעה פרקים על בני ובנות הניאקה עם דוקטור דניאל נוה: ד"ר דניאל נוה מספר בפודקאסט על חייהם ותרבותם של בני ובנות הניאקה. הפרק הראשון מתמקד בחברות ציידים לקטים, הפרק השני מתמקד בתודעה הניאקית, השלישי מתמקד בהשפעת דרך המחשבה הניאקית על תחומי ההורות והחינוך והרביעי עוסק בחשיבותם של סיפורם.
24. נועה ברגר ברדיו עם קלצ’קין:  ברגר היא דוקטורנטית לסוציולוגיה של קפה בבית הספר הגבוה למדעי החברה  בפריז, צרפת. במקביל למחקרה (בצרפת ובברזיל) היא כותבת מלמדת ומרצה על הקשר שבין תרבות אוכל, מעמד וכלכלה, עליו היא גם מדברת בפודקאסט זה.
25. פרופ' פנינה מוצפי האלר בסדרה שחורדיניות – סיפורן של נשים בפריפריה במעבדה: מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית, מיהן השחורדיניות, ומה קורה כשאנתרופולוגית ניגשת לחקור את בנות השבט שלה – נשים מזרחיות שצובעות לבלונד. סדרה בת שני פרקים עם פרופ' פנינה מוצפי האלר מהחוג לאנתרופולגיה באוניברסטת בן גוריון.
26. אורי כץ במצב הפוסט אנושי: ד"ר אורי כץ, אנתרופולוג שחקר שאיבת זרע לאחר המוות, וההתמודדות עם המצב של אזרחים נעדרים בפרק שחוקר את החיים, המוות ואת גבולות הקיום האנושי. הוא מספר כיצד אלו משתנים בעידן הפוסט-אנושי, על רקע ת טכנולוגיות פריון, הקפאה, או הנפשה דיגיטלית. כץ מסביר שהגבולות בין חיים למוות מיטשטשים ומייצרים לנו לאורך כל הדרך מצבי "זומבי"- בין חיים למוות, רפואיים ותרבותיים.
27. דוקטור מיכל קרבאל טובי במעבדה: בפרק זה קרבאל טובי מסבירה מהי אנתרופולוגיה פוליטית ומציעה להתבונן מבעד לעדשה זו על העולם היהודי המגוון. היא מציגה כלי מחקר אנתרופולוגיים ודנה בחשיבותן של מערכות יחסים בתחום מחקר זה. 
28. ד״ר אדם קלין אורון בקלצ'קין: ד״ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר בשיחה על תיאוריות קונספירציה, ההשלכות האישיות הפוליטיות שלהן, החלוקה הדיכוטומית לרעים וטובים, מהם מבצעי דגל כוזב ולמה קשה לטפול על צה״ל האשמות של בגידה מבפנים.
29. ד"ר עידן ירון בקלצ'קין: ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג שחקר את תנועות הימין הרחוק (Far Right) בישראל, מספר בפודקאסט זה על נוער הגבעות, חוסר הארגון שלהם שמבטיח את המשכיות התופעה, הישיבות ביצהר שיצרו את פעולות תג מחיר והמטרות המוצהרות במשבר מול המדינה ובידוד בינלאומי.
30. ד"ר לירון שני ב-GEEKONOMY: דוקטור לירון שני הוא אנתרופולוג המתמקד בפרשנויות השונות של קבוצות שונות לטבע, כיצד הן משתמשות בפרשנויות שלהן למטרות פוליטיות וכיצד פעולות אלו משפיעים על החברה והסביבה. בפודקאסט זה הוא מספר על הנגשת מדע ועל פרויקט בחברת האדם, על הערבה, על ציונות, על מינים פולשים ועל האקליפטוס.